האגודה לזכויות האזרח בישראל, הועד הציבורי נגד עינויים בישראל והמוקד להגנת הפרט עתרו היום לבג"צ נגד שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי ומפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון. העתירה הדחופה הוגשה בשם שני עורכי דין, ח`אלד קוזמאר וחנאן חטיב, בדרישה לאפשר להם להיפגש עם לקוחותיהם, המוחזקים בבתי סוהר ובבתי מעצר בישראל. כמו כן דורשים הארגונים בעתירה, כי שירות בתי הסוהר יימנע מלדרוש פרוטוקול דיון בבית משפט כתנאי לפגישה של עורכי דין עם לקוחותיהם, ויימנע מלהציב סוהר בטווח שמיעה בפגישה בין עורך הדין לכלוא, וכי משטרת ישראל והשב"כ לא יגבילו את מספר עורכי הדין, המורשים להיפגש עם עצורים. עוד נדרש בעתירה, כי צה"ל יימנע מלהחזיק עצירים או אסירים פלסטינים בבתי סוהר באחריות שב"ס או בבתי מעצר של המשטרה, כל עוד לא תובטח זכותם להיפגש עו"ד לפי בחירתם. העתירה הוגשה על-ידי עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח.
עורך הדין ח`אלד קוזמאר, מהאגודה הבינלאומית לזכויות הילד ברמאללה, הגיע לפני כחודש וחצי לבית הסוהר נווה תרצה לבקר שתיים מלקוחותיו המוחזקות במקום. אף על-פי שהיה בידיו ייפוי כוח מהכלואות, הודיעה לו קצינת האסירים, כי לא יורשה לבקרן. עוד הוסיפה הקצינה, כי קיים נוהל חדש של השב"ס, הקובע כי בנוסף לייפוי הכוח על עו"ד להציג פרוטוקול בית משפט, המוכיח כי הוא מייצג את הכלואות בהליך משפטי. כך גם לא איפשרו שלטונות בית סוהר השרון לעו"ד קוזמאר לבקר את מרשיו הקטינים, משום שלא הציג פרוטוקול בית משפט, המוכיח כי הוא מייצג את האסירים הקטינים ולמרות שהיה בידו ייפוי כוח. לפני כשבועיים הותר לעו"ד קוזמאר לבקר בבתי הסוהר, אך לא במסגרת ביקור עו"ד אלא כביקור משפחות, וזאת בנוכחות צמודה של סוהר בטווח ראייה ושמיעה.
עורכת הדין חנאן חטיב, מהוועד הציבורי נגד עינויים, הגיעה לפני כחודש לבית המעצר במגרש הרוסים בירושלים על מנת לבקר עצירים. בידיה היו יפויי כוח מתאימים, חלקם ממשפחות העצירים וחלקם מעורכי דינם. לאחר בירור שערך השוטר האחראי עם חוקרי השב"כ, הודע לה כי היא מנועה מלבקר את העצירים משום שאינה עורכת הדין המייצגת אותם בבית המשפט. לאחרונה הגיעה שוב עו"ד חטיב לבית המעצר במגרש הרוסים, ואז נאמר לה שרק עו"ד אחד או משרד עו"ד אחד יכול לייצג עציר, למרות שבייפוי הכוח שקיבלה, היתה רשומה גם היא כבאת כוחו של העצור יחד עם עורכי דין נוספים. ביקורה התאפשר רק לאחר התערבותו של אחד מעורכי הדין הנוספים.
האגודה לזכויות האזרח פנתה מספר פעמים בשנים האחרונות לשב"ס והתריעה לגבי הטלת ההגבלות על מפגשים בין עורכי דין לכלואים. האגודה הבהירה, כי הדבר מהווה פגיעה קשה בזכות היסוד של אסיר להיפגש עם עורך דינו, וכי זכות זו אינה מוגבלת לעניינים, בהם מוסמך עו"ד לייצג את הכלוא בערכאות משפטיות. כך, למשל, מוסמך עו"ד פלסטיני לייצג עציר מינהלי בדיונים בבית המשפט הצבאי. אותו עו"ד מוסמך לייצג את העציר אך ורק בפני ערכאות המשפט בשטחים ולא בפני בתי משפט ישראליים, אך טבעי שאם יחליט העציר לעתור לבג"צ, הוא ירצה להתייעץ בעניין זה בראש ובראשונה עם עורך הדין, שייצגו בכל ההליכים עד כה, ועל פי המלצתו, עשוי העציר לפנות לעו"ד ישראלי, שייצגו בבג"צ.
בעתירה מציין עו"ד יקיר, כי זכותם של עציר ואסיר להיפגש עם עו"ד לפי בחירתם ולהיות מיוצג על ידו היא זכות יסוד, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. עו"ד יקיר מוסיף, כי תפקידו של עורך הדין אינו מתמצה ואף אינו מתמקד בייצוג העציר או האסיר בפני ערכאות משפט – תפקידו רחב הרבה יותר, והוא מקיף טיפול במכלול ענייניו המשפטיים של הכלוא, הן הפליליים והן האזרחיים. כך מטבע הדברים מבקש הכלוא להיפגש עם עורך הדין המוכר לו, הדובר את שפתו, עליו הוא סומך ובו הוא נותן את אמונו.
בעתירה מודגש, כי עצור או אסיר פלסטיני זכאי לחסיון מוחלט של המפגש בינו לבין עורך דינו, ככל עצור או אסיר אחר. פגיעה כה חמורה בחסיון עו"ד-לקוח לא רק שהיה עליה להיות מעוגנת מפורשות בלשון תקנות השב"ס, אלא שברור, כי המחוקק לא היה מוסמך להורות עליה.
עוד מודגש בעתירה, כי מפקד כוחות צה"ל בשטחים מחוייב הן על פי המשפט הבינלאומי, הן על פי המשפט הישראלי והן על פי הדין החל באזור, להבטיח את זכויותיהם של עצורים ואסירים פלסטינים להיפגש עם עורכי דינם. אם שב"ס, המשטרה והשב"כ אינם מאפשרים לממש זכות זו, עליו לחדול מלהחזיק פלסטינים בבתי סוהר ובבתי מעצר בישראל.
עו"ד יקיר מוסיף ומציין בעתירה, כי אין בחוק כל הגבלה על מספר עורכי הדין או מספר המשרדים, המורשים לייצג עציר. כך, למשל, בחודשים האחרונים איפשר שב"ס לאסיר אריה דרעי, הכלוא בבית סוהר מעשיהו, להיפגש עם מספר ניכר של עורכי דין, שישה עשר במספר. עו"ד יקיר מציין, כי אף על משטרת ישראל והשב"כ מוטלת החובה לכבד את זכותם של עצורים להיות מיוצגים על ידי מספר עורכי דין ללא כל הגבלה.
