23 בנובמבר, 2006
לכבוד
מר אבי הוכמן
מנכ"ל חברת דואר ישראל בע"מ
רח' יפו 217
ירושלים
שלום רב,
הנדון: שירותי הדואר במזרח ירושלים
אנו מתכבדים לפנות אליך בבקשה לפעולה מקיפה ודחופה לשיפור שירותי הדואר בירושלים המזרחית.
המצב החמור של שירותי הדואר במזרח ירושלים, שיפורט להלן, הביא את האגודה לזכויות האזרח בישראל ולשכת הרווחה האזורית וואדי אלג'וז, ליזום פנייה זו במטרה להביא להסדרה ראויה של שירותי הדואר באזור זה. השותפים לפנייה הם מנהיגים קהילתיים, עמותת איאת אל-קודס לקידום בעלי צרכים מיוחדים והמינהל הקהילתי לפיתוח בית חנינה.
מתלונות התושבים משכונות סילוואן, ראס אל עמוד, וואדי קדום, אבו תור, ג'בל מוכבר, מחנה הפליטים שועפט, דאחיית אלסלאם, ראס חמיס, עיסאוויה, א-טור והעיר העתיקה, שהגיעו לידנו, עולה כי התושבים בשכונות אלו אינם מקבלים שירותי דואר ברמה מינימאלית, מה שמקשה מאוד על חייהם וגורם להם לנזקים של ממש.
המחסור בשירותי דואר – כללי
במזרח ירושלים פועלים היום רק שני סניפי דואר וחמש סוכנויות דואר, אשר משרתים אוכלוסיה של למעלה מ-280,000 איש (לפי נתוני עיריית י-ם לחודש יולי 2006). בשכונות רבות אין כלל יחידות דואר. לשם השוואה, במערב העיר, בה מתגוררים כ-500,000 בני אדם, פועלים למעלה מחמישים יחידות דואר. כפי שיפורט להלן, המחסור ביחידות דואר גורם לשורה של בעיות לתושבי העיר המזרחית ומביא לרמת שירות נמוכה מאוד ביחידות הדואר הקיימות.
חמורה לא פחות היא בעיית חלוקת דברי הדואר לנמענים במזרח ירושלים, שמבוצעת היום באופן חלקי ביותר. למעשה, כפי שיפורט בהמשך, ברבות מהשכונות אין כלל חלוקת דברי דואר לבתים או לתיבות חלוקה והתוצאה היא שדברי הדואר אינם מגיעים למענם. מעבר לעוגמת הנפש הכרוכה בעניין, הדבר גורם לנזקים חמורים לתושבים שאינם מקבלים מכתבים רשמים שונים, בהם הודעות על קנסות או על התראות, שנשלחות אליהם מרשויות המדינה.
מצ"ב עדויותיהם של המנהיגים הקהילתיים על שירותי הדואר באזורם:
כפי שהוסבר בתמצית לעיל, המחסור בשירותי הדואר במזרח ירושלים מתחלק לשלוש רמות. להלן פירוט הבעיות:
1. המחסור בסניפי דואר
ממיפוי שערכנו מתברר כי אין כלל יחידות דואר שבשכונות הבאות: סילוואן, ראס אל עמוד, וואדי קדום, אבו טור, ג'בל מוכבר, מחנה הפליטים שועפט, דאחיית אלסלאם, ראס חמיס ועיסאוויה.
על מנת לקבל שירותי דואר נאלצים התושבים להרחיק לשכונות אחרות במזרח העיר ובמערבה, מה שמקשה עליהם מבחינות רבות:
2. רמת השירותים ביחידות הדואר הקיימות
במזרח ירושלים פועלים היום שני סניפי דואר, האחד ברחוב סלאח א-דין והשני במגדל דוד (באב אלח'ליל), וחמש סוכנויות דואר: בית חנינא, שועפט, א-טור, צור באהר ומחסום קלנדיה. בגלל המחסור החמור ביחידות דואר בשאר שכונות מזרח העיר, נאלצות יחידות אלה להתמודד עם עומס עצום של מתן שרות לאוכלוסיה של כרבע מיליון תושבים.
