צילום: טל דהןביום ראשון הקרוב (26.10.2014) תעלה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק המבקשת לאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ. האגודה לזכויות האזרח מתנגדת בחריפות להצעת החוק.
לדברי עו"ד דבי גילד-חיו, מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה, "במציאות הפוליטית הישראלית, בג"ץ הוא כמעט הגוף היחיד שיכול להגן על המיעוט מפני עריצות הרוב, למנוע אפליה ולהגן על זכויות יסוד – וזו בדיוק הסיבה לניסיונות הפגיעה בו. בג"ץ הוא זה שהורה לשלב נשים במקצועות לחימה וטיס בצה"ל, הכיר בזכויותיהן של משפחות להט"ביות, הגן על מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה ושמר על זכותם של חיילים להליך הוגן בבתי המשפט הצבאיים. מותר למתוח ביקורת על בג"ץ, אלא שהיוזמות הנוכחיות מבקשות לפגוע בשיטת האיזונים והבלמים, שהיא במהות הדמוקרטיה".
לעמדת האגודה, בהינתן שבין הממשלה והכנסת קיימת חפיפה גדולה, שמנטרלת במקרים רבים את היכולת של הכנסת למלא את תפקידה כמפקחת על הממשלה באופן הראוי והנדרש, הרי שלבית המשפט העליון תפקיד מרכזי וחשוב במיוחד ביצירת האיזונים ובהגנה על עקרונות הדמוקרטיה, שלטון החוק וזכויות האדם.
במהלך השנים התערב בית המשפט ופסל חוקים (או חלקים מהם) במקרים ספורים בלבד (14 פעמים בלבד), ועפ"י רוב אם סבר שיש קושי עם חוקתיות של חוק או עם העדר הסדר חקיקה ראוי, הפציר במחוקק להסדיר את העניין ונמנע מלפסול חוק. למרות זאת, האקטיביזם השיפוטי נתפס כבלתי לגיטימי ע"י המבקרים את בית המשפט ומתואר על ידם ככלי שנעשה בו שימוש לרעה לקידום תפיסת עולם ו/או אג'נדה שהרשות המבצעת והמחוקקת לא התכוונו לקדמה.
בפניה ששלחה האגודה לחברי ועדת השרים, בבקשה שלא יתמכו בהצעת החוק האמורה, צוין כי "בשנים האחרונות גלשה הביקורת לעתים קרובות לדה-לגיטימציה של בית המשפט העליון ולניסיון להצר סמכויותיו ולהשפיע על פסיקותיו באופן שפוגע פגיעה אנושה בעצמאות של בית המשפט, שהיא חיונית למילוי תקפידו כמרסן את כוחו של הרוב הפוליטי. במקרים אלו, הטענות אינן באמת מכוונות נגד "האקטיביזם" של בית המשפט אלא נגד עמדותיו כפי שהן באות לידי ביטוי במקרים שבהם הוא דן. התנהלות שכזו איננה בבחינת ביקורת לגיטימית וראויה; היא מהווה מהלך פוליטי מחושב שמטרתו להצר את צעדיו של בית המשפט העליון באופן שפסיקותיו לא יפריעו לקידום סדר יום פוליטי מסוים".
לעניין הצעת החוק הספציפית שעל סדר היום, מציינת האגודה כי "אחד הקשיים המרכזיים בהצעת החוק, בהתעלם משאלת המניעים פוליטיים, הוא הכוונה לנטרל את הכלי המרכזי שקיים בישראל להבטחת הגנה ישירה על זכויות יסוד מפני כוחו של הרב, זאת בהעדר חוקה שאמורה להבטיח מצד אחד את סמכויות בית המשפט ותפקידו, ומנגד את מכלול זכויות האדם. בדברי ההסבר של הצעת החוק מוצגת תפיסה מעוותת של משטר דמוקרטי. דמוקרטיה אינה משטר שבא לשרת את רצונו של הרוב הפוליטי בכל רגע נתון ותו לא. דמוקרטיה משמעה שלצד שלטון רב, שומרים ומגנים על זכויות המיעוט, בין אם מיעוט פוליטי, חברתי או לאומי. דמוקרטיה משמעה קיומה של מערכת מורכבת של איזונים ובלמים שתפקידה לשמור מפני עריצות הרוב ולהבטיח הגנה על זכויות האדם של כולם".
פניית האגודה לוועדת השרים לחקיקה, 23.10.2014
