האגודה לזכויות האזרח סבורה כי במצב החוקי הקיים לגבי נישואין וגירושין יש משום פגיעה בזכויות אזרח. לפיכך האגודה תומכת בשינוי החוק, כך שיונהג חופש בחירה בנישואין, ובכלל זה יונהגו נישואין אזרחיים. האגודה תפעל בדרכים ציבוריות להעלאת המודעות לבעיה, ול"הכשרת הלבבות" לקראת שינוי חקיקתי בעתיד.
במצב החוקי הקיים הנישואים בישראל נערכים רק על פי הדין האישי, אשר לגבי תושבי המדינה הינו הדין הדתי של דתם. במצב זה ישנה פגיעה בזכויות אזרח – פגיעה בשוויון בין המינים ופגיעה בחופש הדת והמצפון.
פגיעה בשוויון קיימת, משום שבדין הדתי היהודי ובדין הדתי המוסלמי אין מעמד האישה בנישואין ובגירושין שווה למעמד הגבר, אלא נחות ממנו. אי השוויון מתבטא הן ביחסים הממוניים במסגרת הנישואין והן באפשרויות היציאה מהנישואין. חמורה במיוחד בעיית מעוכבות הגט, נשים אשר אינן יכולות להתגרש בשל סירוב הבעל למתן גט. בעיה זו קיימת לגבי נשים בלבד.
פגיעה בחופש הדת והמצפון, ובפרט בחופש מדת, קיימת, משום שמי שאינו מאמין ואינו מעוניין להינשא על פי דין דתי, משולל דרך חוקית אחרת להינשא. פגיעה בחופש הדת קיימת, משום שנישואים יהודיים, על פי הדין, הם רק נישואים אורתודוקסיים.
משום כך האגודה קוראת להנהגת חופש בחירה בנישואין, ובכלל זה להנהגת נישואין אזרחיים.
ההכרזה האוניברסאלית של האו"ם בדבר זכויות האדם קובעת כי:
"כל איש ואישה שהגיעו לפרקם רשאים לבוא בברית הנישואים ולהקים משפחה, ללא כל הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או משפחה. הם זכאים לזכויות שוות במעשה הנישואין, בתקופת הנישואין ובשעת ביטולם".
למרבה הצער המצב הקיים בישראל באשר לנישואים וגירושים איננו מתיישב עם הוראות ההכרזה. במדינת ישראל אין אפשרות להינשא ולהתגרש בנישואין אזרחיים, אלא אך ורק בדתיים, דבר המהווה פגיעה קשה ובלתי מוצדקת בזכויות האזרח הבסיסיות ביותר: בחופש הדת והמצפון, בזכות להינשא, בעיקרון השוויון.
עניינים הקשורים לנישואין וגירושין, לרבות חלוקת רכוש בין בני זוג, אחזקת ילדים, מזונות ילדים, מזונות בני זוג, ובמקרים מסוימים ירושה, נדונים בישראל בדרך כלל על פי הדין הדתי של הצדדים הנוגעים בדבר, ובבתי דין דתיים של הדתות השונות, ולא בבתי המשפט האזרחיים. בכל בתי הדין הדתיים, ממלאים אך ורק גברים את תפקידי השפיטה, ובבתי הדין הרבניים, נשים אף אינן כשרות לעדות. במקרים מסוימים יש אפשרות להתדיין בענייני משפחה אלו בבתי המשפט האזרחיים – היקפה של אפשרות זו תלויה בהשתייכות הדתית, ובנסיבות המקרה. היבט זה מהווה אף הוא פגיעה בחופש המצפון, אולם בעיקר מביא לפגיעה קשה ביותר בזכותן של נשים לשוויון, מאחר שהדין הדתי ובתי הדין הדתיים מפלים לרעה נשים. כמו כן הוא מביא לפגיעה בטובתם של ילדים, מאחר שהחלטות בתי הדין הדתיים בנוגע לאחזקת ילדים מושפעות משיקולים דתיים ומסורתיים שאינם עולים תמיד בקנה אחד עם התפיסה האזרחית של טובת הילד.
העובדה שבישראל מוכרים רק נישואין דתיים מונעת מאנשים רבים את הזכות להתחתן:
- פסולי חיתון מבחינה דתית (כגון ממזרים, כהן וגרושה ביהדות) המנועים מלהתחתן בישראל. בסוף שנת 1995 דיווח שר הדתות דאז, שמעון שטרית, כי לאחר בדיקה מדוקדקת של רשימת פסולי החיתון, מתוך כ- 5,200 שמות שנכללו ברשימה נמחקו 2,700, והליך הבדיקה טרם הסתיים.
