בעתירה נטען שחוק ההסדרה פוגע בזכויות יסוד, חורג מסמכות הכנסת, מנוגד למשפט הבינלאומי ואף עלול להוביל להאשמת ישראלים בפשעי מלחמה
23 ראשי מועצות של כפרים פלסטיניים, ארבעה בעלי אדמות ו-13 ארגוני זכויות אדם וארגוני זמאל עתרו היום (5.3.2017) לבג"ץ, בדרישה שבית המשפט יורה על ביטול החוק להפקעת אדמות פלסטיניות פרטיות בגדה המערבית (חוק ההסדרה). כמו כן, העותרים מבקשים מבית המשפט להוציא צו ביניים שימנע מהמדינה להתחיל בהליכי ההפקעה של האדמות.
העותרים מיוצגים על ידי שלום עכשיו, יש דין והאגודה לזכויות האזרח. את העתירה הגישו היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של שלום עכשיו ושל יש דין עו"ד מיכאל ספרד, עורכי הדין שלומי זכריה ומיכל זיו מהצוות המשפטי של יש דין ועו"ד רוני פלי מהאגודה. בעתירה נכתב כי על פי נתוני שלום עכשיו, החוק יביא להפקעה של למעלה מ-8,000 דונם של אדמות פרטיות שעליהן קיימת בנייה בלתי חוקית, ועוד עשרות אלפי דונם שעליהם ניטעו גידולים חקלאיים. האדמות המיועדות להפקעה מצויות בבעלות אלפי פלסטינים, בהם רבים מתושבי הכפרים המיוצגים בעתירה.
בעתירה נטען שהחוק – שעבר בניגוד לדעתם של היועץ המשפטי לממשלה, היועץ המשפטי של הכנסת והיועץ המשפטי של משרד הביטחון – אינו חוקתי, מפני שהוא מהווה הפרה בוטה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; החוק כובל את שיקול הדעת של הרשויות ומחייב אותן להפקיע מפלסטינים את זכויות השימוש וההחזקה שלהם באדמותיהם הפרטיות לתקופה בלתי מוגבלת.
החוק גם לא מאפשר לפלסטינים, שלא לקחו חלק בבחירת השלטון שמפקיע את אדמתם, כל אפשרות להתנגד להליכי ההפקעה. "בכדי לקיים עד תומו את הפסוק 'הרצחת וגם ירשת', החוק מוסיף ומורה לרשויות המדינה בשטח הכבוש להעביר את האדמות המופקעות לשימושם של הפולשים ועברייני הבנייה", נכתב בעתירה.
נוסף על כך, החוק מפר איסורים מוחלטים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי ושל דיני הכיבוש ואמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן, שמחייבים את מדינת ישראל לשמור על זכויות התושבים בשטח הכבוש ואוסרים על הפקעת רכושם שלא לצורך ביטחוני מיידי. מודגש בעתירה כי יישום הוראות החוק עלול לסבך את האזרחים ואת אנשי כוחות הביטחון שיתבקשו להוציאו לפועל, וכן את חברי הכנסת שהצביעו בעדו, בביצוע פשעי מלחמה.
העתירה אף מדגישה כי עצם חקיקת החוק מהווה חריגה מסמכות הכנסת, שאינה מוסמכת להסדיר את דיני המקרקעין בשטח שאינו שטח ריבוני של מדינת ישראל. עד היום החקיקה הישראלית ביחס לגדה המערבית היתה חקיקה פרסונלית, שמתייחסת אך ורק לאזרחים ישראלים שמתגוררים בגדה. חקיקת החוק היא מעשה מובהק של ריבונות, קרי מעשה מובהק של סיפוח בלתי חוקי.
"מדובר בחוק שבריש גלי מתאנה לקרבנות ומעניק פרס לעבריינים", נכתב בעתירה. "בחקיקת החוק, הכנסת התיימרה להפקיע זכויות באדמות המצויות מחוץ לשטח המדינה מאנשים שאינם אזרחים או תושבים של ישראל ולפיכך אינם שותפים ואינם מיוצגים בהליך החקיקה שהם קורבנותיו. זוהי ההגדרה המילונית של משטר רודני".
העתירה הוגשה בשמם של ראשי מועצות הכפרים הפלסטיניים עין יברוד; יאסוף; ג'אלוד; אל-מור'ייר; תורמוסעיא; קריות; יתמא; קוסרא; סינג'ל; אל-ח'דר; דיר דיבוואן; מיח'מאס; דיר ג'ריר; כפר מאלכ; כפר עקב; דורא אל-קרע; אל-בירה; ענאתא; אמאתין; פרעתא; ג'ית; ארטאס וזעתרה. והארגונים יש דין; שלום עכשיו; האגודה לזכויות האזרח; במקום; המוקד להגנת הפרט; מחסום ווטש; רבנים למען זכויות אדם; עמק שווה; רופאים לזכויות אדם; גישה; עקבות; עיר עמים וחקל.
