למרות מאמצים רבים, טרם התקבל בכנסת חוק יסוד: זכויות חברתיות, המעגן את הזכות לדיור. כיום מוגנת הזכות לדיור באופן חלקי על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק יסוד זה קובע כי כל אדם זכאי להגנה על כבודו, וכי אין פוגעים בכבודו של אדם באשר הוא אדם. בית המשפט העליון פסק, כי זכותו של אדם לכבוד היא גם הזכות "לנהוג את חייו הרגילים כבן-אנוש, בלא שתכריע אותו המצוקה ותביא אותו לכלל מחסור בלתי-נסבל". מאז קיבלה הכנסת את חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו, חזר בית המשפט העליון ופסק, כי היעדר קורת גג עולה כדי פגיעה בכבודו של אדם.
היבטים נוספים של הזכות לדיור מוגנים אף הם על ידי חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. כך, למשל, השוויון בדיור. חוק היסוד אמנם אינו כולל סעיף הגנה מפורש על השוויון, אולם בשורה של פסקי דין הוכרה הזכות לשוויון כעקרון-על בשיטת המשפט הישראלית, וכי הזכות לשוויון היא חלק בלתי נפרד מהזכות לכבוד האדם. אפליית אדם בדיור מחמת השתייכותו הקבוצתית מהווה פגיעה בזכותו החוקתית לכבוד אנושי, ולכן פסולה.
ואכן, בעבר חזר ופסק בית המשפט העליון כי אפליה בדיור אסורה במשפט הישראלי. נפסק כי אסור למדינה להקצות קרקע לצורך הקמת יישוב קהילתי שמפלה ערבים. עוד נקבע, כי אסור למדינה להפלות בחלוקת סובסידיות או בהנחות לדיור.
גם זכותו של אדם לבחור את מקום מגוריו, וזכותו שלא להיות מפונה בכפייה ממקום מגוריו, חוסים תחת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בית המשפט העליון הכיר בכך שחוק היסוד מגן על האוטונומיה של אדם לבחור את מהלך חייו ללא הפרעה. בין היתר כוללת אוטונומיה זו זכות לבחור את מקום המגורים.
עם זאת, חשוב לזכור כי בהיעדר עיגון מפורש של הזכות לדיור נאות בחוק יסוד או בחוקה, אין בכוחו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כפי שפירש אותו בית המשפט, כדי להגן על מלוא היקפה של הזכות לדיור, המחייבת רמה נאותה של דיור. בפסק דינם בעניין עתירה שהוגשה נגד קיצוץ קצבאות הבטחת הכנסה, סברו רוב השופטים כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מסוגל להגן רק על ההיקף הבסיסי של הזכויות החברתיות. לסיכום, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מהווה בסיס חשוב להחלה של הזכות לדיור במשפט הישראלי, אולם אין בו כדי להוות אלטרנטיבה לעיגון חוקתי של הזכות במלוא היקפה.
קישורים:
עו"ד גיל גן-מור, הנדל"ניסטית – הפרה של הזכות לדיור על-ידי מדינת ישראל, האגודה לזכויות האזרח, יולי 2008