עומס זה, מספרם המועט של פקידי הדואר ושעות פתיחה מצומצמות, גורמים לרמת שרות ירודה, הבאה לידי ביטוי בתופעות הבאות:
3. חלוקת דואר חסרה
כמפורט בעדויות המצורפות, בשכונות רבות אין מספיק דוורים לחלוקת דברי הדואר לנמענים. למעשה, לפי הידוע לנו, בירושלים המזרחית פועלים כיום 8 דוורים בלבד. משמעות הדבר היא שכל דוור אחראי לחלוקת דואר לכ-35,000 תושבים (!).
התוצאה היא שבמקרים רבים משאיר הדוור את דברי הדואר בחנויות מכולת או בחנויות אחרות בשכונות, והתושבים אמורים לחפש אחריהם. במקרים רבים נמצאות חבילות של מכתבים זרוקות ומתגלגלות ברחובות, הרחק מיעדן.
שיטת חלוקה קלוקלת זו מביאה לכך שרוב המכתבים הולכים לאיבוד ואינם מגיעים כלל לנמענים, או מגיעים אליהם באיחור רב, מה שגורם להם לנזקים רבים. הדבר חמור במיוחד כאשר מדובר במכתבים הכוללים חשבונות לשירותים בסיסים כטלפון וחשמל, דו"חות משטרה או עירייה, מכתבי התרעה בגין אי תשלום קנסות, ומכתבים חשובים אחרים מהרשויות, הנוגעים למעמד האזרחי של התושבים או לקבלת קצבאות מהביטוח לאומי.
בעיה נוספת היא העדר חלוקה נכונה, הנובעת מהעדר שמות רחובות ומספרי בתים בשכונות. תופעה זו יכולה להיפתר באמצעות שימוש בתיבות דואר, אולם שירות זה אינו קיים בשכונות רבות במזרח ירושלים.
חובת חברת הדואר לספק שירותי דואר
כידוע, על פי חוק הדואר, תשמ"ו-1996, מחוייבת חברת דואר ישראל בע"מ לספק שירותי דואר באורח תקין וסדיר לכלל הציבור בישראל. לפי חוק זה וכן לפי טיוטת הרישיון הכללי לחברה, הנמצאת כעת בשימוע, מחוייבת החברה בחלוקת דברי הדואר לנמענים, כך שאלו יגיעו ליעדם בזמן. בנוסף, מחוייבת החברה להפעיל יחידות דואר כך שיהיו נגישים באופן סביר לכל תושב.
טיוטת הרישיון אף מפרטת בהרחבה (בסעיף 2 ובנספח ב') את היקף השירותים שתספק החברה. הרישיון העתידי קובע, בין היתר, כי חלוקת דברי הדואר לנמענים תתבצע לתיבות מכתבים ולמרכזי חלוקה לפחות פעם ביום חמישה ימים בשבוע. בנוסף, מטיל הרישיון העתידי, חובה על החברה לפתוח יחידות דואר בכל ישוב המונה למעלה מ-10,000 תושבים, באופן שהמרחק בין יחידת דואר לכל בית אב לא יעלה על 1,500 מטר במרחק הליכה. זמן ההמתנה עבור קבלת שירות ביחידת דואר לא אמור לעלות על 10 דקות בממוצע חודשי.
היוזמה לפתרון הבעיה
כידוע, וכמפורט לעיל ובעדויות המצ"ב, שירותי הדואר בשכונות מזרח ירושלים רחוקים מלעמוד בדרישות החוק הקיים ורחוקים עוד יותר מלעמוד בתנאי הרישיון העתידי של חברת הדואר. על כן, אנו מתכבדים לפנות אליך בבקשה לתקן ולהסדיר את שירותי הדואר בירושלים המזרחית, כך שיעמדו בתנאי החוק.
