הקריאות ל"שיטוח" כפרים בלבנון עולות עד כדי קריאה לביצוע פשעי מלחמה

במכתבים מ-13.8.06 מחתה האגודה על התבטאויות חמורות של שרי התמ"ת והמשפטים, על הצורך "להשטיח" בתים וכפרים בלבנון, שמהם יורים על ישראל: הצהרות כאלה עומדות בניגוד גמור להוראות המשפט ההומניטרי, והן עלולות להיתפס כביטוי למדיניותה של ישראל לביצוע פשעי מלחמה

לכבוד
מר אליהו ישי
סגן ראש הממשלה ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה

שלום רב,


הנדון: קריאותיך לשטח כפרים שלמים בלבנון

אנו פונים אליך במחאה חריפה על התבטאויותיך החמורות בראיון מיום 9.8.06 בתוכנית "חמש עם ירון וילנסקי", המשודרת בגלי צה"ל. בתוכנית זו הצהרת, כי:

"אני נמנעתי מפני שאני סבור שלפני כניסה קרקעית, צריך כל כפר שיורים משם לעבר ישראל צריך לשטח אותו ולפגוע בו באופן משמעותי לפני שחודרים פנימה, אני גם סבור צריך לפגוע בתשתיות כמו שעשינו בעבר. . ."

בהמשך הראיון חזרת על דבריך והצהרת, כי:

"אני סברתי וסבור עדיין שכניסה פנימה יכולה להיות בהחלט, אבל לא לפני שאנחנו משטחים כל כפר שמשם יורים לעברנו. . . וצריך לפגוע בכל כפר, לפנות אותו את התושבים, לבקש מהלבנונים שהם יפנו את כל האזרחים שלהם משמה. . ."

הצהרותיך הקוראות ל"שיטוח" כפרים שלמים עומדות בניגוד גמור להוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי, והן מקוממות לא רק בשל חומרתן, אלא משום שהן הובעו על-ידי שר בכיר בממשלה, האמור להיות אמון על שמירת החוק.

זאת ועוד, קריאותיך ל"שיטוח" כפרים שלמים עולות עד כדי קריאה לביצוע פשעי מלחמה, כהגדרתן במשפט ההומניטרי הבינלאומי, והן עלולות להיתפס כביטוי למדיניותה של ישראל לביצוע פשעי מלחמה. העובדה, כי קראת לפינוי התושבים מכפרים אלה אינה מעלה ואינה מורידה, מכיוון שהרס מסיבי של בנייני מגורים מהווה כשלעצמו הפרה חמורה ביותר של הוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי.

המשפט ההומניטרי הבינלאומי מכיל הוראות רבות, האוסרות על גרימת הרס מסיבי של רכוש פרטי ומטרות אזרחיות זאת ועוד, "הריסתו והחרמתו של רכוש בקנה מידה רחב, שאין הכרח צבאי מצדיקן ואשר בוצעו שלא בהיתר ומתוך הפקרות", מסווגות כהפרה חמורה של אמנת ג`נבה. למותר לציין, כי הפרה חמורה של אמנת ג`נבה מקימה סמכות שיפוט אוניברסלית, המאפשרת למדינות זרות להעמיד לדין כל מי שחשוד בהפרה חמורה של הוראות האמנה.
יתר על כן, "שיטוח" של כפרים שלמים גורר הפרה חמורה נוספת של אמנת ג`נבה, משום שגירושם של תושבי אותם כפרים מבתיהם ולצמיתות מפר אף הוא את זכויותיהם של אותם תושבים, כפי שהן עוגנו באמנת ג`נבה.

המשפט ההומניטרי הבינלאומי נועד בראש ובראשונה כדי לצמצם את הסבל של האוכלוסייה האזרחית עד למינימום האפשרי בעיתות מלחמה, ובשל כך הוא קורא להבחנה ברורה בין מטרות צבאיות לבין מטרות אזרחיות. הוא אוסר באופן חד-משמעי על פגיעה במטרות אזרחיות, הניתנות להבחנה ממטרות צבאיות, והוא אף אוסר על פעולות צבאיות, הגורמות לפגיעה לא מידתית בחייהם של אזרחים חפים מפשע וברכושם. קריאותיך להרס התשתיות בדרום לבנון תבאנה בסופו של דבר לפגיעה אנושה ביותר בחייהם של אזרחים תמימים, שלא יוכלו לעזוב זמנית את כפריהם עד לתום הלחימה, ובכך הן עומדות בניגוד לאחד מעקרונות היסוד של המשפט ההומניטרי, קרי איסור הפגיעה באוכלוסייה האזרחית.
לאור כל האמור לעיל נבקשך לחדול לאלתר מקריאותיך לביצוע הפרות חמורות של הוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ולחזור בך מהצהרותיך האמורות.

