האגודה לזכויות האזרח בישראל | עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות האזרחים הערבים בישראל | במקום – מתכננים לזכויות תכנון | המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים | פורום מען – ארגוני נשים ערביות בנגב | הקשת הדמוקרטית המזרחית | עמותת סידרה | הפורום לדו-קיום בנגב | ועד הכפר אל-עראקיב | מכון הנגב- אג'יק, המרכז הערבי יהודי לשוויון העצמה ושיתוף | עמותת כפא- לשינוי חברתי בנגב | שתיל- שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי | עמותת יסמין אלנקב | עמותת סינגור קהילתי
ההריסה האלימה והחוזרת של בתי אל-עראקיב ובתים נוספים בכפרים בלתי מוכרים מלמדת, כי הממשלה בחרה בחירה אסטרטגית בדרך הכוח. זהו סימן ראשון לקיומה של תוכנית לעקירה אלימה של הכפרים הבלתי מוכרים. הממשלה פועלת כאילו האזרחים הבדואים הם אויביה ולא אזרחי המדינה.
המלצות ועדת גולדברג קבעו במפורש כי יש לנהוג באזרחים הבדואים כאזרחים שווים, וכי הדרך לפתרון בעיית הכפרים היא דרך ההכרה וההידברות. למרות זאת, בחרה המדינה לפעול בדרך של הרס ואלימות.
למרבה האבסורד, נראה כי יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל, שכן הריסות הבתים הברוטאליות מתקיימות במקביל למספר תהליכים, המנוהלים על-ידי רשויות המדינה והממשלה, אשר כל מטרתם מציאת פתרון מוסכם לסוגיית הכפרים הבלתי-מוכרים.
התנהלות כוחנית זו פוגעת פגיעה קשה בזכויות האדם, מעמיקה את פערי האמון בין המדינה והקהילה הבדואית ומחבלת בכל סיכוי להידברות ולפתרון בעיית הקרקעות והתכנון בדרכי שלום.
ארגוני זכויות האדם יסייעו לתושבי הכפר בהגשת תלונות למחלקה לחקירת שוטרים נגד השוטרים האלימים.