בהמשך לתיאור המחסור בשירותי הדואר, אנו סבורים כי הסדרת שירותי הדואר צריכה להעשות בשלוש רמות.
ראשית, יש לפעול להוספת יחידות דואר בשכונות רבות במזרח ירושלים. להבנתנו, יחידת דואר לכל 10,000 תושבים היא המינימום הנדרש על מנת לספק שירותי דואר ברמה מינילית לתושבים. על כן, אנו מציעים הקמת יחידות דואר בשכונות על פי החלוקה הבאה:
* נכון ל-31.12.2004, מכון ירושלים לחקר ישראל
שנית, יש לפעול לשיפור השירות ביחידות הדואר הקיימות, באופן הבא:
שלישית, יש להסדיר מן היסוד את חלוקת דברי הדואר בשכונות במזרח ירושלים. לשם כך, יש להוסיף מספר רב של דוורים האמונים על חלוקת דברי הדואר, כך שהיחס בין מספר התושבים למספר הדוורים יהיה לפי אמות מידה המבטיחות חלוקה תקינה וסדירה. כן יש לוודא כי חלוקת דברי הדואר מבוצעת לבתים ולא לחנויות. במקרים בהם ישנם קשיים בחלוקה לבתים, מוצע להקים מרכזי חלוקה בהם יוצבו תיבות דואר בחינם. אנו סבורים, כי ראוי, שאיתור השטחים הציבוריים להקמת מרכזי החלוקה, יעשה בשיתוף נציגות התושבים, על מנת להבטיח את נגישות מרכזי החלוקה לתושבי השכונות.
ברצוננו לבקש את התערבותך הדחופה, על מנת לקדם פיתרון מהיר ככל האפשר למצב הבלתי נסבל של שירותי הדואר במזרח ירושלים.
נשמח לעמוד לשירותך בענין זה ונודה באם נוכל להיפגש עמך בהקדם על מנת לדון בדרכים לקדם בדחיפות נושא כאוב זה.
נודה לתשובתך המהירה.
בכבוד רב,
טלי ניר, עו"ד
עדויות המנהיגים הקהילתיים
עדותו של מר האני עלמי
יושב ראש הועד לפיתוח שכונת דאחית אלסלאם
תושב דאחית אלסלאם, נשוי ואב ל-2 ילדים
נגבתה בתאריך 10.10.2006 ע"י עבד אלחלים דארי מהמנהל הקהילתי בית חנינא
אני תושב השכונה דאחית אלסלאם (שכונת השלום), הממוקמת בין מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס חמיס לבין הכפר הפלסטיני ענאתא. האזור כולו צפוף מאוד וגרים בו קרוב ל-55 אלף תושבים, 75% מהם הם תושבים מזרח ירושלים עם תעודת זהות כחולה. בשכונת השלום לבדה גרים כ-12 אלף תושבים. רוב התושבים עובדים בשוק העבודה הישראלי, ובאופן טבעי הם זקוקים לשירותים רבים שהמדינה מספקת לתושבים.
בשכונה שלנו יש מחסור גדול במתן השירותים מצד הגופים הממשלתיים והרשמיים השונים במדינת ישראל , בולט במיוחד נושא שירותי הדואר. אין באזור כולו ולא סניף אחד של חברת הדואר. כדי לקבל את שירותי הדואר, האנשים נאלצים לפנות לסניף הדואר ברחוב סלאח אלדין , שם מתן השירותים כרוך בהרבה סבל, כמו הצורך להמתין לכמה שעות בכדי למשוך קצת כסף מבנק הדואר, במיוחד בתקופה של חלוקת הקצבאות של הביטוח הלאומי .
