חשד להפרות חמורות של הדין ההומניטרי הבינלאומי בפעילות צה"ל בעזה

CC-BY: Basel YazouriCC-BY: Basel Yazouri

ב-21.7.2014, בעת מבצע "צוק איתן", פנו עשרה ארגוני זכויות אדם במכתב דחוף ליהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, בעקבות נתונים ודיווחים בדבר אופי התקיפות ושיעור הפגיעה באזרחים, באופן שמעלה חשד להפרות חמורות של הדין ההומניטרי הבינלאומי. הארגונים שחתמו על המכתב: בצלם, גישה, האגודה לזכויות האזרח בישראל, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, המוקד להגנת הפרט, יש דין, עדאלה, מחסוםwatch, שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם ורופאים לזכויות אדם.

הארגונים דרשו מן היועץ המשפטי לממשלה להנחות את הממשלה להימנע מהפרת דיני הלחימה, ולפעול לבחינת מדיניות התקיפה והוראות הפתיחה באש. הארגונים דרשו לברר האם קיים היועמ"ש ביקורת על הייעוץ המשפטי שסיפקה הפרקליטות הצבאית במסגרת "צוק איתן", וקראו לו לפעול להקמת מנגנון חקירה חיצוני, עצמאי ואפקטיבי לבחינת החלטות הדרג המדיני והפיקודי, כנדרש על פי הדין הבינלאומי וכפי שעולה גם מפסיקות בג"ץ.

במכתב צוין, כי מתחילת צוק איתן נהרגו למעלה מ-400 בני אדם, רובם המכריע פלסטינים, ונפצעו אלפים. בין ההרוגים הפלסטינים יותר מ-80 ילדים. לפי הערכות האו"ם, שיעור האזרחים מקרב ההרוגים עמד על 70%.

במכתב צוינו כמה מקרים של פגיעות קשות באזרחים. בשכונת שוג'אעיה, חושפים הנתונים שנאספו תמונה קשה של הרג עשרות פלסטינים, מתוכם לפחות 17 ילדים ו- 14 נשים, באופן שמעלה חשש כבד בנוגע לחוקיות הפעולה, ובפרט, להפרתם של עקרונות יסוד בדיני הלחימה, ובראשם עקרון ההבחנה בין לוחמים לאזרחים. הארגונים עמדו בפנייתם על כך שיש להימנע מפעולות שאינן מאפשרות הבחנה בין לוחמים לאזרחים, ולמזער ככל הניתן את הפגיעה באזרחים.

עוד הדגישו הארגונים, כי מתן התרעה או אזהרה לתושבים אינו הופך אותם או את בתיהם למטרה צבאית לגיטימית, ואינו פוטר את הצבא מהחובה להימנע מפגיעה בלתי מובחנת באזור בו הם נמצאים: "בהיעדר אזור מוגן אליו יכולים התושבים להגיע בבטחה ושבו הם יכולים למצוא מחסה ומענה לצרכיהם ההומניטריים, המפקד הצבאי לא יכול לטעון כי הוא נקט אמצעי זהירות מספיקים למניעת הפגיעה.

הארגונים מנו במכתב מספר מקרי פגיעה במטרות אזרחיות מובהקות, דוגמת הפגזת בית הקפה שבו נהרגו 9 אזרחים, הפגזת חוף הים שבמהלכה נהרגו 4 ילדים והפצצת מעון לאנשים עם מוגבלויות, שבה נהרגו שתי חוסות. גם אם היו במקומות התקיפה, כפי שטוען דובר צה"ל, מטרות צבאיות לגיטימיות, הרי שהתוצאות מעלות חשד, שלא ננקטו אמצעי זהירות מספקים למניעת פגיעה באזרחים וכי לא נשקלו שיקולי מידתיות בהחלטה על ביצוע הפעולות.