- בני זוג שאינם מאותה דת (זוגות מעורבים) אינם יכולים להינשא בארץ.
- אנשים שדתם אינה מוכרת על ידי הממסד הדתי. עשרות אלפי עולים מחבר העמים, אשר עלו לארץ מכוח חוק השבות, ואשר יש לרבנות ספק לגבי יהדותם, אינם יכולים להינשא בישראל. כמו כן, מוכרת בעיית העולים מאתיופיה שהרבנות הערימה קשיים על נישואיהם. לזוגות אלה הפתרון היחיד הקיים הוא גיור או נישואים אזרחיים בחו"ל. כידוע, בתי הדין מערימים קשיים רבים בפני אנשים המעונינים להתגייר, ועבור חלק ניכר מהם כניסה לתהליך ארוך של גיור איננה אופציה ממשית. גם נסיעה לחו"ל על מנת להינשא אינה מתאימה לחלק ניכר מאוכלוסייה זו, שעלתה זה מקרוב לארץ.
- זוגות המבקשים לעצב טקס נישואיהם בדרך המתיישבת עם השקפת עולמם ונטיית ליבם. זוגות רבים, אף כי אינם מנועים להתחתן בארץ, מסרבים מטעמי דת ומצפון, לקבל את תכתיבי הממסד הדתי בענייני נישואים, ומחפשים אלטרנטיבות.
- נשים בפירוק הנישואים: בפירוק הנישואין בדין הישראלי יש אי שוויון טבוע לרעת האישה. כוח המיקוח היחסי של האישה על פי הדין המהותי, בענייני גירושין, קטן יותר מזה של הגבר, הן במישור הממוני והן במישור ההלכתי. הגירושין בדין היהודי נערכים רק על ידי כך שהבעל נותן לאשתו כתב "גט". מכאן, שהאישה תלויה בהסכמתו של בעלה לגירושין. אף כי קיימת אפשרות להטיל סנקציות שונות על הבעל על מנת לשכנעו לתת גט, כולל מאסרו לתקופה של עד לששה חודשים, לא ניתן לחייבו לתת את הגט. כתוצאה מכך נשים רבות נותרות עגונות, ואינן יכולות להינשא לגבר אחר או להקים משפחה. אמנם, באופן עקרוני גם האישה חייבת להסכים לגירושין, אולם המשמעות של העדר גירושין מבחינת הבעל שונה מאשר כלפי האישה. כך, על פי ההלכה היהודית, ילדים שנולדו לאישה מגבר שאינו בעלה, נחשבים ממזרים, סטטוס עליו סטיגמה קשה ביהדות (למשל , ממזרים אינם יכולים להינשא משך שבעה דורות, אלא לממזרים אחרים). השלכה כזו אינה קיימת לגבי הבעל. בנוסף ישנה אפשרות כי הבעל יקבל היתר מיוחד לשאת אישה שנייה. אמנם, היתר זה ניתן לעתים רחוקות – כ- 11 גברים בממוצע בשנה, אולם גברים מתחילים לעתים בהליך של קבלת האישור על מנת להשתמש בו כאמצעי לחץ בהליך הגירושין. כתוצאה מכך המצב המשפטי מעניק לגברים עמדת סחיטה ביחס לנשותיהם, וגברים רבים מנצלים את כוחם שלא לתת גט לנשותיהם, על מנת לסחוט מהן ויתורים בכל הנוגע לחלוקת הרכוש, תשלום מזונות ואחזקת ילדים.
דרכי התמודדות עם מגבלות הנישואין הקיימות
- נישואים אזרחיים שנערכו בחו"ל, מוכרים בישראל ובני הזוג שנישאו בדרך זו יכולים להירשם כנשואים במרשם האוכלוסין ולקבל הטבות ומעמד כזוג נשוי לכל דבר ועניין. יחד עם זאת, פירוק הנישואים בישראל יכול להיעשות רק בבית דין דתי (רבני, שרעי וכד`), זאת משום שזו הדרך היחידה להתגרש בישראל. לכאורה, יכול זוג להתגרש בחו"ל, אך מסיבות מעשיות (יחסי בני הזוג המבקשים לפרק ביניהם את הקשר) ומשפטיות (לא תמיד מאפשר המשפט של מדינות אחרות להתגרש בהן, גם אם אפשר להינשא) אין זה אפשרי. כמו כן, הרבנות לא תשיא אישה שנישאה בנישואים אזרחיים אם לא קיבלה גט פיטורין כהלכה. מכאן, שזוגות הבוחרים בדרך זו אינם יכולים "להימלט" מעולו של בית הדין הדתי אם הם מבקשים להיפרד בישראל.
