אילוסטרציה. צילום: טל דהןהאגודה לזכויות האזרח פנתה לראש עיריית קרית אתא בעקבות תלונות על סגירת שערי הפארק הציבורי, הממוקם בכניסה לשכונת גבעת רם בעיר, בפני מי שאינם תושבי קריית אתא. המתלוננים דיווחו על סגירה הרמטית של כל דרכי הגישה החופשית לפארק ועל הצבת מתקן כניסה מיוחד, שרק דרכו ניתן להיכנס לפארק לאחר ביצוע התשלום.
בפנייה מבקש עו"ד אשרף אליאס מהאגודה מראש העירייה לבטל באופן מידי את ההחלטה על גביית דמי כניסה מתושבי חוץ המבקשים לבקר בשטח הפארק. עו"ד אליאס מציין, כי סגירת הפארק מהווה פגיעה בזכותם של באי הפארק, שאינם נמנים על תושבי קריית אתא, לחופש תנועה ולגישה שווה לשירותים ולשטחים ציבוריים. הגבלת הגישה החופשית והשווה לפארק יש בה גם משום הפרת הזכות לכבוד של מי שכניסתם לפארק נמנעת אך בשל כך שידם אינה משגת לשלם את דמי הכניסה עבור עצמם ועבור ילדיהם, שמבקשים ליהנות ככל הילדים משטח ציבורי.
הטלת דמי הכניסה מהווה גם אפליה על רקע סוציו-אקונומי והיא יוצרת סלקציה כלכלית פסולה, שתגרום לסגירת שערי הגן בפני משפחות דלות אמצעים והגבלת חירותן של קבוצות אוכלוסיה מסוימות ליהנות משטחים ומשירותים ציבוריים. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה, כי התושבים שייפגעו מההחלטה הם בעיקר תושבים ערבים קשי יום, המתגוררים בכפרים הסמוכים לקריית אתא, אשר סובלים ביישוביהם ממחסור בגנים ציבוריים ומקומות בילוי למשפחה ולילדים. תוצאה זו יוצרת אפליה אסורה על רקע לאום בכניסה לשטחים ציבוריים ובהנאה משירותים ציבוריים.
להלן הפניה.
ראו גם ידיעה באתר הארץ,
15 באפריל 2012
לכבוד
מר יעקב פרץ
ראש עיריית קריית אתא
רח' כיכר העירייה 7
ת.ד. 1
קרית אתא – 28000
א. נ .
הנדון : גביית תשלום (דמי כניסה) בכניסה לגן הציבורי בקרית אתא
הריני לפנות אל כבודכם בעניין שבנדון, כדלקמן:
1. לאחרונה, התקבלו אצלנו תלונות רבות על סגירת שערי הפארק הציבורי, הממוקם בכניסה לשכונת גבעת רם בעיר, בפני מי שאינם תושבי קריית אתא. תושבים מהיישובים הסמוכים לעיר דיווחו לנו, כי החל מהשבוע שעבר כניסתם לפארק מותנית בתשלום דמי כניסה. אנשי ביטחון/שומרים שנכחו במקום מסרו לתושבים, כי כניסתם של "תושבי חוץ" לפארק תתאפשר רק לאחר תשלום דמי כניסה. התושבים דיווחו על סגירה הרמטית של כל דרכי הגישה החופשית לפארק ועל הצבת מתקן כניסה מיוחד, שרק דרכו ניתן להיכנס לפארק לאחר ביצוע התשלום.
2. הפארק, על מתקניו השונים, קיים מזה שנים רבות, כאשר הכניסה אליו הייתה כל הזמן חופשית ופתוחה לציבור הרחב ללא כל תשלום. משפחות וילדים רבים מהיישובים הערבים הסמוכים לעיר נהגו לבקר בו וליהנות ממתקניו השונים.
3. המעשה הנ"ל מהווה פגיעה בזכותם של באי הפארק, שאינם נמנים על תושבי קריית אתא לחופש תנועה ולגישה שווה לשירותים ולשטחים ציבוריים. הגבלת הגישה החופשית והשווה לפארק יש בה משום הפרת הזכות לכבוד, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כלפי כל אלה שכניסתם לפארק נמנעת אך בשל כך שידם אינה משגת לשלם את דמי הכניסה עבור עצמם ועבור ילדיהם, שמבקשים ליהנות ככל הילדים ממשטח ומגן ציבורי.
