התוכנית החדשה למגזר הבדואי שוללת זכויות יסוד ומנציחה את האפלייה

האגודה בפנייה לראש הממשלה ולשרים: התוכנית אינה נותנת מענה לצרכי האוכלוסיה המתגוררת בכפרים הלא מוכרים, שהיא האוכלוסיה העניה והמוחלשת ביותר בישראל

האגודה לזכויות האזרח פנתה לראש הממשלה, מר אריאל שרון, ולכל שרי הממשלה, בדרישה להסיר מעל הפרק את ה"תוכנית החמש שנתית לטיפול משולב בסוגיות הכרוכות במגזר הבדואי", שבכוונת הממשלה לאמץ בקרוב. התוכנית גובשה על ידי וועדה בינמישרדית מיוחדת בשיתוף מינהל מקרקעי ישראל, המנהלה לקידום הבדואים, גופים נוספים של הרשות המבצעת וראשי מועצות מקומיות ואזוריות יהודיות בנגב. בפנייה לראש הממשלה ולשרים מבקשת עו"ד באנה שגרי-בדארנה מהאגודה לזכויות האזרח מהמדינה לפתוח במהלך של תכנון משתף, שבו ייטלו חלק נציגי האזרחים הבדואים בנגב, ובמיוחד הנציגים הנבחרים של הארגונים ושל הועדים המקומיים בכפרים הלא מוכרים.

בפנייה מציינת עו"ד שגרי-בדארנה, כי האוכלוסיה הערבית בנגב היא הענייה והמוחלשת ביותר במדינה. אוכלוסייה זו סובלת ממצוקה כלכלית-חברתית עמוקה, ומפגיעה קשה וארוכת שנים בזכויות היסוד שלה לשוויון בחלוקת משאבים, לדיור, לעבודה, לחינוך, לבריאות, לשירותים מוניציפליים חיוניים, לייצוג דמוקרטי במוסדות המספקים שירותים ועוד. לכן, מדגישה עו"ד שגרי-בדארנה, האגודה רואה בברכה את השאיפה העקרונית למצוא פתרון מערכתי כולל ושיטתי למצוקות אוכלוסייה זו, פתרון שיאפשר לא רק השתלבות של הציבור הערבי בנגב בקידום השירותים באמצעות מסגרות מוניציפאליות נבחרות, כנהוג בשאר היישובים בישראל, כי אם גם סלילת גשרים חדשים של הבנה ושותפות בין יהודים וערבים. עם זאת, מציינת עו"ד שגרי-בדארנה בפנייה, התוכנית הנוכחית אינה נותנת מענה לצורכי האוכלוסייה, ונקודות האור שבה נטמעות בים הגזרות המוטלות על אוכלוסייה זו. זאת בעיקר מהטעמים הבאים:

1. חוסר שיתוף של האזרחים הערבים בנגב בהכנת התוכנית: למרות שקהל היעד של תוכנית זו הם אזרחי ישראל הערבים בנגב, הנציגים המוכרים של ועדי הכפרים הלא מוכרים לא היו שותפים כלל להכנת התוכנית.

2. האצת פינוי האוכלוסיה מהכפרים הלא מוכרים בניגוד לרצונה ולצרכיה: במקום להכיר בכפריהם, או לפחות לספק פתרונות תכנוניים סבירים, המתחשבים בצרכים, באורח החיים ובהרכב הקהילתי של האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב, מציעה הממשלה תוכנית שיעדה המרכזי האצת ההעברה של תושבים מכפריהם אל יישובי קבע ואל יישובים נוספים, שהמדינה מתכננת עבורם.

3. פגיעה בזכויות האזרחים על הקרקע: התוכנית מציעה לחדש את ההתדיינות, שהוקפאה בעבר, בתביעות בעלות קרקע, שהוגשו בידי אזרחים ערבים בדואים בעלי זכויות היסטוריות לחזקה בקרקע. חידוש ההתדיינויות, קרוב לשלושים שנים אחרי ההקפאה, תוביל בהכרח להרעת עמדת האזרחים הערבים, משום שמאז סביר להניח כי אבדו חלק מהמסמכים, וחלק מהעדים המרכזיים בתביעות הבעלות אולי נפטרו או שזיכרונם הורע.

4. העדר תקציב הולם: לתוכנית, שמתיימרת "להקל על מצוקות האוכלוסיה", מוקצב רק סכום מזערי חדש מקופת האוצר (252 מליון ש"ח בלבד מתוך 1.175 מיליארד ש"ח לתקופה בת 5 שנים) וגם סכום זה מושקע בעיקר בעיירות הקיימות ולא בשיפור תנאי החיים בכפרים הלא מוכרים. בהעדר הקצאה ראויה, ניתן לראות בתוכנית המוצעת תוכנית מקפחת ומפלה מיסודה. התוכנית מנציחה את דפוסי האפליה הקיימת בשירותים, משום שכמעט ואין בה השקעה חדשה מאוצר המדינה בשיפור תנאי החיים של אזרחי ישראל המתגוררים בכפרים הלא מוכרים, לא בבריאות, ולא בחינוך ולא בתעסוקה.

5. מיקוד האמצעים באכיפת חוקי התכנון והבנייה מבלי להעניק פתרונות דיור הולמים: התוכנית מציעה הגברת דיני התוכנית והבנייה, באמצעות הקצאה של 40% מתוך התקציב החדש לביצוע פעולות אכיפה של חוקי התכנון והבנייה. הגברת האכיפה תוביל להריסת בתים מסיבית, שאינה מלווה במתן פתרונות דיור חלופיים.

6. העדר תקציב להקמת רשויות מוניציפליות: התוכנית לא מקדמת ולא מתקצבת הקמת רשויות מקומיות ואזוריות עבור האזרחים הערבים המתגוררים בכפרים הלא מוכרים, ואינה נותנת מענה להבטחת ייצוג דמוקרטי של התושבים ברשויות האמורות לספק להם שירותים.

עו"ד שגרי-בדארנה מדגישה, כי רק במהלך של תכנון משתף, המבוסס על כבוד הדדי וגישה שוויונית, תובטחנה זכויותיהן של האזרחים הערבים בנגב בתחומי הדיור, התכנון והפיתוח, הייצוג המוניציפאלי, קבלת השירותים, תקודמנה הזכויות החברתיות שלהם ויפותח הנגב, לטובת כל תושביו, יהודים וערבים.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הכפרים הבלתי מוכרים,זכויות המיעוט הערבי

סגור לתגובות.