מעבר לכך, חלוקת המכתבים לבתים אינה מתקיימת בכלל, ואין מקום שיכולים לקחת ממנו דברי דואר. יוצא שמכתבים של תושבי השכונה מחולקים לעיתים רחוקות על ידי דוור שבא וזורק את המכתבים לתוך איזה חנות בתוך השכונה. אין לאותו דוור שום דרך לעשות את החלוקה חוץ מהדרך הזאת, שכן הקושי בחלוקה נובע גם כן כתוצאה מכך שאין מספרי בתים ואין שמות רחובות בשכונה. אבל הדרך של חלוקת דואר באמצעות החנויות היא בעייתית מאוד, שכן רוב המכתבים לא מגיעים ליעדם: המכתבים הולכים לאיבוד, או שבעל החנות אינו יודע למי מיועד המכתב, ואחרי תקופת המתנה בה איש לא בא לקחת את המכתבים שלו, שכן אותו תושב לא ידע שהגיע לו דואר, בעל החנות נאלץ להשליך את אותם מכתבים לזבל.
דוגמאות: אני זוכר שאחד התושבים בשכונה נסע פעם בכביש מס' 6, והיה אמור לשלם סכום של 80 ?. האיש ציפה לקבל מכתב מאותה חברה כדי לשלם את הכסף, אבל לא קיבל אותו. הוא בירר עם החברה למה שלא שלחו לו את המכתב, לתדהמתו התברר לו שהם כבר שלחו את המכתב, וכי הסכום שהוא חייב לשלם עלה לכ-900 שקלים כולל קנסות וריבית בגלל האיחור. בחברה טענו שהם שלחו את המכתב לכתובת הבאה : ירושלים / שועפאט / דאחית אלסלאם. במקרה אחר, אחד התושבים סיפר לי שמזה שלוש שנים הוא לא מקבל לביתו את חשבוניות הטלפון, וכי הוא נאלץ ללכת לסניף של בזק כדי לברר כמה הוא חייב ולשלם את החשבונות.
עוד בעיה שמייחדת את האזור קשורה לעובדה שהשכונה שלנו צמודה לכפר ענאתא, שנמצא בתחום הגדה. תושבי הכפר ענאתא עדיין מקבלים את שירותי הטלפון דרך חברת בזק, החברה מחלקת או שולחת את החשבונית לתושבים ומבקשת מהם לשלם את זה בבנק ישראלי. אבל היות והתושבים הם עם תעודת זהות של השטחים אז אסור להם להיכנס לתחומי ירושלים והם לא יכולים לבצע את התשלום. התוצאה היא שהתשלומים לבזק מתעכבים כי אנשים חוששים להגיע לירושלים ללא היתרים, מה שגורם לחברת בזק לנתק את הקווים, ולחזור ולחבר אחרי שמסדירים את העניין. לכן פתיחת סניף של בנק הדואר יכול לפתור גם את הבעיה האבסורדית הזאת.
לסיכום, אני חושב שישנו צורך חשוב מאוד לפתור את בעיית המחסור בשירותי הדואר בהקדם האפשרי על ידי פתיחת סניף או סוכנות של חברת הדואר באזור שלנו בכדי לחסוך מהאנשים שלנו את המשך הסבל.
עדותו של מר ג'מיל סנדוקה
יושב ראש ועד פיתוח שכונת ראס חמיס
תושב שכונת ראס חמיס, נשוי ואב לשני ילדים
נגבתה בתאריך 4.10.2006 ע"י עבד אלחלים דארי מהמנהל הקהילתי בית חנינא
אני תושב שכונת ראס חמיס, הנושקת למ.פ. שועפאט, דרומית לגבעת זאב בקצה הצפוני מערבי של ירושלים. בשכונה שלנו יש כ-5000 איש, ואני גם פעיל מרכזי בכל מה שקשור לבעיות של מחנה הפליטים שועפאט, ומייצג את האנשים גם שם בכל מיני בעיות מול הרשויות הישראליות. אוכלוסיית המחנה מונה כ-27 אלף איש.
