16 במרץ, 2010
דחוף
לכבוד
ניצב אהרון פרנקו
מפקד מחוז ירושלים
שלום רב,
הנדון: התנהלות המשטרה והחובה לשמור על זכויות התושבים והמפגינים בשייח ג'ראח
1. אנו שבים ופונים אליך בדחיפות לנוכח התנהלות כוחות המשטרה הפועלים בשכונת שייח ג'ראח שבירושלים המזרחית. במקום שבות ונישנות פגיעות בגוף וברכוש של תושבי השכונה הפלסטינים, ופגיעות בחופש המחאה של המפגינים במקום. כוחות המשטרה אינם מבצעים את המוטל עליהם להגנה על התושבים ועל חופש הביטוי במקום, ונדרשת התערבותך הדחופה לתיקון המצב.
2. כידוע לך, בחודשים האחרונים פנינו אליכם פעמים מספר בבקשות מפורשות למתן הגנה מטעמכם לתושבי השכונה, חקירת מקרי האלימות החוזרים ונישנים כלפי פלסטינים תושבי השכונה ורכושם, ולמניעת המשך ההתנכלויות למפגינים בשכונה. למרות זאת, ולמרות ביקורת מפורשת של בתי המשפט, נמשכות הפגיעות בתושבים ובמפגינים במקום.
3. כך, למשל, ביום שישי האחרון, 12.3.10, מנע כוח המשטרה ממפגינים לקיים משמרת מחאה על גבעת האנדרטה בצד המזרחי של דרך שכם. מפקד המשטרה במקום אף הורה, בניגוד לחוק, על פיזור המשמרת, וזאת לאחר שאיים על משתתפים במשמרת בעיכוב לחקירה ואף במעצר. כידוע, מדובר במשמרת מחאה חוקית, שאינה דורשת רישיון. מדוע הורה מפקד המשטרה על פיזורה ובאיזו עילה איים על משתתפים בה בעיכוב או בחקירה, באשר ברור כי לא הפרו הוראת חוק כלשהו? זאת ועוד, השוטרים במקום, בהוראת מפקדם, דחקו תוך שימוש בכוח את משתתפי משמרת המחאה אל ממערב לדרך שכם. במהלך פעילות זו של המשטרה נפגעו מפגינים ממכות ונעשה נגדם שימוש בכוח רב. אף אם הייתה ההפגנה במקום בלתי חוקית, לא הייתה עילה לשימוש בכוח, באשר מדובר במפגינים שאינם אלימים. על אחת כמה וכמה כאשר המהומה במקום נוצרת כתוצאה ממהלך חסר בסיס חוקי אשר יוזמתו היא המשטרה.
4. כמו כן מנע כוח המשטרה מאחדים מן המפגינים לבקר באחד מבתי השכונה, שאינו מצוי ברחוב המריבה ולא היה חסום לתנועה. למרות שהיה מדובר במספר אזרחים בודדים ובודאי לא בתהלוכה כהגדרתה בחוק, הגיבו השוטרים שהוצבו במקום באגרסיביות רבה.
5. בסך הכל, עצרו השוטרים שמונה ממשתתפי משמרת המחאה. המעצרים לוו באלימות רבה, שכללה הכאות, בעיטות, דחיפות ואלימות מילולית כלפי המפגינים, שלא התנגדו למעצרים.
6. לעומת זאת, זמן קצר אחרי מעצרים אלו אפשרה המשטרה לכמאתיים חרדים לקיים תפילה המונית במרכזו של רחוב המריבה. אחריה ידו חלק מהחרדים אבנים לעבר מכוניות של תושבים פלסטינים וניפצו את זגוגיותיהן של כמה מהמכוניות. כוח המשטרה שהיה במקום לא פעל נגדם ולא ביצע מעצרים של מיידי האבנים.
7. מעדויות נוספות שהגיעו לידנו עולה, כי במקרים רבים, בהם נקראת המשטרה לחקור מעשי אלימות כלפי תושבים פלסטינים ורכושם, היא מתמהמהת מלהגיע. כאשר לבסוף מגיע כוח המשטרה למקום, הוא פותח בחקירה נגד הפלסטינים – ולא נגד החשודים באלימות נגדם.
8. בהתנהלות זו פועלת המשטרה בניגוד למוטל עליה על פי חוק. כידוע, תפקידה של משטרת ישראל הוא להבטיח את ביטחון הציבור ללא אפליה, לחקור חשדות לביצוע עבירות ולשמור על חופש ההפגנה והמחאה בכל מקום והזדמנות בו מבקשים תושבי המדינה לממשם. על כן, המדיניות הראויה היא זו שמכבדת את זכויות היסוד של התושבים והמפגינים, ומבטיחה להם הגנה מפגיעות ומתן אפשרות לקיום מחאה באופן המקסימאלי האפשרי.
