לכבוד
גב' זיוה פתיר
מנכלית מכון התקנים
ג` נ`,
הנדון: פיטורי הגב` רבקה סלאח
מכלי התקשורת אנו למדים, כי גרמתם לפיטוריה של הגב` סלאח, שהועסקה אצלכם לזמן קצר כעובדת נקיון.
בכלי התקשורת מצוטטת תגובתכם: " לפני יומיים הגיעה למכון התקנים רבקה סלח למילוי מקום זמני. רבקה סלח איננה עובדת המכון ואין מערכת יחסי עובד מעביד בין מכון התקנים ובינה. היות והועלה חשש על ידי העובדים כי האסיר הנמלט ימצא מחסה בין כותלי המכון, הוחלט לבקש מחברת הניקיון להחליף את העובדת. הגב סלח עבדה במכון מספר שעות בלבד ". (עינב בן יהודה, בלחץ העובדים אמו של בני סלע פוטרה מעבודתה, הארץ, 30.11.06)
מתגובתכם עולה מפורשות, כי ההחלטה לפטר את הגברת סלאח אינה קשורה בטיב עבודתה, אלא קשורה אך ורק בהיותה אמו של אנס מתועב. למעשה מהווים הפיטורין ענישה על מעשה שלא היא עשתה בבחינת "בנים אכלו בוסר שיני אמהות תקהינה" לפיכך נובעת החלטתכם משיקולים פסולים והיא בלתי חוקית.
מכון התקנים הוא זה שהשתמש בפועל בעבודתה של הגב` סלאח. העובדה כי אתם יכולים להורות לפטרה ללא קשר לטיב עבודתה מעידה כי לא מדובר אך ב"שירות" המסופק על ידי קבלן ומנתק לכאורה את הקשר בין העובד למכון, אלא שיש לכם התיחסות אישית לעובדת עצמה. לפיכך הקביעה כי "אין מערכת יחסי עובד מעביד" אינה מדויקת ואף בית הדין הארצי לעבודה בוחן בימים אלה את טיבה של מערכת היחסים המשולשת עובד-קבלן-משתמש ואת השלכותיה (ע"ע 1363/02 חזין ואח` נגד תנופה שירותים כ"א ואחזקות 1991 בע"מ, פס"ד מיום 5.11.06, טרם פורסם).
אולם מעבר לשאלת ההגדרה של יחסי עובד-מעביד הרי שפעולתכם ותגובתכם חמורות שבעתיים בהיות מכון התקנים גוף ציבורי, המחוייב לאמות מידה גבוהות יותר ולשמירה על זכויות האדם, ובהן הזכות לעבוד. כאשר גוף ציבורי מונע משיקולים זרים ועומד מאחורי פעולותיו הפסולות, מהווה הדבר דוגמא פסולה לגורמים אחרים ונותן לגיטימציה להתנהגות זו.
ראוי היה ללמוד דווקא מחברת כח האדם שאתם מעסיקים, שבחרה להגיב לגופו של עניין: "גברת סאלח מועסקת אצלנו מעל 10 שנים. מדובר בעובדת ותיקה ומסורה שעבדה לשביעות רצוננו. היא לא עובדת מכון התקנים. שלחנו אותה לשם כממלאת מקום. היא עובדת שלנו, עובדת טובה ובמקרה אמא של הבחור הזה, שזה עצוב מאוד. יש התעלמות מוחלטת מהקשר המשפחתי". (תני גולדשטיין, אמו של בני סלע נזרקה מהעבודה, Ynet 29.11.06).
הזכות לעבוד הינה זכות יסוד. גזילת מטה לחמו של אדם הינו גזרה קשה ופגיעה בזכות זו לפיכך כל פגיעה כזו, צריך שתהיה סבירה, מנומקת וצריך שתהיה לה אחיזה במציאות. מנגד עומדת זכותו של מעסיק לנהל את עסקו וגם לפטר עובדים. בענין האיזון בין הזכויות קבע בית הדין הארצי זה מכבר: "הזכות הניהולית כוללת גם את הזכות לפטר עובדים לצורך הבראה כלכלית או שינוי מבני במפעלו. לצדה עומדת זכותו של עובד שלא להיות מפוטר שלא כדין. זוהי זכות הכלולה בזכות לעבוד. יש לקחת בחשבון את המשמעות והתוצאות הנובעות מפיטוריו של עובד. הזכות לעבוד פירושה שלא יפטרו את העובד בשרירות" . (ע"ע (ארצי) 300019/98 דב אורן נ` דניה סיבוס חברה לבניה, פס"ד מיום 7.7.04 טרם פורסם).
לפיכך נבקשך לדאוג לכך, שכל הגורמים המטפלים בהעסקת עובדים במכון התקנים יהיו מודעים לחובותיהם להקפיד ולשמור על זכויות העובדים במכון, בין אם הם מועסקים ישירות על ידי המכון ובין אם הם מועסקים באמצעות חברות כוח אדם או קבלני שירותים.
בברכה,
שרון אברהם-ויס, עו"ד
