צילום: מגד גוזני, אקטיבסטילסבעקבות אישורו של "חוק ההסתננות" אתמול בכנסת, להלן כמה מן השאלות שהגיעו לאגודה לזכויות האזרח על השלכות החוק, והתשובות להן.
ש: האם מי שמסייע למסתננים או סוחר עימם מסתכן בפלילים?
ש: האם מסתנן שיעבור עבירת רכוש יושלך לכלא למאסר עולם?
ת: לא. ההוראות הפליליות בחוק, שנוגעות לסיוע למסתננים ולעבירות רכוש, הוגבלו למסתננים חמושים, ולמי שהסתננותם קשורה בסחר בבני אדם או בעבירות סמים.
ש: האם החוק מטיל סנקציות על מעסיקים של מסתננים?
ת: לא. החוק אינו מתייחס להעסקה. ההסדרים שנוגעים להעסקה קבועים בחוקים אחרים. לעת עתה הסדר "אי האכיפה" שעליו הצהירה המדינה בפני בג"ץ שריר וקיים. כלומר, באופן פורמאלי אסור להעסיק, אבל המדינה אינה אוכפת את האיסור. ככל שהמדינה תחליט לאכוף את האיסור, תימסר על כך לארגונים הודעה 30 ימים מראש.
ש: מה משמעות הדיווחים על כליאה לשלוש שנים ללא משפט?
ת: החוק קובע, שמסתננים וילדיהם יוחזקו במעצר לתקופות מינימום של שלוש שנים. די בצו הגירוש שניתן עם תפיסתו של אדם כדי להחזיקו במעצר.
ש: האם החוק יחול מיד על כל מבקשי המקלט שבישראל?
ת: החוק אינו מותנה בדבר, ולכן אין מניעה להחיל את החוק מיד עם פרסומו וכניסתו לתוקף בימים הקרובים. ואולם, ברור שאין אפשרות ליישם את הוראות המעצר כבר עתה באופן גורף. מתקן הכליאה החדש טרם נבנה ובמתקן הקיים, "סהרונים", אין מקומות כליאה לכולם. לפי הצהרות משרד המשפטים בכנסת, אין כוונה לכלוא על פי החוק את מי שנמצאים בישראל, אלא את אלה שיבואו. ימים יגידו האמנם כך. אפשר להניח שבשלב הראשון יינתנו צווים לפי החוק לחלק מאלה שיבואו או לחלק מאלה שמצויים כבר עתה ב"סהרונים" ויש עניין להשאירם אותם במעצר. אחרים יוסיפו להיות משוחררים.
ש: מה הארגונים מתכננים לעשות בעניין החוק?
ת: לעתור לבית המשפט בדרישה לבטל את הוראותיו הדרקוניות של החוק.
