בג"צ 6825/07 אבו רמילה נגד שר הפנים
עו"ד: עודד פלר
האגודה ורופאים לזכויות אדם עתרו לבג"ץ נגד נוהל של משרד הפנים בעניין שינוי רישום כתובת של תושבים לשעבר של ירושלים המזרחית, שעברו להתגורר במקום אחר. לפני הגשת העתירה תושבים (ובהם בעיקר תושבי ירושלים המזרחית) היו צריכים להציג ראיות למרכז חיים בישראל בכל פעם שפנו בהודעה על שינוי מענם. במהלך תקופת הבירור הם היו מנועים מלקבל שירותים חיוניים ממשרד הפנים.
לאחר שהחלו הדיונים בעתירה שונה הנוהל, ותושבי ירושלים המזרחית שביקשו לשנות את מענם נדרשו להציג ראיות למרכז חיים רק אם לא קיבלו שירותים ממשרד הפנים בשלוש השנים שקדמו להודעה. לאחר מכן, בעקבות הביקורת של בית המשפט – רק אם לא קיבלו שירותים בשבע השנים שקדמו להודעה. האגודה עמדה על העתירה, שכן לעמדתנו, למרות השיפור, ההנחה הבסיסית של משרד הפנים, שלעולם יש לבחון האם תושב שפונה ללשכה בבקשה לקבל שירות איבד את מעמדו – פסולה.
במאי 2012 ניתן פסק הדין. בית המשפט (הנשיאה (בדימ') ביניש והשופטים חיות ומלצר) לא ביטל את הנוהל, בקובעו שמשרד הפנים רשאי להבחין בין אזרחים לבין תושבים לעניין רישומם במרשם. עם זאת, בית המשפט פירש בצמצום את רב הוראות הנוהל, וקבע, כי בעת הגשת בקשה לשינוי מען, אין כל הצדקה שפקיד הרישום יפתח בבחינה אקטיבית של מרכז חייו של התושב. עליו להסתפק בשלב זה באינדיקציות סבילות ("מידע המצוי ברשותו מתוך המרשם, או כזה העשוי להיות ברשותו תוך הפעלת מאמצים מועטים"). בית המשפט מוסיף כי –
"אין די בהעדרה של הגשת בקשה כלשהי במהלך שבע השנים האחרונות מצידו של המבקש כדי ללמד כשלעצמה על קיומו של יסוד סביר להניח כי פקעה התושבות. בכוחה של מסכת העובדות שנפרשה לפנינו ללמד, כי תושבי קבע אשר רישיונם לא פקע עשויים שלא לפנות משך מספר שנים למינהל האוכלוסין דווקא מתוך החשש פן פנייה שכזו תביא עימה בחינה מדוקדקת של תוקף תושבותם. ניתן לקבל כהנחה המעוגנת בניסיון החיים שתושבי הקבע, במיוחד אם מדובר בתושבי מזרח ירושלים, נמנעים מלפנות למינהל האוכלוסין אלא אם כן הדבר אכן חיוני ביותר מבחינתם. לפיכך, ככל שנתון זה הינו הנתון היחיד המצוי בידי פקיד הרישום, נראה כי ככלל יהיה עליו להיענות לבקשה לרישום שינוי המען."
דרישה להמצאת ראיות למרכז חיים בישראל, קובע בית המשפט, תיתכן "רק בנסיבות בהן הגיע פקיד הרישום למסקנה כי אכן קיים יסוד סביר להניח כי פקעה תושבותו של המבקש, על סמך בדיקה סבילה של הנתונים הנמצאים לפניו". הפעלה של סמכות הדרישה לראיות, מוסיף בית המשפט, תהיה ברמה סבירה ולא מכבידה (תלושי משכורת; אישורים על תשלומים שונים; תעודות סיום לימודים של ילדים), ודרישת הוכחות וראיות נוספות על אלו המנויות בנוהל, "ראוי לה שתישאר למצבים חריגים ויוצאי דופן".
בכפוף לפרשנות בית המשפט לנוהל נדחתה העתירה והנוהל לא בוטל. כיוון שהשינויים בנוהל הונהגו רק בעקבות העתירה, בית המשפט פסק לזכות הארגונים העותרים 20,000 ש"ח הוצאות.
תגובת העותרים לתגובה המשלימה מטעם המשיב, יולי 2008
תגובת העותרים לתגובה המעדכנת מטעם המשיב, אפריל 2011
הודעות לעיתונות:
בג"ץ: אין הצדקה להכביד על תושבים שאינם אזרחים בעת שינוי רישום מען, מאי 2012
לאפשר לתושבים לשעבר של ירושלים המזרחית שעברו למקום אחר לשנות כתובת, אוגוסט 2007