המכתב סקר גם מספר מקרים של הפצצת בתי מגורים בהם התגוררו, על פי הודעות דובר צה"ל, אנשי חמאס וג'יהאד איסלאמי. כך, בהפצצת בית משפחת כווארע נהרגו 8 בני אדם, מהם 6 ילדים. בהפצצת בית משפחת חמד שאירעה בערבו של אותו יום, נהרגו 6 בני אדם בשנתם. בהפצצת בית משפחת אל-חאג' נהרגו 8 בני משפחה. 3 ילדים ממשפחת שחייבר, אחים בני 8 ו-11 ובת דודתם בת ה-8, נהרגו מפגיעת "טיל אזהרה" שכוון אל בית סמוך. הארגונים עמדו במכתבם על כך שתקיפת בית מגורים, רק בשל היותו משכנו של פעיל ארגון עוין היא בלתי חוקית, ואף אם נטען כי הבית שימש לפעילות צבאית, יש חובה לשקול שיקולי מידתיות נוכח סכנת הפגיעה באזרחים.

הארגונים חידדו כי הפרת דיני הלחימה על ידי הצד שמנגד אינה מצדיקה ואינה מכשירה הפרת חובותיה של ישראל על פי דיני הלחימה.
ב-5.8.2014 התקבלה באגודה תשובתו של היועץ המשפטי לממשלה לפניית הארגונים וממנה עולה, כי לפחות כרגע, אין כוונה לבדוק את מדיניות התקיפה הצה"לית ב"צוק איתן".

בתגובה אמרה עו"ד תמר פלדמן, מנהלת מחלקת זכויות האדם בשטחים הכבושים באגודה לזכויות האזרח, כי: "תשובתו של וינשטיין לא הסבירה, כיצד תקיפה חוזרת ונשנית של יעדים אזרחיים כגון בתי מגורים, בתי ספר ושווקים, או תקיפת תשתיות אזרחיות חיוניות כחשמל ומים, מתיישבות עם החובה הבסיסית לפעול רק נגד מטרות צבאיות על פי עקרונות המידתיות – כפי שכותב וינשטיין עצמו.

העיקרון שצריך להנחות כל משפטן בעל אחריות, ובוודאי את היועץ המשפטי לממשלה, הוא שבנסיבות שבהן מתעורר חשד בדבר חוקיות הפקודות וההוראות, יש לבדוק אותו בצורה עצמאית, רצינית ואפקטיבית. מדינת חוק דמוקרטית חייבת לעצמה ולאזרחיה דין וחשבון בסוגיות קריטיות אלה. כך דורש הדין וכך מחייב המוסר.

תמוה בעיני שהיועץ המשפטי לממשלה נשען על מסקנות ועדת טירקל, שכן ועדה זו מתחה ביקורת חריפה על מנגנוני החקירה הקיימים, ובפרט, על היעדר ביקורת מערכתית על הפרקליטות הצבאית ועל הוראות הדרג הפיקודי והמדיני בזמן לחימה. הוועדה אף הציגה 13 המלצות מפורטות לשיפור מנגנוני הבדיקה והחקירה של פעולות צה"ל. היועץ המשפטי לממשלה ציין בתשובתו כי רק חלק מההמלצות יושם, מבלי לפרט אילו."

 

בעקבות תשובת היועץ המשפטי לממשלה למכתבנו, בתאריך 6.10.2014 שלחה האגודה פניית המשך בעניין מדיניות התקיפה בעזה, ובה נכתב כי התשובה הכללית של היועץ המשפטי לא הניחה את דעתנו ולא נתנה מענה לשאלות המטרידות אותנו – שאלות אשר הלכו והתעצמו עם התמשכות הלחימה. המכתב הציב שלוש שאלות מרכזיות:

א. מהי מטרה צבאית לגיטימית? על רקע ריבוי התקיפות של אתרים אזרחיים באופיים, כגון בתי מגורים, בית קפה ומתקנים רפואיים, ביקשנו לברר מה הפך אתרים אלו ליעדים צבאיים, ומה נדרש, כעניין של מדיניות, כדי לסמן אובייקטים אזרחיים לכאורה כמטרות צבאיות לגיטימיות.
ב. מהן שיטות הלחימה הלגיטימיות (או הבלתי לגיטימיות) באזורים מאוכלסים ואלו אמצעי זהירות ננקטים כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים? בפרט התייחסנו לשאלת הלגיטימיות של השימוש בארטילריה באזורים מאוכלסים.
ג. כיצד נבדקת ונחקרת הלחימה במבצע "צוק איתן" והמדיניות שכיוונה אותה? ביקשנו לדעת מהן סמכויותיו ונהלי העבודה של מנגנון החקירה הפועל לבדיקת האירועים והאם הוסמך לחקור גם נהלים והוראות.

 

ב-25.8.2015 פנינו שוב ליועץ המשפטי לממשלה בעניין מדיניות התקיפה במהלך "צוק איתן", לאחר שפנייתנו האחרונה בנושא מאוקטובר 2014 לא זכתה לכל מענה.
מאז פניית האגודה באוקטובר 2014, התפרסמו עדויות ודוחות על אודות הלחימה ברצועת עזה, אשר חיזקו את החששות שהעלינו בעבר ביחס להפרת דיני הלחימה ברמת המדיניות בשלוש סוגיות מרכזיות:

1. ההגדרה של "יעד צבאי" ומדיניות "הפללת" אובייקטים אזרחיים לכאורה (בעיקר בתי מגורים) כמטרות צבאיות לגיטימיות.
2. ההוראות לגבי השימוש בנשק סטטיסטי (נשק לא מדויק), ובפרט בארטילריה, באזורים מאוכלסים.
3. השימוש באמצעי זהירות, ובמיוחד מדיניות הפעלת האש לאחר שניתנו אזהרות מוקדמות: כאן התייחסנו, ראשית, לקונספציית "השטחים הסטריליים", לפיה הכוחות התייחסו לאזורים בהם פוזרו אזהרות לפינוי כאילו הם ריקים מאזרחים; ושנית, לנוהל "הקש בגג", שהוכח כלא אפקטיבי ואף כקטלני כבר בימי הלחימה הראשונים, ובכל זאת המשיך לשמש חלופה לאמצעי זהירות אחרים.

בפניית האגודה, ביקשנו מהיועץ המשפטי לפרט את ההוראות וההנחיות בנושאים אלה, ולהתייחס לעדויות הלוחמים שהתפרסמו בדוח של "שוברים שתיקה" ולממצאי ועדת האו"ם הרלוונטיים. כמו כן ביקשנו לדעת אילו פעולות, אם בכלל, ננקטו על מנת לבחון את מדיניות התקיפה של צה"ל במהלך "צוק איתן", בפרט ביחס לשלוש הסוגיות שפורטו לעיל. הדגשנו, כי ביקורת בלתי תלויה של מדיניות התקיפה במהלך הלחימה בעזה חיונית הן לטובת מתן דין וחשבון ציבורי ומשפטי על אירועי העבר הן לצורך מניעת הישנות של הפרות הדין הבינלאומי בעתיד.

פניית הארגונים ליועץ המשפטי לממשלה, 21.7.2014

תשובה לפנייה מלשכת הפרקליט הצבאי הראשי, 24.7.2014

תשובת היועץ המשפטי לממשלה, 5.8.2014

פניית האגודה ליועץ המשפטי לממשלה, 6.10.2014

פניית האגודה ליועץ המשפטי לממשלה, 25.8.2015

תשובה מלשכת היועץ המשפטי לממשלה, 11.5.2016

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לחיים ולשלמות הגוף,המשפט ההומניטרי הבינלאומי,זכויות האדם בשטחים הכבושים,רצועת עזה

סגור לתגובות.