פגיעה בחברה האזרחית במסווה של "שקיפות"

לקראת הדיון מחר (16.8.10) בכנסת בהצעת חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה", מזהירה האגודה מפני שימוש לרעה במנגנוני שקיפות לצורך "סימון" ופגיעה בפעילות לגיטימית של עמותות בשל עמדותיהן

מחר (16.8.10) יתקיים בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת דיון בהצעת חוק "חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה". במכתב שנשלח לחברי ועדת החוקה לקראת הדיון, מתריעה האגודה לזכויות האזרח כי הצעת החוק מפלה לרעה גופים המקבלים תרומות שמקורן בגורמים ממשלתיים בחו"ל, לעומת מי שמקבלים תרומות מתאגידים או גורמים פרטיים בחו"ל. האגודה מזכירה עוד כי תרומות מגורמים ממשלתיים בחו"ל מתקבלות כדבר שבשגרה מזה שנים בישראל ע"י גופים ממשלתיים, מוניציפאליים ועמותות הפעילות בחברה האזרחית.

כותבים עו"ד דבי גילד-חיו, מקדמת המדיניות והחקיקה באגודה, ועו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי: "בדמוקרטיה מהותית, חופש ההתאגדות אינו נתון למקח וממכר פוליטי – והוא שמור עבור כל האזרחים בבקשם להתאגד לקידום מטרות אזרחיות כאלו ואחרת, בין אם מטרות אלו חביבות אצל מפלגה מסוימת או רוב פוליטי בזמן נתון, ובין אם לאו."

לדברי חגי אלעד, מנכ"ל האגודה "שקיפות היא ערך חשוב, אלא שהחוק הקיים כבר כולל פיקוח הדוק על תרומות לעמותות. תוך שימוש בכסות של שקיפות, הצעת החוק הזו מבדילה בין מי שמקבלים תרומות מגורמים ממשלתיים בחו"ל, למי שמקבלים תרומות מתאגידים וגורמים פרטיים בחו"ל, וככזו, היא מהווה ניסיון מסוכן 'לסמן' ארגונים מסוג מסוים כלא-לגיטימיים".

להלן המכתב המלא.

9 באוגוסט 2010

לכבוד
ח"כ דוד רותם
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
הכנסת

לכבוד
ח"כ חברי ועדת חוקה, חוק ומשפט
הכנסת

שלום רב,

הנדון: הצ"ח חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה – הערות לדיון ביום 16.8.10

לקראת הדיון הקבוע בועדת החוקה ליום 16.8.10, אנו מתכבדים להגיש לכם עמדתנו להצ"ח חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התש"ע-2010 (פ/2081/18), בהתייחס לנוסח המובא לדיון, כפי שפורסם באתר הוועדה.

תכליתה המוצהרת של הצעת החוק שלפנינו היא קידום השקיפות. אנו מזדהים עם קידום תכלית זו ורואים חשיבות רבה לשמירה על שקיפות בהתנהלותם הציבורית של גופים שונים, ובכלל זה עמותות רשומות, וזאת לגבי כל האספקטים של פעילותם לרבות מטרותיהם, פעילותם, תומכיהם ותורמיהם.

אלא שבחינת הצ"ח מובילה בהכרח למסקנה כי להצ"ח האמורה תכלית אחרת. זאת, באשר תכלית השקיפות כבר מושגת באמצעות החקיקה הקיימת, על תיקוניה מהשנתיים האחרונות. ובנוסף, בשל העובדה שהצעת החוק היא סלקטיבית באופן בלתי ענייני, באשר אינה חלה על כלל התרומות המתקבלות בידי ארגונים בארץ ממקורות שונים בחו"ל, אלא על סוג אחד בלבד.