- זוג אשר נישא בפני רב מסורתי או מתקדם (רפורמי), נישואיו אינם תופסים בישראל, ומבחינת המדינה כאילו לא נעשה דבר, גם אם טקס הנישואים היה טקס הלכתי. זאת משום שהרבנות איננה מכירה ברבנים של התנועות המסורתית והמתקדמת כרושמי נישואים. בפועל, זוגות רבים בוחרים לנקוט בדרך כפולה: עריכת טקס דתי אלטרנטיבי, ולאחר מכן (או לפני כן) להינשא בנישואים אזרחיים בחו"ל.
- זוגות רבים בוחרים שלא לערוך טקס נישואים, ולחיות יחדיו ללא נישואים מוכרים. במשך השנים התחזק מעמדם של זוגות אלה, ובמקרים רבים מעמדם הושווה למעמדם של זוגות נשואים. אופציה זו היום אכן קלה יותר למימוש והיא מנוצלת יותר. יחד עם זאת, עדיין יש חריגים למצב זה, למשל, כאשר אחד מבני הזוג הידועים בציבור אינו יהודי, יקשה עליו לקבל אישור שהייה ממשרד הפנים לתקופה ארוכה.
יש להדגיש, כי תהא אשר תהא צורת הטקס בה בוחרים בני הזוג, מעמד הילדים לפי החוק איננו מושפע מכך. גם עפ"י ההלכה היהודית ילדי בני הזוג לא ייחשבו "ממזרים" או "בלתי חוקיים". ממזר, עפ"י היהדות, נחשב רק ילד שנולד לאישה נשואה ממי שאינו בעלה. לעומת זאת, עפ"י הנצרות והאיסלם, יש השלכות למעמדם של ילדים שנולדו מחוץ לנישואין.
בשנים האחרונות מתחולל שינוי מסוים בדעת הקהל ביחס לנושא הנישואים והגירושים. השינוי מתרחש בעיקרו בקרב הציבור הרחב, ונתמך במציאות החברתית שנוצרה על ידי גלי העלייה מחבר העמים. הדרישה של הציבור לעריכת טקסי נישואים שלא באמצעות הרבנות גוברת ומספר הזוגות שאינם מוכנים ללכת ב"תלם" גדל.
בכל אחת מהשנים האחרונות, נישאו כ- 3,000 זוגות בנישואים אזרחיים מחוץ למדינת ישראל, או באמצעות הדואר (נשואי פרגוואי). נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 1994 מלמדים כי למרות שבמהלך עשרים השנים האחרונות חל גידול של 53% באוכלוסייה היהודית בישראל, ירד מספר הזוגות הנישאים ברבנות ב- 8% ! שלא כבעבר, אין המדובר במקרים בודדים אלא בתופעה ההולכת ומתרחבת, שבאה לידי ביטוי גם בפניות הרבות שמקבלת האגודה לזכויות האזרח מאנשים המבקשים לברר אפשרויות לנישואין שאינם דתיים.
מידע וכתובות לקיום נישואין אלטרנטיביים
- המרכז לזכויות האדם והאזרח (המרשם לנישואין אלטרנטיביים):
טלפון: 5285196-03, פקס: 5255154-03
רחוב טשרניחובסקי 30 ת"א 61230
ייעוץ לגבי הסדרים אלטרנטיביים לקשר לנישואין בין בני זוג, לגבי הסכמי ממון ולגבי נישואין אזרחיים בחו"ל. - התנועה ליהדות מתקדמת (רפורמים)
טלפון: 6203448-02, פקס: 6203446-02
רח` דוד המלך 13 ירושלים 94101
טלפון: 5442740-03, פקס: 5444030-03
טקס ברוח שוויונית, עם מעורבות של בני הזוג בתכנון, משולב בנישואין אזרחיים בחו"ל וייעוץ לתכנונם. - התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) (הלשכה לשרותי דת)
טלפון: 0120-022-177, 6782441-02, פקס: 6782441-02
ת"ד 7559 ירושלים 91074
טקס הלכתי ברוח שוויונית, עם מעורבות של בני הזוג בתכנון, ייעוץ להסכם ממון, ייעוץ לגבי נישואין אזרחיים בחו"ל. - נעמ"ת:
הלשכה המשפטית המרכזית: טלפון: 5254422-03
הלשכה המשפטית ירושלים: 5610608-02
הלשכה המשפטית באר שבע: 6463030-08
הסכמי חיים משותפים וממון, ייעוץ לגבי נישואין בחו"ל. - שגרירות קפריסין:
טלפון : 6292546-03, 6290535-03
דיזנגוף 50 ת"א
