כפר בלתי מוכר. צילום: מלאני טקפמןתוכנית אב מפורטת שגיבשו נציגי הבדווים ועמותת במקום מציגה מתווה תכנוני חלופי אשר משאיר את 35 הכפרים הלא-מוכרים במקומם ולא מביא לעקירת עשרות אלפים מבתיהם
לאור הפרסומים כי ביום ראשון הקרוב (4.9.11) יונח "מתווה פראוור" על שולחן הממשלה, קוראים נציגי הבדווים וארגוני זכויות האדם לא לאשר את התכנית "להסדרת ההתיישבות הבדווים בנגב". נציגי הארגונים מתריעים כי בניגוד גמור לתכליתו המוצהרת, מתווה צוות היישום, בראשות אהוד פראוור, מנוגד להמלצות ועדת גולדברג, אשר קבעה כי נעשה לבדואים תושבי הכפרים הלא מוכרים עוול מתמשך שיש לתקן אותו. אף שהוגדר כמתווה ליישומן, המתווה מנוגד לעיקרון המרכזי עליו המליצה ועדת גולדברג – הכרה בכפרים ככל שניתן.
משמעות המתווה היא עקירה של כ-20-30 אלף איש מבתיהם ללא כל סיבה מוצדקת ובניגוד מוחלט לרצונם. זאת בעוד שהכרה ב-35 כפרים במיקומם הנוכחי – כפרים אשר חלקם קיימים לפני קום המדינה – תבטיח את קיימותם ופיתוחם המושכל ואת השתלבותם במרחב, תחסוך משאבים גדולים למדינה ותהיה מענה לדרישה שמציגים הבדווים שנים ארוכות.
תוכנית אב חלופית שהכינו יחדיו המועצה האזורית לכפרים הבלתי-מוכרים, הגוף המייצג הרשמי של תושבי הכפרים, ועמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, ושתתפרסם בקרוב, מוכיחה כי ניתן להסדיר את ההתיישבות הקיימת בלי צורך בעקירה. 35 הכפרים הלא מוכרים הם יישובים לכל דבר אשר מונים בין מאות לאלפי תושבים כל אחד – אך לא זכו להכרה וסובלים ממחסור בתשתיות. תוכנית האב מציגה מתווה תכנוני מקיף ומפורט לכל הכפרים ולמרחב שלהם, בהתבסס על אמות מידה תכנוניות-מקצועיות, והיא נעשתה בשיתוף עם האוכלוסייה הבדווית – בניגוד גמור למתווה פראוור שאליו יש התנגדות רחבה. לכל אורך התקופה שבה גיבש צוות היישום את המלצותיו, לא שותפו הבדווים ונציגיהם בגיבוש המתווה.
אישור המתווה יהווה המשך של התעלמות הממשלה מאחת האוכלוסיות המוחלשות ביותר בישראל ורמיסת זכויותיה – בזמן שמתנהלת מחאה ציבורית נרחבת בדרישה לשינוי סדרי העדיפות החברתיים- כלכליים ודרכי התנהלותה של הממשלה ביחס לאזרחיה. פתרון מוסכם ובר קיימא יבטיח שגשוג של הנגב לטובת כל קהילות האזור ולאוכלוסייה היהודית והערבית.
התייחסות האגודה לזכויות האזרח ובמקום למתווה פראוור, יוני 2011
עו"ד ראויה אבורביעה, נייר עמדה: עקרונות להכרה בכפרים הערבים הבדווים בנגב, מאי 2011
