מאגר ביומטרי זה לא גאדג'ט - האגודה לזכויות האזרח בישראל

משרד הפנים מקדם יוזמות המסכנות את הפרטיות, כמו מאגר מידע ביומטרי ובחירות ממוחשבות, בחופזה וללא דיון ציבורי מספק. יש להקשיב למומחים טכנולוגיים ולשקול את הנושאים האלו היטב מראש

אבנר פינצ'וק

הטכנולוגיה יכולה להביא ברכה לאדם ולחברה, אבל גם עלולה להזיק. מה שעושה את כל ההבדל זה מחשבה תחילה והסדרה קפדנית של השימוש שייעשה בטכנולוגיה. אבל בישראל ממהרים: בימים אלה מקדם משרד הפנים בבהילות יוזמת חקיקה להקמת מאגר מידע ביומטרי, מהלך שצפויות להיות לו השלכות קשות על זכות היסוד לפרטיות, ולטענת מומחים – גם על ביטחון המדינה ועל שלום הציבור.

החלטה על מהלך כה מורכב ושנוי במחלוקת מצריכה לימוד מעמיק ודיון ציבורי. בבריטניה, למשל, דנים בנושא כבר מספר שנים ועדיין לא התקבלה שם הכרעה. ואצלנו? אחרי שהצעת החוק עברה במחטף ציבורי בקריאה ראשונה, הודיע השר שיטרית, שהוא "יותר מנחוש" להעביר את הצעת החוק כבר במהלך הפגרה. זאת למרות שבימים אלה חברי הכנסת והציבור מרוכזים במערכת הבחירות, ואינם פנויים לדיון רציני ביוזמה הביומטרית (ראו פניות המועצה להגנת הפרטיות והאגודה לזכויות האזרח).

הדהירה הזו מאפיינת גם פרויקט טכנולוגי אחר שמריץ השר שיטרית – בחירות ממוחשבות. גם כאן מדובר בעסק לא פשוט. התקלות שהתגלו בפריימריז במפלגת העבודה ובליכוד מגלות רק את קצה הקרחון. מחקרים מצביעים על כשלי אבטחה במערכות ההצבעה האלקטרוניות, בארצות הברית אירעו תקלות חמורות גם בבחירות האחרונות, ובהולנד אחרי שניסו את השיטה חזרו להצביע עם פתקים. מכאן לא נובע כמובן, שהטכנולוגיה לא תוכל בעתיד לסייע בהליך ההצבעה האלקטרוני, כמו שחוזה, למשל, ניב ליליאן, אבל לעת הזאת היא "טרם הגיעה לפרקה, וככל הנראה יעברו מספר שנים לפני שתאומץ באופן נרחב במחוזותינו בבחירות כלליות".

אבל במשרד הפנים כבר החליטו על המודל הטכנולוגי של בחירות ממוחשבות בישראל, ודוחפים אותו קדימה. בחודש יולי השנה התכנסה בטכניון קבוצה של מדעני מחשב, ולאחר שלמדה על תוכנית הבחירות הממוחשבות של משרד הפנים היא התריעה מפני סכנותיה. לאחר שמשרד הפנים התעלם מהם, פנו המדענים לציבור: "אם אתם מרגישים שהתהליך של מעבר לבחירות נטולות נייר נעשה בחופזה וללא הדיון הציבורי המתבקש, פעלו וחתמו על המכתב נגד החקיקה המוצעת".

"בחופזה"? "ללא דיון ציבורי" – זה בדיוק מה מה שקורה גם עם היוזמה הביומטרית. אבל עושה רושם שלשר שיטרית אין סבלנות למומחים. בשבוע שעבר, בעקבות כשלון הפריימריז הממוחשבים בליכוד, הוא התראיין אצל יעל דן בגל"צ, ואמר ש"זה ממש מביש שבישראל, מעצמת הייטק, נכשלים עם דבר כל כך אלמנטרי ופשוט של קיום בחירות".

וכשנשאל שמא הוא נוקט בקו יומרני מדי השיב: "שיהיה לבריאות, אני איש שמקדם בחירות ממוחשבות". ואז ביקשה המראיינת להעלות לשידור את ד"ר אלון רוזן, מרצה למדעי המחשב ואחד מקבוצת החוקרים שהזהירה מפני מהלכים נמהרים. אבל שיטרית הפטיר "כן, נפגשתי איתם, שמעתי אותם…" ונעלם מהקו – אולי הספיק לשר ממומחים ואולי מערכות התקשורת של גל"צ אינן משוכללות כמו מערכת ההצבעה האלקטרונית של משרד הפנים.

איני מתיימר להיות ידען גדול בטכנולוגיה, אבל גם השר שיטרית אינו כזה. המעט שניתן לעשות זה להקשיב למומחים בתחום ולנסות לקיים בעזרתם דיון מלומד וזהיר לפני שמחליטים האם וכיצד נשתמש בטכנולוגיה.

בחירות ממוחשבות או מאגר ביומטרי הם לא גאדג'טים. גם אני שמעתי שישראל היא "מעצמת היי-טק", כמו שאומר השר שיטרית. אבל השאלה שעומדת על הפרק אינה מה אנו מסוגלים לעשות אלא מה ראוי נעשה, ועל כן הכרעה חברתית רציונאלית בשאלות מוסריות וחוקתיות היא תנאי מוקדם והכרחי לניצול של טכנולוגיה, הן במקרה של בחירות ממוחשבות והן במקרה של המאגר הביומטרי.