10. הזכות לייצוג משפטי

מתוך: זכותון מגע עם המשטרה
כתיבה: עו"ד טלי ניר, ינואר 2012

לפרק הקודם
לפרק הבא
לכל פרקי הזכותון

 
 

10.1 הזכות להתייעץ עם עורך דין

 

כל עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו מיד לאחר מעצרו. יחד עם זאת, המשטרה רשאית לעכב את הפגישה עם עורך הדין במקרים מיוחדים: בכמה שעות – אם העצור נמצא בעיצומם של הליכי חקירה והפגישה עלולה לחבל בחקירה; עד ל-24 שעות – אם פגישת העצור עם עורך הדין עלולה לסכל או לשבש מעצרם של חשודים נוספים באותו עניין או למנוע גילוי ראיות; עד ל-48 שעות – אם הדבר דרוש לשם שמירה על חיי אדם או לצורך סיכול פשע, או שהדבר כרוך בעבירת ביטחון.[1] בחשד בעבירת ביטחון ניתן אף לדחות את פגישת העצור עם עורך דין עד ל-10 ימים מטעמים שיירשמו. נשיא בית המשפט המחוזי יכול להורות על הארכת תקופה זו עד ל-21 יום.[2]

במעצר לפי חוק לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002, הכלוא רשאי להיפגש עם עורך דין במועד המוקדם האפשרי שבו ניתן לקיים את הפגישה בלי לפגוע בצורכי ביטחון המדינה, אך לא יאוחר מתום שבעה ימים מיום הכליאה. ממונה יכול, בהנמקה בכתב, לדחות את הפגישה עם עורך הדין עד לעשרה ימים מיום המעצר, מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה. באישור שופט ניתן  לדחות את הפגישה עם עורך הדין מטעם זה עד לתקופה של 21 יום.[3]

 

10.2 חובת ההודעה על הזכות להיפגש עם עורך דין

 

כאשר קצין ממונה מחליט לעצור חשוד, עליו להבהיר לו מיד את סיבת המעצר ואת זכותו  להיפגש עם עורך דין.[4] לשיטת המשטרה, כל עוד מדובר בחשוד שאינו עצור או במעוכב, לא קיימת חובת היידוע הזו, והדבר טרם נפסל על ידי בית המשפט.[5]

כאשר אדם נעצר ומובא לתחנת משטרה או שהוא חשוד בביצוע עבירה, על הממונה על התחנה או על החקירה להודיע לו, בהקדם האפשרי, כי באפשרותו לבקש מינוי סנגור ציבורי אם הוא זכאי לכך לפי החוק.[6]

 

10.3 משמעות אי מתן ההודעה בדבר הזכות להיפגש עם עורך דין

 

בפס"ד בעניין יששכרוב נפסלה הודאה שנגבתה בטרם ניתנה לעצור הזכות להיוועץ עם עורך דין, ונקבע כי בהשראתם של חוקי היסוד התחזקו מעמדה של הזכות האמורה והחובה להתחשב בה, ולפיכך, היעדר הודעה כדין בדבר הזכות להיוועץ בעורך דין עשויה להוביל לפסילת הודאה שמסר נאשם בחקירה.[7] עם זאת, אין פסילה אוטומטית של ההודאה, ולרוב רק ניתן משקל פחות להודאה, בהתאם לנסיבות.[8]

 

10.4 זכאות לייצוג משפטי מטעם הסנגוריה הציבורית

 

זכאי לייצוג בהליך הפלילי מי שאין לו סנגור, ומתקיים אחד התנאים הבאים:[9]

  1. קטין שהוא עצור או נאשם (למעט עבירות תעבורה קלות).[10]
  2. עצור חסר אמצעים:[11] הקריטריונים לקביעה שאדם הוא "מחוסר אמצעים" כוללים מבחן הכנסה, שאינה אמורה לעלות על 67% מהשכר הממוצע במשק, ובדיקה כי אין ברשותו רכוש שניתן למימוש (לא תחשב לצורך כך דירת מגורים). הכללים המפורטים לעניין זה קבועים בצו הסנגוריה הציבורית (ייצוג נאשמים מחוסרי אמצעים), התשנ"ו-1996.
  3. נאשם בעל מוגבלות (אילם, עיור, חרש, או שיש חשש שהוא חולה נפש או לקוי בשכלו).
  4. נאשם שהוגשה נגדו בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים.[12]
  5. נאשם בעבירה שהעונש המקסימאלי הקבוע בחוק לגביה הוא חמש שנות מאסר ומעלה, והוא מחוסר אמצעים.[13]
  6. נאשם שיש סיכוי כי ייגזר עליו עונש מאסר בפועל, כיוון שהוא מואשם בעבירה שנקבע לגביה עונש מאסר בפועל בהיעדר טעמים מיוחדים, [14]או שהתובע מסר הודעה בדבר האפשרות שיבקש מבית המשפט להטיל עונש מאסר בפועל,[15] או שבית המשפט סבר, לאחר ההרשעה, כי קיימת אפשרות שיוטל עונש מאסר בפועל גם אם התובע לא מסר הודעה כזו.[16]
  7. נאשם שבית המשפט הורה למנות לו סנגור.[17]

רשימה זו איננה ממצה, ולכן המלצתנו היא בכל מקרה לפנות לסנגוריה כדי לברר זכאות.

 

10.5 שיקול דעת בית המשפט במינוי סנגור

 

כשבית המשפט מפעיל שיקול דעת למנות סנגור, עליו לשקול:[18]

  1. את סוג העבירה שהנאשם הואשם בה;
  2. את העונש שצפוי לפי החוק ולפי הפסיקה;
  3. את מידת היכולת של הנאשם לנהל את הגנתו כראוי;
  4. כל טענה שמעלה הנאשם כדי לתמוך בבקשה שימונה לו סנגור.

