בהודעה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה לבג"צ בימים אלה הוא קובע, כי בית הדין הרבני האזורי ובית הדין הרבני הגדול חרגו מסמכותם כשהטילו איסור על אשה להפגיש את ילדיה עם בת זוגה. חוות הדעת הוגשה במסגרת עתירה לבג"צ שהגישה האגודה לזכויות האזרח נגד בית הדין הרבני הגדול בשם זוג נשים לסביות בדרישה לבטל את פסקי הדין, האוסרים על אחת מהן להפגיש את ילדיה עם בת זוגה. העתירה הוגשה על ידי עו"ד אילת גולן תבורי מטעם האגודה לזכויות האזרח בישראל בטענה, כי בית הדין הרבני חרג מסמכותו בעת שאסר על העותרת להיפגש עם בת זוגה בנוכחות ילדיה.
לפני כשלושה חודשים התקיים דיון בבג"צ לאחר שהליכי הגישור בין שני הצדדים עליהם הורה בג"צ נכשלו. לדיון התייצב היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים וטען, שלשאלת הסמכות יש השלכות עקרוניות מרחיקות לכת וביקש שהות כדי לאפשר ליועץ המשפטי לממשלה לחוות דעתו בסוגיה. כאמור בימים אלה הגיש לבג"צ היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת ובה נאמר: "עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה, כי נראה שבנסיבות העניין דנן, החלטות בית הדין הרבני הגדול, הנוגעות לצו המניעה, ניתנו, בכל הכבוד, בחוסר סמכות"
העותרת הינה אשה גרושה כבת 36, החיה בישוב קהילתי, ולה שלוש בנות. העותרת היא אשת חינוך, העובדת כמנהלת מוסד חינוכי בישוב השכן, שהיתה נשואה בעבר ומנישואים אלה נולדו שלוש בנותיה. לפני כשלוש שנים התגרשו בני הזוג, ובהסכם הגירושין נקבע, כי הבנות תישארנה במישמורת ובחזקת האם עד הגיען לגיל 18. כן נקבע, כי שני ההורים יהיו האפוטרופוסים של הבנות וכי ישפיעו על הבנות לכבד את שניהם. העותרת השנייה אף היא מתגוררת באותו ישוב בשכנות לבת זוגה, ולה שני בנים, הלומדים באותן הכתות של שתיים מבין שלוש בנותיה של העותרת הראשונה. בין שתי הנשים התפתחה מערכת יחסים חמה וכנה והן הפכו בנות זוג. שתי הנשים מקיימות את הקשר ביניהן בגלוי ואינן מסתירות אותו לא משכניהן לישוב, לא ממשפחתן המורחבת וכמובן שהוא גלוי וידוע לילדיהן. יתירה מזו, הילדים של שתי בנות הזוג הפכו חברים טובים בינם לבין עצמם והם קשורים בקשר אמיץ לאימותיהן ולבנות הזוג.
הגרוש של העותרת הראשונה, לא ראה בעין יפה את הקשר של אשתו לשעבר עם חברתה לחיים. לפיכך פנה הגרוש אל בית הדין הרבני האזורי בדרישה להפחית את מזונות הילדים. במסגרת התביעה של הפחתת המזונות הוסיף הגרוש בקשה לצו מניעה, לפיו ייאסר על העותרת להכניס לביתה את בת זוגה. כמו כן דרש הגרוש שהעותרת לא תפגיש את ילדיה עם בת הזוג בכל צורה ובכל מקום. בית הדין הרבני קבע שאין לו סמכות לדון בתביעה להפחתת המזונות, אך למרות זאת קיים דיון בעניין הפגישה עם הילדים. העותרת הדגישה בפני בית הדין הרבני שהיא מגדלת את בנותיה למופת, ועל כך יכולים להעיד הסובבים אותה ואת הבנות. העותרת ציינה שהיא אוהבת נשים ושאין בכך לפגוע בבנותיה במאום.
בפסק הדין שנתן בית הדין הרבני האזורי נאמר, כי הואיל והעותרת מנהלת קשרי אהבה עם שכנתה, חברתה לחיים בביתה בנוכחות הילדים, התנהגות זו אינה מוסרית ופוגעת קשה בנפשם ובחינוכם של הילדים. טובת הילדים, פסק בית הדין הרבני, דורשת, כי האם תמנע מלקיים מערכת יחסי אהבה עם חברתה בנוכחות הילדים כדי לשמש מופת לחינוך הילדים לערכים מוסריים. לאור כך הוציא בית הדין הרבני צו, האוסר על האם להפגיש את הילדים עם חברתה לחיים. בערעור שהגישה העותרת לבית הדין הרבני הגדול היא ציינה בין היתר, כי היא ובת זוגה נוהגות בצניעות בנוכחות הילדים. עוד הוסיפה העותרת, שהיא רוצה להיפגש עם חברתה בביתה, וכי אין סיבה שיתערבו בחייה הפרטיים. בית הדין הגדול דחה את הערעור וקבע, כי האיסור על המפגש בין בת הזוג לילדים הוא "דבר מובן לכל בר דעת ואין צורך לפרט". בעקבות זאת פנו בנות הזוג לאגודה לזכויות האזרח וזו הגישה בשמן עתירה לבג"צ.
עו"ד גולן תבורי הדגישה בעתירה שהגישה בשם שתי הנשים לבג"צ, כי בפסיקתו חרג בית הדין הרבני הגדול מסמכותו, סטה מהוראות חוק המופנות אליו, התעלם מכללי הצדק הטבעי, ופגע בזכויות יסוד של העותרות. עו"ד גולן תבורי מוסיפה, כי גם בנושא חינוך הילדים חרג פסק הדין מסמכות, מאחר שלא נערך כל דיון מסודר על השפעת הקשר של האם עם בת זוגה על הילדים, הצדדים לא הציגו ראיות או עדויות והגרוש לא הביא כל הוכחה או ראייה לפגיעה בבנות. עוד נאמר ע"י עו"ד גולן תבורי, כי הגרוש הגיש לבית הדין הרבני בקשה להפחתת מזונות. עם מתן החלטת בית הדין האזורי על חוסר סמכותו לדון בתביעת המזונות פקעה סמכותו לדון בבקשות, שהוגשו במסגרת אותה תביעה.
האגודה לזכויות האזרח הדגישה בעתירה, כי לא יתכן שבית הדין הרבני יפגע בזכויות היסוד של העותרת, אשה חילונית, שבחרה לחיות כלסבית עם בת זוגה. לפיכך התבקש בג"צ לבטל את פסק הדין, האוסר על העותרת להפגיש את ילדיה עם בת זוגה.