השכונה שלנו סובלת מהזנחה גדולה של הרשויות בכול מה שקשור למתן שירותים. בולט במיוחד נושא שירותי הדואר, אין אצלנו שום סניף או סוכנות של הדואר שתוכל לשרת את האוכלוסייה באזור. מדובר באוכלוסייה מאוד חלשה, שברובה זקנים ונכים, ומשפחות מרובות ילדים שחיה על הסיוע שהביטוח הלאומי נותן לתושבים. משמעות הדבר היא ששירותי הדואר הוא מרכזיים וחשובים לחיי היום יום של התושבים אצלנו, שכן רוב הנושא של קבלת הכסף או הפניות ממשרדי הביטוח הלאומי ואליו נעשים לרוב דרך הדואר או בנק הדואר.
כתוצאה נוצרות הבעיות הבאות:
בנוסף, אין אצלנו חלוקה מסודרת של מכתבים, אנשים מקבלים דואר הביתה רק במקרים מזדמנים, דרך דוור אחד שרוב הזמן שם את המכתבים בתוך איזה חנות. דבר זה גורם לכך שאותם מכתבים יאבדו בדרך או לא יגיעו ליעדים שלהם בזמן. התוצאה היא הרסנית מאוד כשמדובר במכתבים שהאנשים מקבלים בכל מה שקשור לנושא משרד הפנים, במיוחד בכל מה שקשור לסוגיית המעמד של אחד ההורים או אחד מהבנים של אותם משפחות. מכתבים חשובים לא מגיעים ליעדם וזה גורם לפספוס גדול בקשר למעקב אחרי התיקים של האנשים שמתנהלים מול משרד הפנים או מול כל גורם ממשלתי אחר.
לסיכום, המצב של הדואר אצלנו הוא קשה מאוד, ואנו מבקשים שבשכונה שלנו וגם במחנה הפליטים יפתחו סוכנויות דואר בכדי שנוכל לחיות כמו כולם.
עדותו של מר דרוויש מוסא דרוויש
יושב ראש הוועד לפיתוח הכפר עיסאוויה
תושב כפר עיסאוויה, נשוי ואב לתשעה
נגבתה בתאריך 09.08.06 ע"י מוהנד ענאתי מהאגודה לזכויות האזרח
אני גר בכפר עיסאוויה, שנמצא בצפון מזרח ירושלים בסמוך לגבעה הצרפתית והאוניברסיטה העברית בהר הצופים. בכפר גרים כ-12,000 תושבים.
רמת השירותים שהתושבים מקבלים היא מאוד ירודה, ובולט במיוחד העדר סניף דואר לשירות התושבים. אין גם אצלנו שום סניף של אחד מהבנקים. היות ואין סניף של הדואר או בנק הדואר, התושבים נאלצים לנסוע למקומות מרוחקים בכדי לקבל את שירותי הדואר ושירותי הבנקים. התושבים לרוב נאלצים להשתמש בשירותי הדואר בסניף של הגבעה הצרפתית. עובדה זאת יוצרת כמה בעיות אצל התושבים:
החלוקה של המכתבים בשכונה נעשית על ידי פקיד אחד מהדואר שמגיע לשכונה ומחלק המכתבים לחנויות קרובות לבית של הנמען. דבר זה גורם להרבה בעיות. כך תושבים אשר קבלו קנסות והתראות או מכתבים חשובים להתייחסות מיידית לא קבלו בכלל את המכתבים או שהמכתבים בכלל הגיעו למישהו אחר עם שם דומה. קרו מקרים גם שהמכתבים נזרקו ובמקרה אחר הפקיד הגיע כדי לחלק המכתבים הוא מצא החנות סגורה ולכן, הוא השאיר המכתבים מחוץ לחנות וכשהגיע בעל החנות הוא מצא המכתבים מפוזרים על הרצפה. קרו גם הרבה מקרים שהקנסות שוכפלו בגלל שהמכתב לא הגיע בזמן – אם בכלל – לידי התושבים.