אנו מבקשים להתריע מפני קידומה של חקיקה זו, שיש בה כדי לפגוע בחופש ההתאגדות והפעולה של גופים בחברה האזרחית בישראל, ולצערנו (לאור הסלקטיביות של הצ"ח) נראה כי הן מכוונות כנגד ארגונים מסוימים בלבד. בדמוקרטיה מהותית חופש ההתאגדות אינו נתון למקח וממכר פוליטי – והוא שמור עבור כל האזרחים בבקשם להתאגד לקידום מטרות אזרחיות כאלו ואחרת, בין אם מטרות אלו חביבות אצל מפלגה מסוימת או רוב פוליטי בזמן נתון, ובין אם לאו.

כאמור, החוק הקיים כיום כבר מחייב גופים ציבוריים, ובכלל זה עמותות, בהתנהלות של שקיפות, לרבות בקשר לתרומות שאותן מקבלים גופים אלה מכל מקור, ובתוך כך גם מישויות מדיניות זרות (תיקון מס' 11 משנת 2008). עוד קודם לכן, תקנות העמותות, התשס"ג-2002 הטילו חובה על עמותות לדווח על כל תרומה מכל גורם, העולה על סכום של 20,000 ?. ובנוסף, בהתאם לסעיף 36א(א) לחוק העמותות, מוטלת החובה לפרט באופן מיוחד ונפרד קבלת תרומות מ"ישות מדינית זרה". עוד יודגש, כי ממילא קבלת תרומות ממקורות אסורים (כמו מדינות אויב) או שימוש בכספי תרומות (מכל סוג) למטרות אסורות – אסורים מזה זמן עפ"י חוקים אחרים, שניתן על פיהם להעמיד עבריינים לדין פלילי. ובנוסף יובהר עוד, כי החוק הקיים, כמו גם הצ"ח זו, מתירים קבלת תרומות מישויות מדיניות זרות. תרומות מסוג זה מתקבלות כדבר שבשגרה מזה שנים ע"י גופים ועמותות בישראל, בהם גופים ממשלתיים, מוניציפאליים וגופי החברה האזרחית. ולפיכך אנו סבורים, כי החוק המוצע הוא מיותר.

יחד עם זאת: אם למרות האמור לעיל בכל זאת יוחלט לקדם חקיקה זו – הרי שלמצער, התיקון המהותי שיש לעשות בחקיקה הוא להחילה באופן שוויוני וענייני, ולא באופן סלקטיבי כמוצע כעת. ללא הרחבה שוויונית שכזו של החוק המוצע, הרי שיהיה מדובר בשימוש לרעה במנגנונים של שקיפות ודיווח (לכאורה) לצורך פגיעה בפעילות חוקית ולגיטימית של ארגונים או גופים מסוימים, ובניסיון להשתמש בכלים אלו לצורך השתקה של מי שנתפסים בעיני כוחות מפלגתיים כאלו או אחרים כיריבים פוליטיים או אידיאולוגיים – מימין או משמאל.

הצ"ח מאוזנת ושוויונית מחייבת שקיפות וגילוי לגבי תרומה מכל סוג המתקבלת בישראל, במטרה לחשוף בפני הציבור בישראל את המקורות המגוונים של התרומות והתורמים, את מטרותיהם וסדר היום שלהם, את מידת מעורבותם ואת האמצעים והדרכים בהם הם מעורבים, כמו גם את סכומי הכסף הנתרמים. אם אכן מטרת מנסחי הצעת החוק היא לחשוף מעורבות של גורמים חיצוניים בסדר היום הישראלי, הרי שאין שום טעם או רלבנטיות להבחנה בין המקורות השונים של התרומות. ההיפך הוא הנכון. יש לדרוש שקיפות ודיווח לגבי כל סוגי התרומות מכל המקורות הזרים לכלל הגופים בישראל.

