אתמול התקיים דיון בעתירת האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד המועצה הארצית לתכנון ולבניה במשרד הפנים, בדרישה לכלול תכנון של יישובים כפריים עבור האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב בתוכנית המתאר של מחוז הדרום. העתירה הוגשה במרץ 2000 על-ידי עו"ד דנה אלכסנדר מהאגודה לזכויות האזרח.
בדיון שהתקיים בפני השופטים מישאל חשין, דורית ביניש ויצחק אנגלרד, דיבר השופט חשין בהרחבה על הצורך לפתור בעיה אמיתית ומטרידה זו של האזרחים הבדואים, הנוגעת לכבוד האדם, כדי לאפשר להם להמשיך באורח חייהם ובמנהגים של אבות אבותיהם שחיו בנגב. השופטת ביניש הוסיפה כי היישובים הבלתי מוכרים, הן בנגב והן בצפון, מהווים בעיה רצינית וכי המדינה צריכה להתחייב באופן קונקרטי להתייחס ליישובים הכפריים של הבדואים בתיכנון האזורי. השופט חשין אף ציין את חשיבות ההידברות של המתכננים עם האוכלוסייה הבדואית עצמה "בלב פתוח ובנפש חפצה".
עו"ד דנה אלכסנדר טענה בדיון אמש, כי לאוכלוסייה הבדואית בנגב יש זכות מלאה להתגורר ביישובים כפריים וכי לאי-הכללתה בתוכנית המתאר, המהווה הפרה של הזכות הבסיסית לכבוד ולשוויון, יש נגיעה ישירה למציאות היום-יומית של האזרחים הבדואים. נציג פרקליטות המדינה אמר כי במסגרת התכניות שבהכנה כיום, כבר נשקל ויישקל תכנון של יישובים כפריים לבדואים. השופטת ביניש העירה, כי נדרשת התחייבות יותר קונקרטית מצד המדינה.
בעקבות הצעת השופטים, ניסחו הצדדים ביניהם הסכמה שבכתב, הנוגעת לתוכנית המתאר הנוכחית למטרופולין באר שבע, אזור בו נמצאים הכפרים הלא-מוכרים. לפי הסכמה זו, יחוייבו המתכננים שיכינו את תוכנית המתאר, שמכרז להכנתה כבר פורסם, לשקול את תיכנון ההתיישבות הכפרית הבדואית והכללתה בתוכנית, כאחד הפתרונות לכפרים הלא-מוכרים. כמו כן, הם יצטרכו להיפגש עם נציגי הכפרים כדי לדון בתוכניות קונקרטיות, ולשקול את התוכנית להקמת יישובים כפריים שהוכנה על-ידי "המועצה האזורית לכפרים הערביים הבדואים הלא-מוכרים בנגב". סוכם, כי העתירה תישאר תלויה ועומדת, וכי על המדינה יהיה להגיש הודעה נוספת שנה לאחר הכנת תוכנית המתאר האמורה, עד אוקטובר 2002.
