קאנון (LAW) – הארגון הפלסטיני להגנה על זכויות האדם ואיכות הסביבה, האגודה לזכויות האזרח בישראל ועדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, עתרו היום לבג"צ נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, האלוף יצחק איתן ונגד הרמטכ"ל, רב-אלוף שאול מופז. העתירה הוגשה בדרישה להורות לכוחות הצבא להימנע מלהפגיז ומלפגוע מטרות אזרחיות במחנה הפליטים ג`נין, ולקבוע כי כל פגיעה של צה"ל במטרות אזרחיות בשטחי הגדה המערבית הינה בלתי חוקית בעליל. עוד מבקשים ארגוני זכויות האדם העותרים מבג"צ לקבוע דיון דחוף בעתירה, בשל הסכנה הממשית ביותר והמתמשכת לחייהם ולשלומם של אזרחים רבים במחנה הפליטים ג`נין וברחבי הגדה המערבית כתוצאה מהמשך ההפגזות.
בעתירה מציין עו"ד עזמי עודה מעדאלה, כי מאז תחילת מבצע "חומת מגן" פגע צה"ל במטרות אזרחיות: בתים, כבישים, בתי ספר, בתי חולים, כנסיות, מסגדים וכד`. מידע זה אושר על-ידי הצבא. עוד מציין עו"ד עודה, כי בימים האחרונים שידרו מרבית ערוצי הטלוויזיה שוב ושוב תמונות של מסוקים וטנקים, היורים באופן ישיר ומכוון טילים לתוך מרכזי אוכלוסיה במקומות שונים בגדה המערבית, ובעיקר בג`נין ובשכם. הפרסומים מהיום בעיתון "הארץ" מצביעים על מעשים קשים ביותר שמבצע צה"ל בתוך מחנה הפליטים ג`נין, מעשים העולים כדי טבח של ממש, כפי שהתבטא אף שר החוץ, מר שמעון פרס. אף קציני צבא צוטטו בעיתון כשהם מביעים זעזוע מהתנהלות הפעולה בג`נין. אחד הקצינים אף הוסיף, לפי העיתון, ש"לא משנה כמה מבוקשים נהרוג במחנה הפליטים וכמה מתשתית הטרור שם נחשוף ונהרוס, עדיין אין הצדקה לגרימת נזק כה עצום".
מאז יום שלישי, 2 באפריל 2002, מדגיש עו"ד עודה בעתירה, החלו יחידות צבא להפגיז מן הקרקע, באמצעות טנקים, ומן האויר, באמצעות מסוקים, עשרות בתים במחנה הפליטים ג`נין. ההפגזות נמשכו מאז ועד היום, וטרם פסקו עד מועד הגשת העתירה. עו"ד עודה מוסיף, כי לארגוני זכויות האדם העותרים הגיעו ידיעות מתושבים במחנה הפליטים ג`נין, לפיהם הופגזו בתים מהאויר ומהקרקע ללא התראה או הודעה מוקדמת לדייריהם. במקרים רבים נהרגו ונפצעו תושבים בתוך בתיהם, ורבים נלכדו מתחת להריסות, ועודם לכודים עד מועד הגשת עתירה זו. תושבים שניצלו מהפגזת בתיהם נותרו ללא קורת גג.
כך, למשל, סיפר תושב מחנה הפליטים ג'נין, ה' א', ביום 8 באפריל, טלפונית לאליאס סבאג מהאגודה לזכויות האזרח: "בתים בשכונת "אבו זיני" שליד מסגד "אנסאר" במחנה הופגזו ע"י טנקים ומסוקים. חלק מהבתים החלו לעלות באש, ואז דייריהם, כמאה במספר, נסו על נפשם לכיוון בניין העיריה של ג`נין, כשהם רצים, מנופפים בדגלים לבנים, נושאים ילדיהם הקטנים וזועקים: אנחנו אזרחים, אנחנו אזרחים!". מר א` ומשפחתו עזבו מאוחר יותר את בנין העיריה ותפסו מחסה בביה"ח אל-ראזי בג'נין, כאשר אין להם היכן ללכת. מר א` הוסיף, כי התושבים במחנה נותרו ללא מים וחשמל מאז יום רביעי 3 באפריל ועד היום. עפ"י ידיעות שהגיעו לארגונים העותרים, מצב זהה שורר כיום גם בשכם, במחנות הפליטים בלאטה ו-עסכר, ובשאר מקומות של ריכוזי אוכלוסיה אזרחית פלסטינית בגדה המערבית.
ארגוני זכויות האדם העותרים מדגישים, כי נתונים אלו הינם חמורים ביותר ויש בהם כדי להעיד על הסבירות הגבוהה שהיקף ההרוגים האזרחים וההרס של בתי מגורים רבים הוא גבוה באופן קיצוני ועתיד לעלות אם יימשכו ההתקפות.
כל פניותיהם של הארגונים לשר הביטחון, לאלוף פיקוד המרכז וליועץ המשפטי לממשלה לא זכו למענה עד למועד הגשת עתירה זו.
בעתירה מציין עו"ד עודה, כי הצבא הוא בעל השליטה האפקטיבית בשטחי הגדה המערבית, ועל כן חלים עליו כללי ועקרונות המשפט המינהגי ההומניטרי, ובעיקר אמנת ז`נבה הרביעית, אשר מדגישים את חובתו לשמור על שלומה ובטחונה של האוכלוסיה האזרחית הנמצאת תחת שליטתו. הארגונים טוענים בעתירה כי ההפצצות, הפגיעה במטרות אזרחיות והרג האזרחים מנוגדים לכללי הדין הבינלאומי ההומניטרי ולדיני המלחמה, ומהווים "הפרה חמורה" על פי כללי אמנת ג`נבה הרביעית. עוד מצוין בעתירה, כי מעשים אלה הם בבחינת פשעי מלחמה עפ"י אמנת רומא. עו"ד עודה מוסיף, כי ברגע שידע הצבא, כי אזרחים רבים ממאנים לעזוב את בתיהם, הפכה ההתקפה להיות התקפה ישירה ומכוונת על אוכלוסיה אזרחית.
עוד נטען בעתירה, כי להפגזות על מחנה הפליטים יש אופי של מעשה נקם והטלת אימה על האוכלוסיה האזרחית במחנה הפליטים ג`נין, וכלפי האוכלוסיה הפלסטינית כולה בשטחים הכבושים, האסור גם הוא על פי אמנת ג`נבה. כמו כן, ההחלטה להפגיז את מחנה הפליטים ג`נין וכל מטרה אזרחית אחרת או ריכוזי אוכלוסיה ברחבי הגדה המערבית מהווה ענישה קולקטיבית של אוכלוסיה שלמה. החלטה זו איננה סבירה ואינה מידתית, שכן הפגיעה באוכלוסיה האזרחית, בתשתיותיה, בנכסיה ובחיי האדם ושלמות גופו, הינה מעל הנדרש. להחלטה זו לא נבחנו חלופות, שפגיעתן הינה פחותה יותר. עו"ד עודה מדגיש, כי צה"ל לא שקל את הפגיעה הקשה בזכויות האדם, למרות שידע בוודאות שההפגזות יגבו מחיר כבד בחיי אדם בקרב אוכלוסיה אזרחית. אחת ההוכחות לציפייה לפגיעה רחבת ההיקף באזרחים היתה חוסר ההיענות של אזרחים רבים תושבי מחנה הפליטים לעזוב את בתיהם, מתוך חוסר רצון להפוך לפליטים פעם נוספת.
