"כל אדם יש לו הזכות לחיים, לחירות ולביטחון אישי (סעיף 3)"
בישראל לא נהוג עונש מוות. אפילו מי שרצחו אדם אחר – דינם מאסר עולם, ולא מוות. יש בכך הכרה בזכות היסוד לחיים.
למעלה מ- 1,300 פלסטינים נהרגו מאש כוחות הביטחון בשטחים, לרבות למעלה מ- 270 ילדים. מקרי מוות רבים נגרמו כתוצאה מהוראות הפתיחה באש, המתירות שימוש בכוח קטלני גם במצבים בהם לא נשקפת סכנת חיים, כגון לשם מעצר חשודים. הוראות הפתיחה באש מתירות שימוש בכדורי "גומי", שהם למעשה כדורי מתכת המצופים שכבה דקה של גומי – לפיזור מפגינים אלימים ובלתי-אלימים כאחד. לאור העובדה שעשרות אנשים נהרגו בשטחים מפגיעת כדורי "גומי", יש לראות בהם אמצעי קטלני ולהפסיק את השימוש בהם לפיזור מפגינים. חקירת מקרי מוות שגרמו כוחות הביטחון אינה יסודית ברוב הגדול של המקרים, ומתמשכת זמן רב. רק לעתים רחוקות מועמדים חיילים וקצינים שגרמו למוות לדין וגם אז – העונשים המוטלים עליהם אינם משמעותיים.
אלימות שוטרים בהפגנות, כמו גם יחס משפיל כלפי מפגינים, הינה בגדר תופעה רווחת. כך בהפגנות של חרדים, עולים מאתיופיה וסטודנטים. בשנה האחרונה הפעילה המשטרה אלימות קשה במיוחד, לרבות ירי כדורי "גומי", בהפגנות של תושבים ערבים באום אל-סח`לי (ליד שפרעם) ובאום-אל-פאחם. רבות מהתלונות על אלימות שוטרים אינן יכולות להתברר, שכן במקרים רבים השוטרים אינם עונדים (כנדרש) תגי זיהוי על מדיהם.
למרות עליה במודעות הציבור להיקפה של האלימות כלפי נשים ושל תקיפות מיניות, ממשיכה תופעה זו לתבוע קורבנות רבים, והמערכת המשטרתית והחברתית אינה מצליחה להתמודד עמה. המקלטים לנשים מוכות ולנפגעי תקיפה מינית מתוקצבים על ידי הממשלה רק באופן חלקי ואינם מסוגלים לספק מענה לצרכים הקיימים. קיימת עליה תלולה בהיקף עבריינות המין.
