ב-13 בדצמבר 2006 אימצה האספה הכללית של האו"ם את האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות.
האמנה מצטרפת לשורת אמנות בינלאומיות לזכויות אזרחיות, פוליטיות, חברתיות וכלכליות, ותסייע להיאבק בתוך כל מדינה נגד אפליה, ולמען שוויון זכויות, לכלל האנשים עם מוגבלות.
האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות קובעת סטנדרט של שוויון, השתתפות מלאה בחברה, ביצוע התאמות, וקבלת החלטות על ידי האדם עצמו.
זאת, בתחומי החיים השונים: חינוך, מגורים בקהילה, בריאות ושיקום, נגישות, הכרה בכשרות משפטית, משפחה והורות, נגישות למערכת המשפט, עבודה, ועוד.
נוסח האמנה: www.un.org/esa/socdev/enable/rights/ahcfinalrepe.htm
ארגון בזכות, שהיה שותף להליכי המשא-ומתן, השפיע השפעה מכרעת על עיגונה באמנה של הזכות של כל אדם לגור בקהילה. עוד כתוצאה ישירה של פעילותו, הוסף סעיף על הזכות לנגישות למערכת המשפט, הכוללת התאמות להליך המשפטי עצמו, לרבות בהליכי חקירה והעדה.
כיצד תשפיע האמנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל?
עם אישרורה של האמנה על ידי מדינת ישראל –
- תחוייב ישראל להתאים את החקיקה ואת המצב הקיים לסטנדרט הקבוע באמנה;
- תפעל חזקה האומרת שקיימת התאמה בין חוקי המדינה לבין הנורמות הקבועות באמנה. התוצאה של חזקה זו היא שמבין מספר אפשרויות פרשניות, יעדיפו בתי המשפט פרשנות התואמת את האמור באמנה. (כך עשה בית המשפט העליון כדי לבסס את הזכות לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל – בהסתמך על האמנה לזכויות הילד.)
הנה מספר דוגמאות לתחומים שבהם בכוחה של האמנה לקדם את זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.
מגורים בקהילה:
באמנה – מועלית על נס ההכרה בזכותו של כל אדם עם מוגבלות, ככל אדם אחר, לגור בקהילה. כמו כן נקבעת חובת המדינה לנקוט באמצעים שיאפשרו זאת, בין היתר על ידי מתן סיוע אישי ושירותי דיור ותמיכה בקהילה. בנוסף לכך, מוכרת זכותו של אדם עם מוגבלות לבחור ככל אדם אחר את מקום מגוריו ועם מי יגור. אין לחייבו לגור במסגרת מגורים מסויימת.
השפעה על המצב בישראל – בישראל טרם הוכרה זכותו של כל אדם עם מוגבלות לגור בקהילה. אנשים רבים עם מוגבלויות מופנים כדבר שבשגרה למוסדות. טרם הוכרה זכותם לקבל בקהילה את אותו סיוע שהיו מקבלים במוסד, וכך, בפועל, נכפים עליהם מגורים במוסד.
מכאן החשיבות הרבה של עיגונה של זכות זו באמנה, והכוח הטמון בה לסייע בחקיקת הזכות בישראל, ובהטמעתה במדיניות המיושמת.
כשרות משפטית:
באמנה – מועלית על נס ההכרה בכשרותם המשפטית של אנשים עם מוגבלות (היכולת להיות בעלי זכויות וחובות, לקבל החלטות ולבצע פעולות בעלות השלכות משפטיות). זכותו של אדם עם מוגבלות לקבל סיוע שיאפשר לו לממש את כשרותו המשפטית. הגבלות כלשהן על הכשרות המשפטית תהיינה מפוקחות, המינימליות ביותר בהתאם לנסיבותיו של האדם, ותחולנה לזמן הקצר ביותר האפשרי.
השפעה על המצב בישראל – תחום האפוטרופסות יצטרך לעבור שינוי, כדי לכלול: מתן סיוע בקבלת החלטות ובמימושן (במקרים רבים סיוע זה יאפשר לאדם לקבל החלטות בעצמו וייתר מינוי אפוטרופוס); צמצום מקרים של שלילת הכשרות המשפטית של אדם; יצירת חלופות לאפוטרופסות; פיקוח רב יותר על פעילותם של אפוטרופסים.
שילוב בחינוך:
באמנה – מועלית על נס זכותם של תלמידים עם מוגבלות לגישה לחינוך משלב, להתאמות סבירות ולסיוע אישי במסגרת מערכת החינוך הרגילה.
השפעה על המצב בישראל – זכותם של ילדים לשילוב, ולסיוע שיאפשר זאת, מעוגנת בחוק הישראלי. אולם החוק מיושם חלקית. על פי מדיניות משרד החינוך, ילד משולב לרוב יקבל מעט מדי שירותים ביחס לצרכיו, ומעט-מזער ממה שהיה מקבל בחינוך המיוחד. העיגון המפורש של הזכות באמנה נותן כלי נוסף למאבק ליישום ראוי של החוק.
עבודה:
באמנה – מועלית על נס תחולת האיסור על הפליה על כל צורות התעסוקה למיניהן, בכל הקשור לעבודה: קבלה לעבודה, קידום, תנאי עבודה, ועוד.
השפעה על המצב בישראל – תנאיהם וזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ברבות ממסגרות התעסוקה המוגנת והנתמכת – פרוצים. החלה ברורה של איסור ההפליה על מקומות אלה תסייע ליצור בעבור האנשים העובדים בהם תנאי עבודה ושכר הוגנים וראויים וקידום מקסימלי לעבודה בשוק הפתוח.
המבחן כעת הוא ביישום האמנה. ארגון בזכות קורא למדינת ישראל לחתום על האמנה, לאשררה ולפעול ליישומה, על כל הצעדים הנגזרים מכך, לרבות התאמת החקיקה בתחומים הנזכרים לעיל.