התושבים בכפר פונים אליי תמיד ומבקשים לעזור להם בנושא הדואר. גם אני מרגיש שישנו צורך לפתור את הבעיה הזאת באופן יסודי, על ידי פתיחת סניף של בנק הדואר ותיבות דואר בכפר שלנו עיסוויה.
עדותו של מר מוחמד עבאסי
המוכתאר של סילוואן מאז שנת 1973
נשוי ואב ל-10 בנים
נגבתה בתאריך 05.11.06 ע"י פאתן מסרוואה מלשכת הרווחה של מזרח ירושלים
שכונת סילוואן ממוקמת בדרום מזרח ירושלים, ומספר התושבים בשכונה הוא כ-10,755 תושבים. בסילוואן יש מחסור בשירותים רבים, מחסור בבתי ספר ובכיתות לימוד, צפיפות דיור מהגבוהות בארץ, ומצב סוציו-אקונומי נמוך ביותר.
באזור אין שירותי יחידות דואר, וכדי לקבל שירותי דואר התושבים נאלצים:
בנוסף, האופן שבו מתקיימת חלוקת הדואר גורמת להרבה בעיות, כיוון שהרבה תושבים לא מקבלים התרעות בזמן, מכתבים חשובים וקריטיים להוכחת התושבות או קבלת קצבאות מהביטוח לאומי בגלל אי חלוקה נכונה. בכל האזור פועל דוור אחד בלבד, שאחראי גם לחלוקת הדואר בראס אל עמוד, ואדי קדום ושכונת א-שיח.
אני, כנציג של תושבי סילוואן, מבקש מהחברה הישראלית לדואר לספק לנו שירותי דואר בצורה הולמת ומכובדת כפי שמתקיים במערב ירושלים.
עדותו של מר בסאם מוסא אבו הליל
מוכתאר שכונת ואדי קדום, נשוי ואב ל-14
חבר איחוד ועדי ההורים של בתי הספר במזרח ירושלים
חבר ועדת הגישור והפישור הירושלמית, של משטרת מחוז י-ם
נגבתה בתאריך 09.08.06 ע"י מוהנד ענאתי מהאגודה לזכויות האזרח
מספר התושבים בשכונות ראס אלעמוד וואדי קדום הוא כ-15,000. רמת השירותים שהתושבים בשכונות האלה מקבלים מהעירייה או מכל גוף רשמי אחר היא נמוכה מאוד. אחת מהבעיות הבולטות שאנחנו נתקלים בהן בשכונות ראס אלעמוד וואדי קדום היא בעיית המחסור בשירותי הדואר.
בכל האזור אין שירותי יחידות דואר, וכדי לקבל שירותי דואר התושבים נאלצים:
אנחנו חושבים שזה לא הגיוני שבאזור כל כך צפוף מבחינת מספר האוכלוסייה אין בו ולו סניף אחד של דואר, שיוכל להקל על התושבים ולחסוך מהסבל שלהם.
בנוסף, האופן שבו מתקיימת חלוקת הדואר גורמת גם היא להרבה בעיות. יש רק דוור אחד לכל האזור הענקי הזה, מה שגורם לכך שהרבה תושבים לא מקבלים את המכתבים החשובים שהם חייבים לקבל בזמן כמו כל מיני התרעות על אי תשלום של קנסות או דו"חות או מכתבים חשובים וקריטיים להוכחת התושבות או לקבלת קצבאות מהביטוח לאומי. הדוור פשוט לא עומד במעמסה. הוא גם מתקשה להגיע לבתים בשל העדר סימון ושמות רחובות שאינם ברורים או אינם קיימים בכלל.