לאור כל האמור – אנו שבים וקוראים לכם שלא לאשר הצ"ח האמורה, ולכל הפחות לתקן אותה בהתאם להערותינו המפורטות להלן (המתייחסות לנוסח הצ"ח כפי שהובא לדיון, לפי מספרי סעיפי החוק):

1. לסעיף 1 – תיקון הגדרת "נתמך" – מוצע לתקן את ההגדרה של נתמך כדלקמן: "עמותה או חברה לתועלת הציבור המקבלת תמיכה כספית של ישות מדינית זרה, או של אדם שאינו אזרח ישראלי או של אזרח ישראלי שאינו מתגורר בישראל דרך קבע, או של כל תאגיד זר או כל ישות משפטית זרה אחרת".

2. לסעיף 1 – הוספת הגדרה: "תמיכה ממקורות זרים" – תמיכה שהועברה, במישרין או בעקיפין, על ידי אזרח זר או אזרח ישראלי שאינו מתגורר דרך קבע בישראל, או ע"י תאגיד זר או כל ישות משפטית זרה אחרת לעמותה או לחברה לתועלת הציבור".

3. לסעיף 2 – חובת דיווח רבעוני – מוצע, ברוח קידום השקיפות, שהדיווחים יחולו על כל סוגי התרומות (מהסכום הקבוע כבר בחוק דהיום ומעלה) ולא רק על תרומות מ"ישות מדינית זרה". מאחר שכוונתה המוצהרת של הצעת החוק היא קידום שקיפות – דהיינו, לחשוף בפני הציבור בישראל את מקורות התרומות המגיעות ממקורות זרים- הרי שאין הצדקה עניינית להגביל את הדיווח לתרומות מסוימות בלבד. יש עניין שווה לציבור בזהותם של תורמים זרים מסוגים שונים, ובכלל זה תורמים פרטיים, ציבוריים ומדינתיים. לפיכך מוצע – ככל שהחוק הקיים לא מחייב זאת ממילא – להחיל דרישות שקיפות, ככל שיוחלט עליהן, על כל סוגי התרומות כאמור המגיעות ממקורות זרים.

4. לסעיף 3 – תוכן הדיווח – יש לתקן את סעיף 3(4) באופן שיהיה זהה לנוסח המופיע בחוק העמותות בנושא דיווח על תרומות של ישות מדינית זרה. במקום הנוסח המוצע יש לנסח הסעיף כדלקמן: "(4) התנאים לתרומה, אם יש כאלה". יש לקדם נוסח קוהרנטי עם החוק הקיים, ואף להבטיח נוסח ברור ולא מעורפל, אשר אינו נתון לפרשנות של רשם העמותות או החברות, לפי העניין.

5. לסעיף 6 – פרסום ע"י הנתמך – בסעיף 6(ב) יש להוסיף אחרי המילים: "קיבל נתמך תמיכה כספית מישות מדינית זרה", את המילים: "או תמיכה ממקורות זרים". כאמור, יש חשיבות כי הדיווח יהיה לגבי כל סוגי התרומות המתקבלות מחו"ל ואין להפריד בין סוגי התמיכות. שאם לא כן -נתמכים מסוג מסוים בלבד יהיה "מסומנים" כאילו נתמכים ע"י גורם בלתי לגיטימי. שקיפות מלאה, החושפת את כל סוגי התרומות והתורמים, משיגה את המטרה הראויה של שקיפות וחשיפת המידע בפני הציבור בישראל.

6. לסעיף 7 – חובה לברר – יש להוסיף בסוף הסעיף: " או של מקורות זרים".

לסיכום – אנו קוראים לכם שלא לתמוך בהצ"ח האמורה, בהיותה מיותרת וכן בשל היותה סלקטיבית. לחילופין בלבד, אנו קוראים לכם להפוך את הצ"ח לשוויונית וכנה, על ידי דרישת שקיפות מלאה מכלל הארגונים לגבי כל סוגי התרומות הזרות ומקורותיהם.

בכבוד רב ובברכה,

דבי גילד-חיו, עו"ד
מקדמת מדיניות וחקיקה

דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות להתאגדות,זכויות אזרחיות

סגור לתגובות.