מבט מבפנים: פרופ' ירון זליכה על מדיניות המיסוי

מתוך דוח האגודה לזכויות האזרח, בין מימוש לייבוש: שיטות ממשלות ישראל לצמצום השירותים החברתיים, אפריל 2012

לדוח המלא

 

מבט מבפנים: הפחתות מס – לא יעילות ולא חברתיות

 

פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר (2007-2003)[1]

 

כחשב הכללי לשעבר, אלו בעיות מבניות שמשפיעות ישירות על מימוש זכויות חברתיות ראית בעבודתך?

ראיתי כמה דברים מרכזיים. ראשית בתחום המיסוי: ראיתי תופעה שבה אנשים עם הכנסות נמוכות עדיין היו משלמים מס הכנסה וביטוח לאומי. לגבי ביטוח לאומי עוד יכול להיות לזה היגיון כלשהו, אבל לגבי מס הכנסה – איזה היגיון יכול להיות למדינה לגבות מס מהעניים ביותר?

התחום השני היה בתמיכות של המדינה בעמותות. המדינה הייתה מחלקת מיליארדי שקלים לכל מיני ארגוני סיוע לנזקקים או לנתמכים שונים. הבעיה הייתה שעל פי החוק, היא חייבת לחלק את הכספים על פי קריטריונים שוויוניים ובלתי מפלים, והיא לא עשתה כן. חלק מהקריטריונים היו בלתי שוויוניים, וכמעט כולם היו לא שקופים. מיפינו במשרד החשב הכללי את כל הקריטריונים והעלינו את כולם לאתר אינטרנט, כך שכל אזרח יוכל לבדוק שהכספים מחולקים באופן שווה. בהקשר של התמיכות התברר לי גם שהממשלה לא מפקחת על הוצאות ההנהלה ועל ההוצאות הכלליות של העמותות שמקבלות את הכספים. התברר שלמעלה מ-90% מהעמותות מוציאות יותר מ-50% מהכספים שקיבלו על הוצאות הנהלה ועל הוצאות וכלליות. מ-2004 אכפנו כללים שקובעים שהוצאות אלה יכולות לנוע בין 7% ל-20%, תלוי בגודל העמותה, וחסכנו כך תקציבים שהלכו לתמיכות.

באילו אופנים לדעתך גורמת מערכת המס הישראלית להרחבת פערים חברתיים?

מי שמקבל את ההחלטות לא ער במיוחד להשלכות החברתיות, וגם לא ליעילות הכלכלית שלהן. במצב המקרו-כלכלי של ישראל, שבו הצריכה הפרטית בדיכוי, הגיוני להפחית בעיקר את המסים העקיפים, שמוטלים בצורה רגרסיבית ולא פרוגרסיבית. חוסר היעילות הכללי של המדיניות הוא עקבי לחוסר היעילות הכלכלי בגלל שהם יוצרים נטל מס לא הגיוני.

התבצעו שני מהלכי מיסוי סותרים: אחד, החלטה להפחית את מס החברות. זו הייתה החלטה לא נכונה. אמנם באופן עקרוני תמיד נכון להוריד מסים, אבל השאלה היא אילו מסים ובאיזה סדר. היה צריך להוריד מסים עקיפים אבל לא את מסי החברות. מרגע שהורדת את מסי החברות, למרות שזה לא היה נכון, זו טעות ממדרגה ראשונה להעלות אותם בחזרה. למה? מכיוון שאתה מייצר אי ודאות, שכל הפחתת מס יכולה להתהפך, והפחתת מס נועדה הרי לעודד פעילות כלכלית מסוימת. אם אתה מוריד מס ושנה אחר כך מבטל את ההורדה, אנשים לא יקימו עסקים ולא ירחיבו מפעלים מחשש שההפחתה שלך היא רמאות. שנית, הפחתת מס החברות יצרה עליה בשווי החברות הבורסאיות, ובתקופה הנוכחית יש לנו ירידות בגלל משבר בעולם ובישראל. ברגע שאתה מעלה את מס החברות בתקופה כזאת אתה מאיץ את הירידות בבורסה, מה שפוגע בחסכון הפנסיוני, מה שמעמיק את המיתון.

כיצד זה נראה מבפנים, כיצד התקבלו בממשלה ההחלטות שעיצבו את מערכת המס? מי האנשים שמקבלים אותן בפועל?

פקידי אגף תקציבים, שהם בדרך כלל הם חסרי השכלה מקרו-כלכלית רלבנטית. אנשים שאין להם את ההשכלה המתאימה מקבלים את ההחלטות, זאת בעיה קשה.



[1] כיום ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו.

 
לדוח המלא

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

קטגוריות: הזכות לקיום בכבוד (רווחה וקצבאות),זכויות חברתיות,מדיניות חברתית-כלכלית

סגור לתגובות.