46 אחוז הביעו התנגדות לגל החקיקה ששוטף אותנו. זה הזמן לצאת לרחוב ולהיאבק למען זכויות אדם, למען מיליונים שחיים תחת כיבוש.
אם זה נכון ש-46 אחוז מהישראלים מתנגדים לגל החקיקה הנוכחי (הארץ, 1.12.11), הם צריכים לצאת לרחוב. אם זה נכון ש-43 אחוז מהישראלים סבורים שראש הממשלה שלהם מנסה להגביל את חופש העיתונות, הם צריכים לצאת לרחוב. אם זה נכון ש-48 אחוז מהישראלים מתנגדים לחוק ההשתקה, הם צריכים לצאת לרחוב.
במורד המדרון החלקלק – מאיצים. הבלימה הופכת לבלתי אפשרית, וההתרסקות – לאפשרות ריאלית. במורד המדרון, אפשרויות העצירה אוזלות. החוקים שכבר עברו במושב הכנסת הקודם – חוק החרם (תרגום לעברית ממילון שיחדש: החוק להגנת הכיבוש), חוק ועדות הקבלה (תרגום: חוק ההפרדה), חוק הנכבה (תרגום: חוק הנכבה) – הם הרוח הגבית של מושב הכנסת הנוכחי. החוקים שיעברו במושב הכנסת הנוכחי יהיו הרוח הגבית של מה שיבוא בעתיד. אם זה נכון ש-3,437,604 ישראלים מתנגדים לכל זה, הם חייבים לצאת לרחוב.
בישראל יש ראש ממשלה להטוטן. ביד אחת הוא מפליא להושיע את בית המשפט העליון, "מאבני התווך של הדמוקרטיה הישראלית… מוסד חשוב, בריא וחיוני להמשך החיים הדמוקרטיים שלנו כאן", כלשונו. בידו השנייה הלהטוטן רומס את חופש הביטוי ומשתיק את החברה האזרחית; אם בית המשפט העליון יעז להתערב, הלהטוטן ישלוף את "הצורך לתקן עיוותים".
חונק ומנשים בעת ובעונה אחת, ראש הממשלה שכח מה זה להיות דמוקרט. לא מפיו נושמות זכויותינו כבני אדם את חיותן. אם זה נכון שכמעט אחד מכל שני ישראלים לא רוצה לחיות בכזו מדינה, צריך לצאת לרחוב.
והרי אנחנו כבר יצאנו לרחוב. כל הקיץ יצאנו לרחוב. אחרי הקיץ, הנה מה שהתרחש בכנסת: הצעת חוק לקידום דיור בר השגה – נדחתה. הצעת חוק להגבלת דמי שכירות בבתי מגורים – נדחתה. הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים – נדחתה. הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות – נדחתה. אם אפילו אחרי הקיץ הכול נדחה, אז בשביל מה לצאת לרחוב?
לצאת לרחוב כי השתתפות אזרחית פעילה היא ביטוי יסודי של דמוקרטיה מהותית. לצאת לרחוב כי ללא הקיץ, כל סוגיות הצדק החברתי היו ממשיכות להיות מטואטאות הצידה. לצאת לרחוב כי עכשיו מששמנו את הדיור, החינוך, הבריאות והרווחה על סדר היום – צריך להמשיך. אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו, ואם הכנסת דוחה את הכול זו אינה סיבה להישאר בבית, זו סיבה לצאת לרחוב.
לצאת לרחוב, עכשיו, לא רק בשם הקיץ שהיה. לא רק בשביל צדק חברתי אלא כדי לשים על סדר היום את כל מה שדורש שינוי. לצאת לרחוב כי מיליונים חיים כאן תחת משטר של כיבוש צבאי: לצאת לרחוב בדיוק כי הם לא יכולים לצאת לרחוב. לצאת לרחוב בשביל שוויון מלא – חברתי, אזרחי ובכלל. לצאת לרחוב בגלל מה שמעוללים למבקשי מקלט ולמהגרי עבודה. לצאת לרחוב בשביל כל זכויות האדם, בשביל כל בני האדם.
בעוד שבוע, ביום שישי ה-9.12, יתקיים בתל אביב זו השנה השלישית ברציפות מצעד זכויות האדם. לראשונה, יתקיים במקביל מצעד זכויות אדם גם בחיפה. האנשים שישתתפו במצעדים אלו הם הרוח הגבית של העתיד שאנו יכולים להביא לכאן: עתיד של שוויון, זכויות אדם, סוף לכיבוש, צדק חברתי ודמוקרטיה.
האם אנחנו, ארבעים ושישה האחוזים, נצא לרחוב?
המאמר פורסם ב-nrg-מעריב בתאריך 3.12.11