עדותו של מר ג'אלב דאווד אבו נג'מה
יו"ר ועד ההורים של שכונת אבו טור
נשוי ואב ל-14
נגבתה בתאריך 14.11.06 ע"י פאתן מסרוואה מלשכת הרווחה של מזרח ירושלים
אני גר בשכונת אבו טור, בה מתגוררים כ-25,000 תושבים, לפי הערכת ועדי ההורים. השכונה ממוקמת בדרום מזרח ירושלים, ואין לה נגישות לשירותים רבים, במיוחד יש מחסור בשירותי הדואר. כדי לקבל שירותי דואר התושבים נאלצים לנסוע לצור באהר, לגבעה הצרפתית, לתלפיות ולרחוב יפו. דבר זה הנו קשה במיוחד לבעלי צרכים מיוחדים וקשישים הנאלצים לשלם נסיעות ולנסוע למקום רחוק יחסית בכדי לקבל קצבת הבטחת ההכנסה או קצבת הזקנה.
כמו כן, קיימת בעיה חמורה מאוד בחלוקת הדואר כך שהרבה תושבים אינם מקבלים מכתבים, קנסות, ועוד בזמן ובמקרים לא מעטים הם לא מקבלים את מכתבם בכלל. כך שמגיע רק דוור אחד לחלוקת הדואר בשכונה פעם אחת בשבוע. הוא נשאר כל הזמן באוטו שלו קורא לאחד הילדים המשחקים ברחוב ומבקש ממנו להעביר את המכתב לבניין או לבית שבדרך כלל מתגוררים בו הרבה משפחות, הרבה פעמים הילד זורק את המכתב ברחוב ואני בעצמי מצאתי הרבה מכתבים זרוקים ברחוב.
כך גם קרה בשכונה הרבה פעמים שאנשים נשפטו בבית משפט בלי שיקבלו הודעה, או שקנסות הוכפלו ושולשו בגלל שההודעה עליהם לא הגיעה לתושב, כך שהסכום שהתושב היה יכול לשלם אותו אם היה מקבל ההודעה בזמן לא יכול לשלם אותו.
אנו מבקשים פתיחת סניף או סוכנות בשכונת אבו טור כדי שהתושבים יקבלו שירותים ברמה הולמת ומספקת את צרכיהם, כמו כן אנו מבקשים פתיחת מרכז חלוקה לתיבות הדואר בשכונה.
עדותו של מר אסמאעיל אחמד חמידן שקיראת
חבר בוועד ההורים ופעיל מרכזי בכפר ג'בל מוקבר
תושב ג'בל מוקבר, נשוי ואב ל-5 ילדים
נגבתה בתאריך 20.10.2006 ע"י מוהנד ענאתי מהאגודה לזכויות האזרח
אני גר שכונת ג'בל מוכבר – סוואחרה, הממוקמת באזור הדרומי של מזרח ירושלים, ומונה כ-23,000 תושבים (ע"פ מפקד אוכלוסין פנימי של התושבים).
באזור אין שירותי בנק או דואר וכדי לקבל שירותי דואר התושבים נאלצים:
אין אצלנו בשכונה גם חלוקה סדירה של מכתבים לבתים. יש רק דוור אחד שבא מדי פעם לשכונה, ומשאיר את המכתבים שיש לו בתוך כמה מהחנויות של הכפר. אין חלוקה לבתים גם בשל הקושי של אותו דוור להגיע לבתים בשל העדר כתובת וסימון או שמות של הרחובות. השיטה הזאת גורמת לכך שחלק גדול מהמכתבים אינם מגיעים ליעדים שלהם, מה שגורם לא פעם לבעיות לא פשוטות של האנשים אל מול משרדי ממשלה רבים וגורמי אכיפת חוק אחרים כמו הביטוח הלאומי, מס הכנסה או כל גורם מוסמך אחר ששלח מכתב למישהו מהכפר אבל אותו מכתב לא הגיע למען שלו.
אני מרגיש שישנו צורך מאוד חזק לפתוח בשכונה שלנו סניף של בנק הדואר, כדי להקל על האנשים את הסבל והטרטור שהם עוברים בנושא חשוב זה.
