עודד פלר
החלטת השר ישי לפתוח בהליכים לשלילת אזרחותם של ארבעה אזרחים ערבים היא החלטה דרקונית, שריח חריף של גזענות נודף ממנה.
כבר בשנת 1958 פסק בית המשפט העליון של ארה"ב, כי "אזרחות איננה רישיון המתבטל בגין התנהגות בלתי נאותה". חמישים שנים חלפו מאז. האזרחות הוכרה ברחבי העולם כזכות יסוד, הזכות אשר ממנה נובעות הזכויות כולן, אבל בישראל האזרחות עודנה "זכות על תנאי" – כשמדובר באזרחים ערבים, כמובן.
שלילת אזרחות מטעמים של "הפרת אמונים" היא אמצעי המאפיין משטרים אפלים וטוטאליטאריים. החוק הסובייטי, למשל, איפשר שלילת אזרחות בנסיבות אלה. שלטונות ברית המועצות עשו בו שימוש, וגירשו את מי שאזרחותם נשללה למחוזות נידחים. ב-1991, עם נפילת המשטר הסובייטי, מיהרו השלטונות הרוסים לבטל סמכות זו. העמדה הרווחת במדינות דמוקרטיות כיום היא ש"הפרת אמונים" אינה יכולה לשמש עילה לביטול אזרחות.
אין ספק שרשויות המדינה חייבות לפעול נגד מי שפוגע בביטחון המדינה ובבטחון אזרחיה, אבל הדרך לעשות זאת אינה שלילת האזרחות, אלא באמצעות הדין הפלילי. אם אותם אזרחים אשר חשודים במעורבות בטרור פנו בבקשה להנפיק להם דרכונים – יש לאפשר את כניסתם לישראל. ככל שהחשדות יעלו כדי כתב אישום – אפשר יהיה להעמידם לדין.
בכל ששים ואחת שנותיה של המדינה, היו מספר מקרים בודדים בהם ביטל שר הפנים אזרחות. גם בפעמים הקודמות היה זה אלי ישי. באופן לא מפתיע, היו אלו תמיד אזרחים ערבים שאזרחותם בוטלה, על אף שגם אזרחים יהודיים הורשעו בבגידה ומסירת סודות למדינות אויב. בואו נודה על האמת: יוזמות לביטול אזרחות אינן מקדמות את ביטחון ישראל, אלא מיועדות להעביר מסר משפיל ומפלה, כי אזרחותם של הערבים בישראל אינה ברורה מאליה.
עו"ד עודד פלר הוא מומחה להגירה באגודה לזכויות האזרח בישראל
המאמר פורסם בעיתון "ישראל היום" ב-6.5.09
