האגודה לזכויות האזרח פנתה ליו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה לקראת דיון בהצעת חוק, המבקשת להרחיב משמעותית את סמכות המשטרה להיכנס לביתו של אדם, ולערוך בו חיפוש, במקרים של הפרעת רעש. בפנייה מסבירה עו"ד לילה מרגלית, ראש תחום זכויות בפלילים באגודה, כי האגודה אינה מתנגדת לרעיון העקרוני המונח ביסוד הצעת החוק, ולפיו אם אדם מקים רעש קיצוני באמצע שכונת מגורים, ומסרב לבקשתם של שוטרים לטפל בבעיה ולהפסיק את המטרד, אין סיבה ששכניו יוותרו חסרי אונים. יחד עם זאת, יש למנוע פגיעה מעבר לנדרש בזכות החוקתית לפרטיות ולמנוע שימוש לרעה בסמכות המשטרה. לפיכך יש להבטיח קודם כל, כי הצעת החוק אכן דרושה כדי להתמודד עם מצוקה קונקרטית, הדורשת טיפול באמצעות תיקון חקיקתי. אם יוחלט שאכן כך, יש לקבוע בהצעת החוק תנאים ברורים, שיבטיחו כי סמכות הכניסה החריגה הניתנת לשוטרים תהיה בבחינת מוצא אחרון, ולא תנוצל לרעה.
30 ביוני 2013
לכבוד
ח"כ מירי רגב
יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה
הכנסת
ירושלים
שלום רב,
הנדון: הצ"ח למניעת מפגעים (תיקון מס' 8) (סמכות כניסה למקום ועריכת חיפוש לצורך הפסקת רעש), התשע"ג-2013
הנני פונה אליך לקראת הדיון ביום רביעי הקרוב בעניין הצעת החוק שבנדון.
אין אנו מתנגדים לרעיון העקרוני המונח ביסוד הצעת החוק, לפיו אם אדם מקים רעש קיצוני באמצע שכונת מגורים, ומסרב לבקשתם של שוטרים לטפל בבעיה ולהפסיק את המטרד, אין סיבה ששכניו יהיו חסרי אונים נוכח סירוב זה.
יחד עם זאת, הצעת החוק מהווה הרחבה משמעותית של סמכות המשטרה להיכנס לביתו של אדם, ולערוך בו חיפוש, ללא צו שיפוטי. הכלל בדיני החיפוש בישראל, לפיו יש לקבל צו שיפוטי לפני עריכת חיפוש בביתו של אדם, נועד למנוע פגיעה מעבר לנדרש בזכות החוקתית לפרטיות ולמנוע שימוש לרעה בסמכות, שהיא מרחיקת לכת באופיה.
הזכות לפרטיות מוגנת היום בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לפיו: "(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. (ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו. (ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו בגופו או בכליו…" גם בהתקיים תכלית ראויה, על כניסה וחיפוש לעמוד במבחן המידתיות שבסעיף 8 לחוק היסוד.
בהקשר זה יש להבטיח קודם כל, כי הצעת החוק אכן דרושה כדי להתמודד עם מצוקה קונקרטית, הדורשת טיפול באמצעות תיקון חקיקתי. בהקשר זה נשאלת השאלה המקדמית, מה היא התופעה המדוייקת, אליה מכוונת הצעת החוק? האם באמת קיימת בשטח תופעה משמעותית של אזרחים, המסרבים לבקשתם של שוטרים לטפל בבעיות רעש והעומדים על סירוב זה גם לאחר שמובהר להם, למשל, שייענשו בגין התנהלות זו?
בנוסף, ככל שמקדמים הצעה זו, יש לקבוע בה תנאים ברורים שיכולים להבטיח, כי סמכות הכניסה החריגה הניתנת לשוטרים, תהיה בבחינת מוצא אחרון, ולא תנוצל לרעה. בהקשר זה אנו מציעים:
א. בסעיף (ב) להצעה נאמר, כי שוטר לא יפעיל סמכות זו "אלא לאחר שהזדהה לפני מי ששוהה במקום בציון שמו, כינויו הרשמי והיותו שוטר, ולא ניתנה לו רשות להיכנס למקום על אף שדרש זאת באופן ברור". כדי להבטיח את מידתיות הפעלת הסמכות, יש לדרוש מהשוטר קודם כל לבקש מהאדם – עוד לפני שדרש להיכנס לבית – להפסיק את הרעש, ולתת לו הזדמנות סבירה לעשות כן. כן יש לדרוש מהשוטר להסביר לאדם, כי אם לא יפסיק את המטרד, תהיה לו הסמכות להיכנס למקום ולטפל בעניין בעצמו. רק אם עומד האדם על סירובו להפסיק את הרעש לאחר מתן הסבר זה, יש לאפשר לשוטר לבקש רשות להיכנס למקום.
ב. בנוסף יש לקבוע הוראות, שיוכלו למנוע הפעלה מופרזת של סמכות הכניסה בכוח במצב בו מי שנמצא בתוך המקום אינו שומע את קריאות השוטרים (מצב אשר יש להניח שהנו נפוץ יותר ממצב בו אנשים מודעים לדרישות השוטרים ובוחרים להתעלם מהן). בהקשר זה, יש להתנות את סמכות הכניסה בכוח במאמץ משמעותי מצד השוטרים להביא לכך כי הנוכחים במקום אכן יהיו מודעים לניסיון לתקשר איתם. כן יש לקבוע, כי גם כאשר שוטר נדרש להתחיל בכניסה למקום בכוח, עליו לחזור ולתת לנוכחים הזדמנות לטפל בעצמם בעיית הרעש, לפני שהוא מסיים את כניסתו לבית ומתחיל לטפל במקור הרעש. כן יש לתת את הדעת למצבים בהם אדם אינו נוכח בתוך המקום – האם גם אז תינתן לשוטרים אפשרות כניסה?
ג. לבסוף אנו מסכימים עם הצעת הייעוץ המשפטי לוועדה להוריד מהצעת החוק את סמכות החיפוש הקבועה בו. אין לאפשר במסגרת הצעת חוק זו נקיטת פעולות, אשר אינן דרושות באופן הכרחי להפסקת הרעש. בהקשר זה, יש להבהיר האם, ובאלו נסיבות, יותר לשוטרים לתפוס רכוש המצוי בבית – ולא להשאיר נושא זה עמום.
בכבוד רב,
לילה מרגלית, עו"ד
