הבהרות נדרשות לגבי הסדר הפיצויים לעובדי הצפון

ב-15.8.06 פנה הפורום לאכיפת זכויות עובדים, שבו חברה האגודה, לשרי האוצר והתמ"ת וליו"ר ההסתדרות החדשה. הפורום ברך על ההסדרה המהירה של זכויות העובדים בצפון, שנבצר מהם להגיע לעבודתם בימי הלחימה, וביקש שתי הבהרות לגבי אופן ישומו של ההסדר ולגבי תחולתו


דחוף

לכבוד
מר אברהם הירשזון
שר האוצר
רח` קפלן 1
ירושלים

לכבוד
מר אלי ישי
שר התמ"ת
רח` בנק ישראל 5
ירושלים

לכבוד
מר עופר עיני
יו"ר ההסתדרות הכללית החדשה
רח` ארלוזרוב 93
תל-אביב

א.נ,


הנדון: תשלום שכר לעובדים ואיסור פיטורים בגין המלחמה – הבהרות נדרשות

בשם הפורום לאכיפת זכויות עובדים, אני מתכבד לפנות אליכם בנדון, כדלקמן:

1. ברצוננו לברך ואף להוקיר את ההיערכות המהירה והראויה שנעשתה – סמוך לאחר פרוץ המלחמה – על-מנת לדאוג לזכויותיהם הבסיסיות של העובדים באזורי קו העימות בצפון וביישובים המותקפים (להלן – "אזורי ההגבלה"), עובדים אשר עמדו על סף אובדן שכר וזכויות מתחום העבודה, כמו גם פיטורים אפשריים, מעבר לנזקים ולקשיים הרבים שסבלו ממילא בהיותם תושבי אזורי ההגבלה.

2. גם בסיס הסדר הפיצויים שנקבע – תשלום שכר מלא לעובדים בתקופה הרלוונטית תוך השתתפותם בעשרים אחוז מן הנטל באמצעות חשבון ימי החופשה, נראה לנו סביר וראוי, ואנו תקווה כי בימים הקרובים הוא יוחל גם על חודש אוגוסט, כפי שהוחל על חודש יולי.

3. לצד זאת, לדעתנו ומפניות שונות שהגיעו אלינו, קיימת אי-בהירות לגבי אופן היישום ולגבי התחולה של ההסדר (להלן – "ההסדר") כפי שנקבע בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום התשס"ו-2006 (להלן – "חוק ההגנה") ובהסכם הקיבוצי בעניין הפיצוייים מיום 31.7.2006 (להלן – "ההסכם הקיבוצי"), באופן שעשוי לאפשר פגיעה קשה בזכויות העובדים, כמפורט להלן.


א. הבהרת התחולה הכוללת של ההסדר, על אף הנחיות פיקוד העורף

4. למיטב הבנתנו, הן הוראות איסור הפיטורים – בין לפי סעיף 2(א) לחוק ההגנה (תוך הפנייה לחוק ההתגוננות האזרחית) ובין לפי סעיף 2(ג) לחוק ההגנה (תוך הפנייה למונח "מצב ביטחוני" כמשמעו בהסכם הקיבוצי), והן הוראות תשלום השכר (גם לפי סעיף 13(א) לחוק ההגנה וגם לפי ההסכם הקיבוצי עצמו), לכאורה יוצרות זיקה, לצורך בחינת "ההצדקה" לאי-ההגעה לעבודה, להנחיות כוחות הביטחון לתושבי אזורי ההגבלה, קרי להנחיות פיקוד העורף.

5. הנחיות פיקוד העורף, ברוב תקופת המלחמה, כללו סתירה פנימית מסוימת, באשר מצד אחד, הן דרשו מתושבי אזורי ההגבלה להישאר צמודים למרחבים המוגנים ולהימנע מכל חשיפה אפשרית לרקטות, ומצד שני, הן דרשו מעובדי אזורים אלו להגיע למקום עבודתם מדי יום אם במקום זה קיים מקלט או מרחב מוגן. זאת, כאשר הנסיעות היומיומיות לעבודה וחזרה, לעתים נסיעות ממושכות מאוד, חושפות אותם לסיכון ממשי המנוגד לחלק הראשון של ההנחיות.

כמו כן, לרבים זכור כי בימיה הראשונים של המלחמה, הנחיות פיקוד העורף לא כללו את הדרישה האמורה להגיע למקומות העבודה, אלא רק את הדרישה להימנע מכל חשיפה אפשרית לרקטות. הדבר מסייע להבהיר מדוע עובדים ראו בהנחייה להגיע למקומות העבודה, משום סיכון מיוחד וסתירה להנחיות עצמן.

