בג"צ 9600/09 האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד שר הפנים
האגודה עתרה לבג"ץ, יחד עם המרכז לפלורליזם יהודי, המוקד להגנת הפרט ואגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרס, בדרישה להשוות את ההליכים השונים להסדרת מעמדם של בני זוג של אזרחים ותושבים בישראל.
משרד הפנים מנהיג שלושה הליכים להסדרת מעמדם של בני זוג: לבני זוג שנשואים לאזרחים; לבני זוג שנשואים לתושבי קבע; ולבני זוג ידועים בציבור של אזרחים (ההליך לא חל על תושבי קבע). ההליכים שונים זה מזה. הם נבדלים באורכם; בסוגי הרישיונות הניתנים במהלכם; במועדים בהם ניתנים הרישיונות במהלך ההליך ובמועד שדרגום; בזכויות הסוציאליות והבריאותיות, שלהן זכאים בני הזוג במהלך ההליך, ובמועדים שבהם הם זכאים להן; במעמד הניתן בסיום ההליך; באפשרות להקנות מעמד לילדים נלווים; באפשרות להחיל את ההליכים על תושבי קבע; ובאפשרות להסדיר את מעמדם של מי בני הזוג במקרים של מוות או פרידה. היותם של בני זוג ידועים בציבור ולא נשואים, וכן היותם של הישראלים תושבי קבע ולא אזרחים – הם טעמים מספיקים, לדידו של משרד הפנים, לטיפול שונה ומפלה.
בית המשפט דחה את העתירה על הסף, בקבעו כי היא כוללנית ואינה מוגשת בשם עותרים קונקרטיים.