4. הדברים מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה, כי התושבים שייפגעו מההחלטה הם בעיקר תושבים ערבים קשי יום, המתגוררים בכפרים הסמוכים לקריית אתא, אשר סובלים ביישוביהם ממחסור בגנים ציבוריים ומקומות בילוי למשפחה ולילדים. יוצא, אם כן, שהתוצאה הישירה של ההחלטה היא הדרת רגליהם דווקא של ערבים מהפארק ומהשטח הציבורי שעליו הוא ממוקם. תוצאה זו יוצרת, כשלעצמה, הפליה אסורה על רקע לאום בכניסה לשטחים ציבוריים ובהנאה משירותים ציבוריים.
5. לא זו אף זו, הטלת דמי כניסה כאמור מהווה הפלייה על רקע סוציו-אקונומי והיא יוצרת סלקציה כלכלית פסולה. להמחשת העניין נציין, כי משפחה דלת אמצעים המונה 6 נפשות, שעד כה נהגה לבלות מספר פעמים בשבוע בפארק ללא כל תשלום, תיאלץ מעתה לשלם סכום נכבד של כ – 150 ₪ בכל פעם שתרצה לבקר בגן (דמי הכניסה מגיעים לסך של כ – 25 ₪ בממוצע לאדם). מצב זה יגרום לבטח לתוצאה פסולה של סגירת שערי הגן בפני משפחות דלות אמצעים והגבלת חירותן של קבוצות אוכלוסיה מסוימות ליהנות משטחים ומשירותים ציבוריים.
6. נוכח המגמה של עיריות לנקוט בשיטה של הגבלת גישתם של תושבי חוץ לפארקים עירוניים, כחלק מסלקציה כלכלית ותוך פגיעה בגישה החופשית והשווה של כל אדם באשר הוא אדם אל השטח הציבורי הפתוח, קיבלה הכנסת ביום 6.02.2007 את החוק לתיקון פקודת העיריות (איסור גביית דמי כניסה לגנים ציבוריים), התשס"ו – 2006, אשר מתקן את סעיף 249(8) לפקודה באופן שמטיל איסור מפורש על גביית דמי כניסה לגנים ציבוריים בתחומה של רשות מקומית.
7. כך קובע הסעיף המתוקן בנוגע לסמכויותיה של הרשות המקומית בכל הנוגע לגנים ציבוריים:
"לספק, להתקין, להתוות, לתכנן, לשפר, לקיים, להסדיר גנים וגינות ומקומות מרגוע או נופש אחרים לשימוש הציבור, ולפקח עליהם, ולהשתתף בהוצאות קיומם של מקומות כאמור שהתקינם אדם לשימוש הציבור, ובלבד שלא ייגבו דמי כניסה לאותם מקומות, בחוק עזר או בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות הטלת אגרה, מס, היטל או תשלום כלשהו (בפסקה זו – דמי כניסה), ואולם רשאי השר להתיר לעיריה לגבות דמי כניסה למקומות כאמור במקרים חריגים, ולפי כללים שקבע באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת."
8. צא ולמד, ממועד כניסת התיקון לחוק לתוקף נשללת הסמכות מרשות מקומית לקבוע תשלום כלשהו בדמות דמי כניסה כתנאי לכניסת אדם לשטח של גן ו/או פארק ציבורי שבתחומה, אלא במקרים חריגים ולפי כללים שיאושרו ע"י ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. למותר לציין, כי החוק אינו מבחין לעניין זה בין תושבי הרשות לבין תושבי חוץ.
9. התיקון הנ"ל הביא לביטול החלטות רבות של רשויות מקומיות בנוגע לגביית דמי כניסה לפארקים וגנים ציבוריים שבתחומן, ולחזרתן של רשויות אחרות מהכוונה להטיל דמי כניסה כאמור.
10. זאת ועוד, ההפליה שנוצרת עקב הטלת דמי כניסה על תושבי חוץ כפי שתואר לעיל עומדת בניגוד מוחלט להוראות סעיף 3 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א – 2000, האוסרות על הפליה בכניסה למקום ציבורי ובקבלת שירות ציבורי. סעיף 2 חוק מגדיר מקום ציבורי כ"כל מקום המיועד לשימוש הציבור, לרבות אתר תיירות, בית מלון, אכסניה, בית הארחה, גן ציבורי, מסעדה, בית קפה, אולם המשמש למופעי בידור ותרבות, מוזיאון, ספריה, דיסקוטק, אולם או מיתקן ספורט, בריכת שחיה, קניון, חנות, מוסך וכן מקום המציע שירותי תחבורה ציבורית." (ההדגשה לא במקור).
11. לפיכך, נבקשכם לפעול באופן מידי לביטול ההחלטה על גביית דמי כניסה מתושבי חוץ אשר מבקשים לבקר בשטח הפארק.
12. אודה על תגובתכם מוקדם ככל הניתן ובאופן שנוכל לכלכל את המשך צעדינו בהתאם.
בכבוד רב,
אשרף אליאס, עו"ד
