ועדת הקבלה של האגודה השיתופית קציר דחתה את מועמדותה של משפחת קעדאן. בתגובה, פנה היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דן יקיר, אל מנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, על מנת שתדאג לכך שמינהל מקרקעי ישראל יקצה ישירות מגרש ביישוב קציר לבני הזוג קעדאן. בפנייתו טוען עו"ד יקיר כי החלטת ועדת הקבלה מפרה באופן בוטה את החלטת בג"צ בעניין.
כזכור, בחודש מרץ 2000 קיבל בג"צ את עתירת האגודה לזכויות האזרח וקבע בפסק דין תקדימי, כי אין להפלות בהקצאת קרקע המדינה בין יהודים לערבים. עוד קבע בג"צ, כי על מינהל מקרקעי ישראל לשקול את בקשתה של משפחת קעדאן לרכוש מגרש ביישוב. לאור הסחבת בה נקט המינהל, הגישה האגודה לזכויות האזרח בקשה לביזיון בית המשפט, בדרישה לכפות על מינהל מקרקעי ישראל לקיים את פסק הדין.
בדיון בבקשה, בחודש אפריל 2001, הציעו השופטים כי בני הזוג יגישו בקשה לוועדת הקבלה ביישוב. השופטים הבהירו לנציגי מינהל מקרקעי ישראל, הסוכנות היהודית והאגודה השיתופית קציר, כי ועדת הקבלה של היישוב קציר תהיה חייבת לשקול בלב פתוח את קבלתה של משפחת קעדאן ליישוב, וכן תהיה חייבת הוועדה לוותר על תנאי הקבלה המפלים שקבעה, ולהתעלם מהלאום ומהדת. באותו דיון הורה בג"צ ליישוב קציר למסור לאגודה לזכויות האזרח מראש את הקריטריונים לקבלה ליישוב ואת הנימוקים להחלטה הסופית.
בחודש נובמבר 2001 הודיעה ועדת הקבלה של האגודה השיתופית קציר, כי דחתה את מועמדותה של משפחת קעדאן בשל כך שאין הם מתאימים למגורים ביישוב, והשתלבותם החברתית והקהילתית לא תעלה יפה. תשובה בלתי מפורטת זו אינה ממלאת אחר חובת ההנמקה שנקבעה בהחלטת בג"צ, אך למרות פניותיו של עו"ד יקיר, סירבה קציר למסור לאגודה לזכויות האזרח את מלוא הממצאים והמסקנות של הוועדה.
בפנייה לפרקליטות המדינה מציינת האגודה לזכויות האזרח, כי למחרת הדיון וההחלטה בבקשה לבזיון בית משפט, התראיין דובי סנדרוב, ראש המועצה המקומית קציר-חריש. בדבריו אמר, בין היתר, כי עאדל קעדאן "לא בא בידיים נקיות, אלא הוא בא בפלטפורמה פוליטית, אנחנו רואים את טביעת האצבעות של האגודה לזכויות האזרח… ומי שבא בפרוצדורה הרגילה, או שהיה מתקבל או שלא. הוא פשוט בא לעשות טסט קייס, ולצערי הוא בזה גם פגע בעצמו וגם בנו כיישוב…" במהלך הראיון הצטנע מר סנדרוב, וציין שהוא חבר באגודה השיתופית, אך אינו חבר בוועדת הקבלה. יחד עם זאת ברור, שעמדה זו שהביע ראש המועצה משקפת את הלכי הרוח של ציבור בוחריו ואף משפיעה עליהם.
בפנייתו למנהלת מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה מפרט עו"ד יקיר כיצד הפרה האגודה השיתופית קציר באופן בוטה את החלטת בג"צ. עו"ד יקיר מציין בפנייה, כי אי החוקיות והאופי המפלה של ההליך כלפי משפחת קעדאן גלוי לעין. ברור שועדת הקבלה של קציר לא יכולה הייתה לדון ב"לב פתוח ובנפש חפצה" במועמדותם של בני הזוג קעדאן לאור עמדתה העקרונית והערכית של קציר בעניין. הדבר עלה כבר בתצהיר התשובה, שהוגש מטעם קציר לבג"צ בשנת 1996. התצהיר מבהיר בצורה חד משמעית, כי קציר הוא יישוב ליהודים בלבד, וכי החיים של יהודים וערבים בישראל חייבים להיות ביישובים נפרדים.
עם זאת, מוסיף עו"ד יקיר, ביקש בית המשפט להעניק לוועדת הקבלה מעין "הזדמנות נוספת" לדון בבקשת משפחת קעדאן להתקבל ליישוב, תוך שהוא מנחה את היישוב לשקול את מועמדותם מבלי להתייחס לדעות הקדומות והקודמות כלפי בני הזוג, כפי שאלו באו לידי ביטוי במהלך הדיון בתיק העיקרי. אך לצערה של האגודה לזכויות האזרח, ההליכים אשר התרחשו מאז מתן ההחלטה ואשר תוארו לעיל מלמדים, כי וועדת הקבלה לא עשתה כן. כל אלו מובילים בבירור למסקנה, כי החלטת האגודה השיתופית קציר מקורה באפליה בשל גזע ובשל לאום בניגוד להחלטות בג"צ ולרוחן. לפיכך, מדגיש עו"ד יקיר בפנייתו, ומכוח כללי המינהל התקין, מוטל על מינהל מקרקעי ישראל להתעלם מהחלטת קציר ולהקצות בהקדם האפשרי לבני הזוג קעדאן מגרש ביישוב קציר.
