לכבוד
תא"ל אביחי מנדלבליט
הפרקליט הצבאי הראשי
שלום רב,
הנדון: הפגיעה ברכב של סוכנות הידיעות "רויטרס" ובעיתונאים שהיו בו
1. ביום 27.8.06 תקף חיל האוויר בשעות הבוקר המוקדמות רכב של סוכנות הידיעות "רויטרס" בסמוך לשכונת סג`אעיה בעזה. כתוצאה מהתקפה זו נפצע באורח קשה מר סבאח חמיידה, העובד כצלם עבור סוכנות ידיעות פלסטינית עצמאית, וכן נפצע באורח קל מר פאדל שמאעה, העובד כצלם בסוכנות הידיעות "רויטרס".
2. על-פי הדיווחים (והצילומים) של כלי התקשורת הישראליים ושל סוכנות הידיעות "רויטרס", הרכב שהותקף היה מסומן בצמד המילים Reuters Press בכל צדדיו, כולל הגג (מצ"ב צילומים של הרכב, שפורסמו באתר של "רויטרס"). עובדה זו מעלה חשש סביר ביותר, כי הירי בוצע בידיעה, כי מדובר ברכב של צוות עיתונאי.
3. תקרית זו מתווספת לתקריות קודמות, שבהן פגע הצבא באורח קשה בעיתונאים ובצוותים עיתונאים תוך הפרה בוטה של הוראות המשפט ההומניטרי, ובהן הרג העיתונאי הבריטי תום הורנדל, הפגזת בניין במרכז עזה ביולי 2004, שבו שכנו משרדים של כלי תקשורת מקומיים ובינלאומיים ופציעת שני עובדים ששהו בהם, ותקרית הירי לעבר הצוות של תחנת "אל-ג`זירה", שסיקר את פלישת צה"ל לשכם ביום 19.7.06. כתוצאה מירי זה נפגע האחראי על ניידת השידור, מר ואיל טנוס, בגפיו. הפגיעה בו ובצוות של "אל-ג`זירה" הועברה בשידור ישיר למיליוני צופים בעולם.
4. אמנם הצבא הביע התנצלות על הפגיעה ברכב של סוכנות הידיעות "רויטרס" ובעיתונאים שנסעו בו, ברם התנצלותו זו אינה מהווה תחליף לחובתו של הצבא לחקור אירועים, שבהם נפגעים עיתונאים באופן בלתי חוקי, כפי שמתחייב מהוראות המשפט ההומניטרי.
5. הקהילה הבינלאומית התייחסה בעבר לעיתונאים, המלווים את הכוחות הלוחמים, כחלק מהפמליה הצבאית. ימים אלה חלפו להם מהעולם, והיחס של הקהילה הבינלאומית לעיתונאים, הממלאים את תפקידם המקצועי והמסקרים מלחמות תחת אש, השתנה באופן דרמטי בשני העשורים האחרונים. זאת בשל התחזקות מעמדה של העיתונות כמוסד עצמאי וחיוני לקיומה של דמוקרטיה, וכן בשל תרומתה של העיתונות לפיקוח על הכוחות הלוחמים בשטח. נוכחותם של עיתונאים במוקדי מלחמה עשויה להרתיע את הכוחות הלוחמים מביצוע פעולות צבאיות, המנוגדות להוראות המשפט ההומניטרי.
6. מאמציה של הקהילה הבינלאומית לספק הגנה לעיתונאים, המסקרים את הארועים תחת אש, קיבלו ביטוי מובהק בפרוטוקול הראשון, הנספח לאמנת ג`נבה משנת 1977 (להלן – "הפרוטוקול"). סעיף 79 לפרוטוקול בדבר אמצעים להגנת עיתונאים קובע:
|
"1. Journalists engaged in dangerous professional missions in areas of armed conflict shall be considered as civilians within the meaning of Article 50, paragraph 1. 2. They shall be protected as such under the Conventions and this Protocol, provided that they take no action adversely affecting their status as civilians" |
7. כלומר על פי סעיף 79 לעיל, עיתונאים נחשבים כאזרחים, והם זכאים לכל הגנות המוענקות לאזרחים 1:
| "a journalist is protected by the Conventions and the Protocol the same way as all other civilians. Article 79 can thus be considered as a cross-reference to the articles which deal with the protection of the civilian population in general […] a civilian must under no circumstances be the object of an attack (Article 51, par. 2 of Protocol I), and civilians are entitled to the respect of their possesions provided these are not of a military nature (Article 52). These rules, and many other besides, are therefore equally applicable to journalists on dangerous missions. Moreover, a deliberate attack causing death or injury of a journalist would constitute a serious breach of the Protocol, that is to say a war crime (Article 85, par. 3(e) of Protocol I)." |
8. מעבר לאיסור המוחלט על פגיעה מכוונת באזרחים ובעיתונאים, הפרוטוקול מטיל חובה פוזיטיבית על הכוחות הלוחמים לפעול בזהירות מתמדת כדי לחוס על האוכלוסייה האזרחית.
9. הטענה של הצבא, כי הפגיעה ברכב לא הייתה מכוונת, אינה מתיישבת עם השכל הישר ועם נסיבות המקרה, משום שהרכב שהותקף היה מסומן בכל צדדיו כרכב עיתונאי. לא זו אף זו, גם אם מקבלים את הטענה, כי הפגיעה לא הייתה מכוונת, הרי שבנסיבות העניין קיים חשד ממשי, כי הצבא הפר את חובת הזהירות משום שסימון הרכב היה אמור להדליק נורה אדומה לאחראים על הפגזתו.
10. על כן קיימת חובה חוקית לחקור את נסיבות הפגיעה בעיתונאים, כפי שמתחייב מהוראות המשפט הבינלאומי.
11. העובדה, כי ישראל לא הצטרפה לפרוטוקול, אינה פוטרת אותה מחובתה להימנע מלפגוע בעיתונאים ומחובתה לחקור אירועים, שבהם נפגעו עיתונאים שלא כדין 2:
| "A journalist on a dangerous professional assignment in an operational zone is a civilian; he is entitled to all rights granted civilians per se. Article 79 clarifies this situation, thereby reaffirms the law in force. Thus journalists engaged in professional activities during a conflict whose belligerents are not party to Protocol I will always be entiteled to the protection granted civilians on the basis of the law in force before 1977." |
לאור כל האמור לעיל נבקשך:
א. להורות על פתיחת חקירת מצ"ח לחקר נסיבות הפגיעה ברכב של סוכנות הידיעות "רויטרס" ובצלמים שהיו בו;
ב. להוציא הנחיות ברורות לגורמים הצבאיים בשטח אודות חובתם להימנע מלפגוע בעיתונאים. זאת לאור הישנות מקרי הפגיעה הבלתי חוקיים בעיתונאים.
בכבוד רב,
סוניה בולוס, עו"ד
