במכתב מודגש, כי בעוד הממשלה מקיימת מדיניות של קיצוצים כואבים, הפוגעים בעיקר בשכבות החלשות, היא עומדת במקביל לחלק את משאבי הקרקע של המדינה לקבוצות קטנות באוכלוסיה, מבלי שאפילו נבדקו כראוי ההשלכות הכלכליות והתכנוניות החמורות של צעדים אלה. עוד נאמר, כי החלטות אלה מקפלות בחובן מהפכת מקרקעין חדשה ושמות ללעג את פסיקת בג"ץ בנושא.
לכ`
מר בנימין נתניהו
שר האוצר
משרד האוצר
ירושלים
הנדון: בקשה להתערבות דחופה בפרשת הקרקעות החקלאיות
שלום רב,
אנו מתכבדות לפנות אליך בשם פורום הקרקעות, הכולל את הקשת הדמוקרטית המזרחית, האגודה לזכויות האזרח, אדם טבע ודין ו"במקום- מתכננים למען זכויות תכנון".
כמי שקיבל בשנה האחרונה שורה ארוכה של הכרעות קשות, אשר פגעו פגיעה מרה ברבים מבני השכבות שבתחתית הסולם הסוציו-אקונומי, אנו מצפים ממך לגלות מידה מירבית של מעורבות ואחריות מוסרית לחלוקה צודקת של נטל הפגיעה הכלכלית, בכדי להקל את עומס המצוקה.
בימים אלה, בהם מקוצצות קצבאות הבטחת ההכנסה, בוחר מוסד ממשלתי נכבד – מועצת מקרקעי ישראל – לחלק הון עתק, הלקוח ממשאבי הקרקע של הציבור, ולהקצותו בנדיבות מפתיעה למיגזר החקלאי וכן לקבוצה רחבה של יזמים וקבלנים.
מועצת מקרקעי ישראל אמורה לדון ב- 29/6/03 בשלוש החלטות עיקריות:
א. המלצות ועדת נסים בעניין הוראות המעבר, שיחולו על העסקאות הכרוכות בשינוי ייעוד של קרקע חקלאית, אשר הוחל בביצוען לפני עתירתה לבג"צ של הקשת הדמוקרטית המזרחית. ביצוע עיסקאות אלה נעצר בצו הביניים, שהוצא על ידי בג"צ ביום 15.8.01 בעתירה זו.
ב. הצעה בדבר הענקת פיצוי בגין קרקע חקלאית, שייעודה שונה (הצעה זו מיועדת להחליף את החלטה 727, שבוטלה בפסיקת בג"צ בעתירה דלעיל).
ג. הצעה בדבר קביעת הזכויות בחלקת מגורים, שעתידה לקבוע זכויות והטבות מרחיקות לכת לחוכרים בחלקת מגורים ביישובים חקלאיים.
יצוין, כי פורום הקרקעות תומך ברישום הבית הפרטי על-שמו של החקלאי, ברוח העקרונות, שנקבעו בחוק הדיור הציבורי, אך מתנגד להסדרים המוצעים, שמעניקים הטבות מופלגות בגין שינוי ייעודה של הקרקע.
החלטות אלה משיבות את גלגל ההתפתחות לאחור: הן מקפלות בחובן מהפכה קרקעית חדשה, המרוקנת מכל תוכן את פסק דינו של בג"ץ, שהכריז על חובת רשויות המדינה להבטיח צדק חלוקתי בהקצאת משאביה.
החלטות אלה, המעניקות הטבות מופלגות למיגזר צר של חקלאים, קבלנים ויזמי נדל"ן זריזים, מחזירות אותנו למשטר מקרקעין ישן, שנפסל הן בידי בג"ץ והן בידי היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה: משטר שבו לבעלי האינטרס, הנוגעים בדבר, נתונה הסמכות לשמור על נכסי המדינה ואף לחלקם ביניהם, לפי אמות מידה הנראות להם, כטוב בעיניהם.
מקוממת מכל היא התעלמותם הבוטה של מקבלי ההחלטות בממ"י מן החובה הבסיסית להשיג ולבחון נתוני יסוד באשר להשלכות התקציביות של ההחלטות וובאשר לנגזרותיהן החברתיות. כך, למיטב ידיעתנו, ההשפעות הכלכליות של התוכניות לא נדונו כלל בידי המועצה, והיא לא קיבלה הערכה עצמאית של הנתונים הרלוונטיים בתחום זה.