בפס"ד בעניין לוקסנבורג,[19] שניתן לאחר חקיקת חוק הסנגוריה הציבורית, נפסק כי משביקש העותר מבית המשפט למנות לו סנגור, על בית המשפט לקיים דיון בבקשה, לאפשר לצדדים להעלות טיעוניהם ולגבש החלטה על יסוד מכלול השיקולים הרלוונטיים.

 

10.6 בירור הזכות לייצוג על ידי סנגור ציבורי

 

כדי לברר זכאות לייצוג, יש לפנות ללשכת הסנגוריה הציבורית הקרובה לראיון ראשוני ולהביא:

  1. את כתב האישום;
  2. תעודת זהות לרבות הספח;
  3. העתקים על הכנסות הנאשם ובני משפחתו;
  4. אישור תשלום קצבאות מביטוח לאומי לנאשם או לבני משפחתו;
  5. תדפיס בנקאי של תנועת חשבון עו"ש בשלושת החודשים האחרונים;
  6. אישור בנקאי על מצב החשבון (תוכנית חיסכון, קופת גמל, פיקדונות);
  7. רישיון רכב או אישור משרד הרישוי על העדר רכב בבעלות הנאשם;
  8. אישור קבלת / תשלום מזונות;
  9. חוזה שכירות דירה וחוזה השכרת דירה;
  10. מסמכים המעידים על חובות כספיים ועל נקיטת הליכי גבייה.

 

משרדי הסנגוריה הציבורית

מחוז ירושלים
בן יהודה 34, ירושלים 91016
טל': 02-5696180; פקס: 02-5696196
במקרים דחופים: מחלקת מעצרים, טל': 02-5696112

מחוז ת"א-מרכז
הנרייטה סאלד 4, תל-אביב 61332
טל': 03-6932666

מחוז דרום
רח' שז"ר 33, באר שבע 84104
טל': 08-6404500

מחוז חיפה
שד' פל-ים 15א (קריית הממשלה), חיפה 31000
טל': 04-8633733

מחוז הצפון
רח' המלאכה 1, נצרת עילית 17105
טל': 04-6029111

הסניגוריה הארצית
רח' הנרייטה סאלד 4, תל-אביב 61332
טל': 03-6932608

 

לפרק הקודם
לפרק הבא
לכל פרקי הזכותון

 


[1] חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, סעיף 34.

[2] חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, סעיף 32.

[3] חוק לוחמים בלתי חוקיים, התשס"ב-2002, סעיף 6.

[4]  חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, סעיף 32.

[5]  בעניין יששכרוב ביקשו באי כוח המערער לתת פרשנות מרחיבה למונח "עצור" לפי סעיף 32(1) לחסד"פ (סמכויות אכיפה – מעצרים) לפיה החובה ליידע עצור בדבר זכותו להיוועץ בעורך דין אינה כרוכה בקבלת החלטת מעצר, אלא קמה כל אימת שחשוד בביצוע עבירה מעוכב במשמורת המשטרה לצורכי חקירה. השופטת בייניש רמזה בהחלטה בהליך זה שהייתה מאמצת את הפרשנות המרחיבה הזו, אולם בסופו של דבר היא לא הכריעה בסוגיה (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי, פד"י סא(1) 461, פסקה 17 להחלטת השופטת בייניש).

[6]  חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, סעיף 19(א).

[7] ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי, פד"י סא(1) 461, סעיף 20 לדברי השופטת בייניש.

[8] ע"פ 5203/98 חסון נ' מ"י, פד"י נ"ו 3, 274, סעיף 7 לדברי השופטת נאור.

[9] חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995 סעיף 18(א), חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, סעיף 15(א).

[10] חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, סעיף 18(א)(8); חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, סעיפים 10(ו) ו-18.

[11] חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, סעיף 18(א)(7).

[12] חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, סעיף 18(א)(3).

[13] חוק הסנגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995, סעיף 18(א)(4); צו הסנגוריה הציבורית (ייצוג נאשמים מחוסרי אמצעים), התשנ"ו-1996, סעיף 3.

[14] חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, סעיף 15(א)(4).

[15] חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, סעיף 15(א)(5).

[16] חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, סעיף 15(א)(6).

[17] חוק הסנגוריה הציבורית, סעיף 18(ב).

[18] ע"פ 134/89 אברג'יל נ' מדינת ישראל, מד (4) 203, עמ' 209. שם נדונה בקשתו של הנאשם להיות מיוצג בשל חוסר יכולת כלכלית. השופט לוין קבע שהזכות להיות מיוצג בהליך הפלילי היא זכות חשובה ויסודית, במיוחד כשהנאשם יכול לאבד את חירותו. לדידו, ראוי לעשות שימוש רב יותר בסמכות הנתונה לבית המשפט למנות סניגור לנאשם המתקשה לעשות זאת במשאביו, לעתים אפילו מיוזמתו של בית המשפט, כשנוכח לדעת, כי הגנתו של הנאשם עלולה להיפגם (פסקה 9 לפסיקת השופט לוין).

[19] בג"צ 6095/98 יורם לוקסנבורג נ' כבוד השופטת א' גת (לא פורסם).

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

קטגוריות: התנהלות המשטרה ומאבטחים,זכויות אזרחיות,זכויות בהליך הפלילי,זכויות במעצר ובחקירה,זכויות תושבי ירושלים המזרחית

סגור לתגובות.