9. חשיבות ההגנה על זכויות היסוד למחאה ולהפגנה הודגשה בשבועות האחרונים על ידי בתי המשפט שדנו במעצרי השווא של מפגיני שייח ג'ראח. בשתי החלטות נפרדות של השופטים אילתה זיסקינד וגד ארנברג קבע בית משפט השלום בירושלים ברורות, כי משמרת המחאה לא היתה טעונה רישיון. השופט ארנברג כתב בהחלטתו מיום 28.1.10:
"הזכות לאסיפה, להפגנה, לתהלוכה ולהבעת דעה הן זכויות יסוד. בין אם זכויות העומדות בפני עצמן ובין אם זכויות הנובעות מהזכות לחופש ביטוי. כל צמצום של זכות כזו (וכמובן ככל זכות יסוד גם זכויות אלה אינן בלתי מוגבלות) צריך להיעשות על דרך הצמצום ותוך מתן פרשנות מצמצת ודווקנית להוראות שמטרתן לצמצם זכויות אלה. הוראות סעיף 83 לפקודת המשטרה ברורות ומהן עולה כי התקהלות של 50 איש ומעלה אסור רק ואך ורק אם מטרת ההתקהלות היא לשמוע נאום או הרצאה על נושא בעל עניין מדיני או כדי לדון בנושא כזה. ככל שמטרת ההתכנסות אינה כזו לא דרוש רישיון כדי לקיימה. העובדה שהמתקהלים אוחזים בשלטים או אף כורזים סיסמאות בין אם הכרזה נעשית באמצעות מגפון ובין אם לאו אינה טעונה רישיון… אין די בחשש שאחרים המתנגדים להתקהלות ולמטרתה עלולים להפר את שלום הציבור כדי להפוך את ההתקהלות לבלתי חוקית. ההפך הוא הנכון – לאור היות הזכות לאסיפה ולהבעת דיעה זכות יסוד, על המשטרה להגן על המתקהלים מפני אותם אחרים ולא להכריז על ההתקהלות כבלתי חוקית בשל אותו חשש מאחרים. לאור האמור, לא היה מקום שתנ"צ ברונו ידרוש מהמשיבים ומחבריהם לפנות את הצד המערבי של דרך שכם." (ב"ש (שלום י-ם) 3781/10 מדינת ישראל נ' ברק, החלטה מיום 28.1.10)
10. אף בית המשפט העליון עמד על חובת המשטרה להבטיח את חופש המחאה בשייח ג'ראח בקבעו כי:
"הנטל המוטל על המשטרה בעיר ירושלים, שאוכלוסייתה מגוונת ומורכבת, הוא ללא ספק כבד. יחד עם זאת, על המשטרה "מוטלת חובה לנקוט בכל האמצעים הסבירים העומדים לרשותה, כדי להגן על המשתתפים באסיפה או בהפגנה" (פרשת משי זהב, פסקה 10 לפסק הדין)." (בג"צ 1654/10 אלראווי נ' משטרת ישראל פס"ד מיום 4.3.10).
11. לאור דברים ברורים אלו ברי, כי על משטרת מחוז ירושלים מוטלת החובה לנהוג בהתאם להוראות החוק ולפסיקת בתי המשפט ולהבטיח את חופש המחאה בשייח ג'ראח, כמו גם את בטחון חיי התושבים הפלסטינים ורכושם.
12. כפי שמשטרת המחוז מאשרת בחודשים האחרונים באופן קבוע את קיום העצרות, החגיגות והתפילות ההמוניות במתחם המריבה לתושבים היהודיים החדשים בשכונה, עליה לאשר קיום עצרות דומות לפעילים, המוחים נגד נישול פלסטינים מבתיהם בשייח ג'ראח. בודאי שעליה גם להימנע מלהתנכל להם בשעה שהם מקיימים עצרות מחאה.
13. טרם לחתימת מכתבנו זה אנו מבקשים להוסיף ולהביע את דאגתנו לנוכח האיומים האישיים הגוברים בימים אלו נגד פעילים, המעורבים במחאה האזרחית בשייח ג'ראח. הגנה על חופש הביטוי משמעה גם הגנה על ביטחונם האישי של פעילים אזרחיים ושמירה על יכולתם לבטא את עמדותיהם ללא חשש ומבלי שיהלכו עליהם אימים. ריסוס הכתובות המאיימות מול בית הוריה של אחת מהפעילות בשייח ג'ראח ופרסום באתר אינטרנט של פרטיהם האישיים ובכלל זה שמות, תמונות, מספרי טלפון וכתובות של פעילים, וכל זאת בד בבד עם התבטאויות קיצוניות ואלימות, יוצרים אווירה מאיימת ומסוכנת. אנו מקווים, כי משטרת המחוז מתייחסת ברצינות הראויה לחששות שאיומים אלו יוצרים כמו גם לתלונות שהוגשו בעניינים אלו.
14. נודה להתערבותך הדחופה להנחיית כוח המשטרה הפועל בשייח ג'ראח לאמץ מדיניות, שמגשימה את מטרות המשטרה בחברה דמוקרטית, כך שיובטחו זכויות היסוד להפגנה, לחופש הביטוי ולחופש התנועה, כמו גם הזכות לשלמות הגוף והרכוש.
בכבוד רב,
טלי ניר, עו"ד
דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי
