המהות האמיתית של חוק מימון העמותות מכפיפה את כל ארגוני החברה האזרחית בישראל, לחסדי המדינה. ההתנגדות שלכם למהלך הזה יכולה להתחיל ביום שישי 9.12, במצעד זכויות האדם
הצעת חוק העמותות המתוקנת של אקונירשנבאום, שסוכמה בין נתניהו לליברמן, היא גאונית. התיקון לחוק מס הכנסה בהצעתם, מחייב מס של 45% על תרומות מ"יישות מדינית זרה" לעמותות בישראל. הם מעניקים רק פטור אחד בהצעה – לעמותות שמקבלות גם מימון מהמדינה. אחרת, על העמותה ללכת לוועדת חריגים בכנסת, שתחליט האם להעניק פטור ממס זה או לא. הצעת החוק הזאת גאונית, כי היא לא תורמת כלום לציבור בישראל, אבל זוכה להרבה כותרות.
היא גאונית כי היא מגדירה מחדש את המרכז והשוליים בחברה הישראלית, בצורה שלא מעוררת יותר מדי התנגדות. כי זה לא נוגע ברוב. והיא גאונית, כי היא מרסקת את כל החברה האזרחית בישראל, אבל ממקדת את הדיון הציבורי רק ב"עמותות המתנגדות לישראל".
מהות הצעת החוק הזאת איננה מאבק בארגוני זכויות האדם, או בביקורת על מדיניות הממשלה והכיבוש, או על תרומות מממשלות זרות. המהות האמיתית של החוק הזה היא הכפפת כל ארגוני החברה האזרחית בישראל, הרוצים לקבל תרומות מחו"ל, למדינה ולממשלה – שכן למי שלא מקבל גם כסף מהמדינה נותר ללכת לוועדת חריגים בכנסת ולבקש את חסדי המדינה. אחרי החוק הזה יהיה הרבה יותר קשה לעמותה להישאר עצמאית ולא-תלויה בחסדי המדינה, בין אם היא עוסקת בזכויות א/נשים עם מגבלה, זכויות נשים, או זכויות פלסטינים תחת השלטון הצבאי.
ההכפפה של ארגוני החברה האזרחית למדינה היא דבר שנעשה במדינות רבות. הפחד של ארגוני החברה האזרחית מהמדינה קיים גם הוא במדינות רבות. הן לא דמוקרטיות, והשלטון בהן דואג הרבה פחות לאזרחיו, והרבה יותר לעצמו. הצעות החוק מהסוג של אקונירשנבאום מנסות להסיט את הוויכוח מביקורת לגיטימית על המדיניות, למאבק בעצם היכולת להשמיע ביקורת. מדיון מהותי על צדק חברתי וחירות, ושאלת השליטה הצבאית בעם אחר – לשיחה מטופשת על הלגיטימיות של תרומות מהאיחוד האירופי לארגוני זכויות אדם, והאם 2 מיליון אירו כאלה שונים או דומים לתורמים 150 מיליון אירו הנתרמים למחקר מדעי בישראל… מהאיחוד האירופי.
התשובה הטובה ביותר שאנחנו יכולים לתת להם היא מצעד זכויות האדם, ב-9.12. למצעד יגיעו כל מי שממשיכים לדרוש צדק חברתי, כל מי שממשיכים לדרוש חירות וזכויות אדם, כל מי שממשיכים לדרוש להרחיב את הדמוקרטיות הישראלית – ולא לכרסם בה. כל מי שמבינים שחופש הביטוי והמחשבה, הגם של הדיעות הלא-מקובלות והביקורתיות ביותר, הוא היסוד העמוק ביותר של כל דמוקרטיה.
במכתב ששלחנו השבוע לשר החוץ, התרענו נגד מצג השווא שהוא מפיץ בהשוואתו את החקיקה מסוג זה לחקיקה בארה"ב או בקנדה. כי ההבדלים הם עצומים: בארה"ב, למשל, נדרשות רק שקיפות ודיווח על תרומות ממדינות זרות – שקיפות שקיימת כבר היום בישראל. במקביל השבוע, סייענו לחברות (וחברי) כנסת ממפלגות מכל הצדדים להניח את הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות על שולחן הכנסת בנוסח מפורט המחייב את המדינה לספק שירותי-יסוד לכלל תושביה. רק השילוב הזה יעבוד עבורינו – לא רק להגיב, אלא להמשיך וליזום. לא להסתפק בצעדת "די" (לרדיפה), אלא לדרוש "עוד!" (צדק חברתי).
מצעד זכויות האדם עובר מהגנה על הדמוקרטיה, אל המאבק למען צדק חברתי ואזרחי. המצעד הוא המקום לכל מי שעוסק במה שבאמת חשוב – יצירת חברה אזרחית בריאה, חקיקת חוקים חברתיים, הבטחת חירות וחופש מחשבה, ושמירה על הדמוקרטיה הישראלית.
המאמר פורסם באתר העוקץ ב-1.12.11