6. בנוסף יש לציין כי כידוע, רבים מתושבי אזורי ההגבלה נדדו עם משפחתם דרומה על-מנת להבטיח הגנה מקסימלית לבני-משפחתם, כך שגם אם מקום עבודתם באזור ההגבלה היה מוגן וכן סמוך מאוד לביתם, כך שלכאורה יכלו להגיע לעבודה אם היו שוהים בצפון – הם לא יכלו לעשות זאת משעה ששהו במקום הדרומי יותר, בין בשל הצורך להשגיח על ילדיהם ששהו במקום הדרומי הרחק מביתם ומשגרת יומם, ובין בשל הסיכון הרב יותר שהיה כרוך בנסיעות הארוכות יותר ממקום מושבם הדרומי למקום עבודתם בצפון וחזרה.
7. לאור האמור לעיל, ולמען הסר ספק, יש לדעתנו לקבוע ולהבהיר לציבור העובדים באופן חד-משמעי, כי הן חובת תשלום השכר כפי שנקבעה בהסדר והן איסור הפיטורים, חלים על כל עובדי אזורי ההגבלה (הגרים באיזורים אלו או שמקום עבודתם מצוי באזורים אלו), גם כאלו שמקום עבודתם היה פעיל ושמעבידם דרש מהם להגיע לעבודה, לרבות עובדי מוסדות ציבוריים שנקראו באופן מיוחד – בהנחיות פיקוד העורף – להעניק את שירותיהם (בנקים, דואר וכו`), ולמעט סוגי העובדים הנזכרים בסעיף 11 לחוק ההגנה.


ב. הבהרת תחולת ההסדר גם על אי-הגעה חלקית לעבודה

8. שאלה נוספת שעולה, נוגעת לתשלום השכר לעובדים באזורי ההגבלה, אשר בהתאם לדרישת מעבידם הגיעו לעבודתם, אך באופן מצומצם יותר מן המתכונת הרגילה – בין בשל חוסר יכולת מצידם, עקב המצב הביטחוני (רצון לצמצם במידת האפשר את חשיפתם לרקטות או את אי-השגחתם על ילדיהם במקום שהות דרומי, וכו`), ובין בשל פעילות חלקית של המעביד עצמו לנוכח המצב הביטחוני.
9. יש שיטענו (בדוחק רב לדעתנו) כי משעה שהעובד הגיע לעבודה באופן סדיר (על אף שלא באופן מלא) ו/או כאשר העובד הגיע לעבודה באופן מלא (אך מתכונת פעילות המעביד הייתה מצומצת יותר בשל המצב הביטחוני) – ההסדר לכאורה אינו אמור לחול עליו והוא זכאי רק לשכר בגין עבודתו בפועל בתקופת המלחמה.
10. ואולם ברור, כי לנוכח תכלית חוק ההגנה, חובת תשלום השכר כפי שנקבעה בהסדר, וכן איסור הפיטורים, צריכים לחול על עובדים אלו בדיוק כפי שהם חלים על מי שלא הגיעו כלל לעבודתם, כאשר מתשלום השכר הקבוע בהסדר, יופחת סך השכר ששולם בגין העבודה בפועל.

11. מדיווחים ראשונים המגיעים אלינו, הבינונו כי במקרים של אי-הגעה חלקית לעבודה כפי שתוארה לעיל, מעסיקים שונים עומדים שלא לשלם את התשלום שנקבע בהסדר, אלא רק את השכר בגין ימי העבודה בפועל, או לחילופין סכום כלשהו "באמצע", לפי שיקול דעתם השרירותי.

12. לאור האמור לעיל, גם בעניין זה, מן הראוי לקבוע ולהבהיר כי חובת תשלום השכר כפי שנקבעה בהסדר, וכן איסור הפיטורים, חלים באותה המידה – ובשינויים המחויבים – גם על אי-הגעה חלקית לעבודה, בין בשל מגבלות מצד העובד ובין בשל מגבלות מצד המעביד.

13. לאור העובדה שמדובר בהסדר מיוחד וחד-פעמי באופיו, אשר חל במקביל ובאותה עת על מספר רב מאוד של עובדים, נבקשכם לדאוג להבהרת שתי הסוגיות הנ"ל באופן האמור לעיל, ובאמצעות פרסום נרחב ואפקטיבי.

14. נודה להתייחסותכם המהירה.

בכבוד רב,
איתי סבירסקי, עו"ד



הארגונים החברים בפורום לאכיפת זכויות עובדים:

האגודה לזכויות האזרח בישראל
איתך – משפטניות למען צדק חברתי
מחויבות לשלום וצדק חברתי
קו לעובד
שדולת הנשים בישראל
התכנית הקלינית למשפט ורווחה – אוניברסיטת ת"א
הקליניקה לרווחה תעסוקתית – האוניברסיטה העברית

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות חברתיות,זכויות עובדים

סגור לתגובות.