ביום 19.12.16 פנתה האגודה לזכויות האזרח, יחד עם "תנועת המורים", אל משרד החינוך בעקבות תלונות שהתקבלו ממורות וממורים בנוגע לאיסור שמטיל משרד החינוך על עובדי הוראה להתראיין בתקשורת ללא אישור דובר המשרד. מורים שהתראיינו ללא אישור נתונים לשיחות נזיפה, אזהרה ואיומים בפתיחת הליכי משמעת, שלעיתים אף ננקטים. לטענתנו איסור זה, כלשעצמו, ולא כל שכן באופן יישומו, פוגע שלא כדין בחופש הביטוי של מורות ומורים, בזכות הציבור לדעת, ובכושרה של מערכת החינוך להנחיל ערכים דמוקרטיים.
בפנייה בוחנת עו"ד שרונה אליהו חי מהאגודה את הוראות הדין החל על חופש הביטוי של עובדי הוראה ואת חוזרי המנ"כל שמסדירים את הנושא. עולה מהם כי לאיסור על מתן ראיונות לתקשורת ללא אישור דובר משרד החינוך אין כל תוקף משפטי, ואין בסיס חוקי להתעמרות במורים שהתראיינו. נוסף על כך, ממכלול הנסיבות והמקרים עולה הרושם שלפיו האיסור על מתן ראיונות נאכף באופן סלקטיבי, ומשמש בעיקר כדי להגן על השלטון והממסד הציבורי מפני ביקורת. אין נוהל שמסדיר את הקריטריונים שלפיהם מחליטים אם לתת למורה אישור מוקדם להתראיין או לא, וגם אין מידע על האופן שבו נאכף האיסור.
עוד הסברנו בפנייתנו כי הדרישה לקבל היתר לפני התבטאות בפומבי והחשש הכבד מפני ההשלכות הצפויות יוצרים אפקט מצנן חמור על עובדי ההוראה, זוטרים ובכירים כאחד. אפקט מצנן זה לא רק משתיק את עובדי ההוראה, אלא גם משמש דוגמה בלתי חינוכית בעליל לתלמידות ולתלמידים. מערכת החינוך, לרבות עובדי ההוראה, מצווה להוות מודל לחיקוי ודוגמה אישית שיאפשרו לה להגשים את מטרותיו של חוק חינוך ממלכתי: לחנך לזכויות אדם, לערכים דמוקרטיים ולחשיבה ביקורתית, ובכלל זה הבעת דעה וביקורת. אין לצפות שתלמידים יספגו ויפנימו ערכים אלה כל עוד מורותיהם ומוריהם מושתקים וננזפים, חרדים למשרתם וחוששים לפתוח את פיהם.
לאור האמור לעיל, דרשנו ממשרד החינוך לפעול לאלתר להפסקת השימוש באיסור הלא חוקי על התבטאויות פומביות של עובדי הוראה ללא היתר מראש, ולהימנע מאיומים משמעתיים נגד מורות ומורים שיעשו כן.
פניית האגודה למשרד החינוך, 19.12.2016