בעוד האוצר מניף את גרזן הקיצוצים על כל סעיף בתקציב המדינה, תוך פגיעה בחינוך ובבטחון הסוציאלי, הרי במועצת מקרקעי ישראל מתקבלות בחיפזון הכרעות בעלות משמעות כלכלית מרחיקת לכת, בדבר הענקת הטבות נדיבות להפליא למיגזר צר, בלא שעלותן לקופת המדינה נבדקה והוצגה לאשורה.
בעוד חברי כנסת, המבקשים להעלות הצעת חוק פרטית, מתבקשים להשיג רוב של 50 בשלוש קריאות, והסכום המירבי לעלות החוק קבועה ל- 5 מיליון ש"ח, הרי בהקשר הנדון מחולק הון מופלג, ללא כל אמת מידה, לגורמים, שרבים מהם אינם סובלים ממצוקה כלכלית, וחלקם אף הנם יזמים וקבלנים מבוססים.
זאת ועוד, החלטות אלה לא זכו לבדיקה ראויה של גורמי התכנון. הן עלולות לגרום להגברת הפירבור ולהתפשטות הבניה צמודת הקרקע, וזאת אף שרשויות התכנון קבעו כיעד את חיזוק המרחב העירוני וציפופו בבניה רוויה. קבלתן עלולה אם כן להביא לפגיעה קשה בפעילות מערכת התכנון בישראל ובמגמות התכנוניות המתבססות על מערכת התוכניות המאושרת הקיימת – הארצית והמחוזית. כך תכוסה הארץ לשווא בשלמת בטון ומלט, על חשבון עתודות השטחים הפתוחים, וזאת בניגוד למגמתן של תוכניות המתאר הארציות. הן עלולות אף להביא להגברת הלחצים על מערכת התכנון, כך שהתכנון הארצי יוכתב על ידי לחצים מקומיים, שמן הראוי למנעם ולא לעודדם.
נציג משרדך, מר אבי גפן, סגן הממונה על התקציבים וחבר ועדת ניסים, קבע בהתייחס להוראות המעבר הנ"ל, כי היה ראוי, לאור פסיקת הבג"ץ, שההחלטות תהינה "מדודות ושקולות". ברם, הצעות ההחלטה אינן כאלה כלל ועיקר. לפי חוות דעתו, המלצות הועדה, לפיהן יש להחיל את החלטות המועצה על עיסקאות, שהיו מצויות בעת הקפאתן בשלב ראשוני מאד, "אינן עולות בקנה אחד עם עקרונות הבג"ץ", ועל כן הוראות המעבר המוצעות ע"י הועדה הן "מרחיבות מדי".
אנו מתריעים בזה, כי כל החלטה, שתאומץ ללא בדיקה הולמת ובהעדר הערכה מקצועית, כלכלית וסביבתית, תהיה משוללת יסוד, ולפיכך בלתי סבירה ופסולה מאליה. זאת ועוד, כל החלטה, שלא תעמוד באמות המידה של הנחיות הבג"ץ, תאלץ אותנו להשיבה לבדיקתו המחודשת של בית המשפט העליון. כך עלול משק המקרקעין כולו לשוב ולסגת אל עידן אי-הוודאות ולשוב למבוי הסתום, שפסיקת בג"ץ חילצה אותו ממנו אשתקד.
אנו פונים אליך ומבקשים בכל הכבוד הראוי לגלות מנהיגות כלכלית ולהטיל את מלוא כובד משקלך, כדי להסיר מסדר היום של המועצה את הצעות ההחלטה הנדונות. ראוי להשיבן לניסוח מחדש תוך התחשבות באינטרס הציבורי – הכלכלי, החברתי, התכנוני והסביבתי – ולא רק באינטרס הנדל"ני של מתי מעט.
בברכה,
עו"ד שרון אברהם-ויס,
האגודה לזכויות האזרח בישראל,
בשם פורום הקרקעות
עו"ד סמדר בן נתן,
בשם פורום הקרקעות