בכבוד רב,

דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי

לכבוד
מר חיים רמון
שר המשפטים

שלום רב,


הנדון: קריאותיך לשטח כפרים שלמים בלבנון

אנו פונים אליך במחאה חריפה על התבטאויותיך החמורות בראיון מיום 9.8.06 בתוכנית "חמש עם ירון וילנסקי", המשודרת בגלי צה"ל. בתוכנית זו הצהרת, כי:

". . . ]ש[מכל מקום מכל כפר שנורות נורים על ישראל משוגרים קטיושות, הכפר הזה והאזור הזה סביב הכפר הזה צריך להיתקל באש תופת ארטילרית או אחרת, זה עולה בקנה אחד עם כל דיני המלחמה, ממקום שיורים יש זכות מלאה להגיב במלוא העוצמה. כך צריך לעשות בכל. דרך אגב, יורים מהמון כפרים, לא יורים רק משמורות טבע ששם בכלל אין בעיה להגיב במלוא העוצמה אבל שם זה יותר מסובך, אבל מתוך בתים יורים מכל כפר כמעט, בבינת ג`בייל הכפרים הבתים הפכו להיות נשלטים, וכל הבתים האלה צריך להשטיח זה מה שאני חוזר ואומר, אני אומר את זה לשר הביטחון ולראש הממשלה, אני מקווה שאכן כך יהיה".

דבריך אלה, שבהם קבעת, כי בתים וכפרים שלמים הפכו לזירה לירי רקטות ועל כן יש "להשטיחם", עומדים בניגוד גמור להוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי, והם מקוממים לא רק בשל חומרתם, אלא משום שהם הובעו על ידי שר בכיר בממשלה, האמור להיות אמון על שמירת החוק.

ראשית כל, המשפט ההומניטרי הבינלאומי מטיל חובה מפורשת על הכוח הלוחם לנקוט בזהירות מתמדת כדי למנוע פגיעה באוכלוסייה האזרחית, החפה מכל פשע. חובה זו עוברת כחוט השני בהוראות היסוד של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. הצהרותיך הנחרצות בדבר ירי רקטות קטיושה מבתים וכן בדבר השתלטות על בתים וכפרים שלמים לצורך ביצוע הירי הן טענות עובדתיות, האמורות להיות מבוססות על תשתית עובדתית כלשהי, כפי שמתחייב מחובת הזהירות. קביעה אפריורית, כי בתים וכפרים שלמים הפכו לזירה לירי רקטות, עומדת בניגוד גמור לחובת הזהירות. חובת הזהירות מחייבת, כי עובר לכל פעולה צבאית על הכוח הלוחם לוודא, כי המטרה, שהוא מתכוון לפגוע בה, מהווה באותו רגע מטרה צבאית.
הבדיקה עובר לפעולה צבאית נדרשת לא רק כדי לוודא, כי אכן מדובר במטרה צבאית, אלא גם כדי לוודא שהפגיעה במטרה זו, גם אם מדובר במטרה צבאית, היא פגיעה מידתית. המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר על התקפת מטרות צבאיות כשניתן לצפות, כי ההתקפה תגרום "לאובדן נלווה של חיי אזרחים, פציעה נלווית של אזרחים, נזק נלווה לאובייקטים אזרחיים, או שילוב של כל אלה, אשר יהיו מופרזים ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי" (סעיף 57(2)(ב) לפרוטוקול הראשון של אמנת ג`נבה משנת 1977).
שנית, הרג מכוון של אזרחים או פגיעה מכוונת בהם מהווים הפרה חמורה של אמנת ג`נבה הרביעית. הפרה חמורה של אמנת ג`נבה מקימה סמכות שיפוט אוניברסלית, המאפשרת למדינות זרות להעמיד לדין כל מי שחשוד בהפרה חמורה של הוראות האמנה. הטריבונלים הפליליים הבינלאומיים, שהוקמו על-ידי האו"ם, פסקו באופן חד-משמעי, כי אין לפרש את המנוח "מכוון" (willful) באופן מצומצם, הדורש כוונה מפורשת להרוג אזרחים או לפגוע בהם, אלא שגם פזיזות מספקת להתקיימות היסוד הנפשי של העבירה. קביעה אפריורית, כי בתים וכפרים שלמים מהווים מטרה צבאית לגיטימית מהווה עצימת עיניים לגבי האפשרות, שאזרחים חפים משפע יקפחו את חייהם או ייפגעו אנושות בעקבות הפגיעה בבתים ובכפרים אלה, והיא מקימה את היסוד הנפשי הנדרש לביצוע העבירה של הרג מכוון או פגיעה מכוונת באזרחים.

כלומר קביעה אפריורית, כי בתים וכפרים שלמים מהווים מטרה צבאית לגיטימית, והקריאה ל"השטיח" אותם משמעותה קריאה לביצוע פשע מלחמה חמור ביותר, והיא עלולה להיתפס כביטוי למדיניותה של ישראל לביצוע פשעי מלחמה.

זאת ועוד, גם אם מדובר בבתים, שננטשו על-ידי דייריהם, קריאותיך "לשיטוח" כפרים עולות עד כדי קריאה לביצוע פשעי מלחמה, כהגדרתן במשפט ההומניטרי הבינלאומי. המשפט ההומניטרי הבינלאומי מכיל הוראות רבות, האוסרות על גרימת הרס מסיבי של רכוש פרטי ומטרות אזרחיות. זאת ועוד, "הריסתו והחרמתו של רכוש בקנה מידה רחב, שאין הכרח צבאי מצדיקן ואשר בוצעו שלא בהיתר ומתוך הפקרות", מסווגות כהפרה חמורה של אמנת ג`נבה.
יתר על כן, "שיטוח" של כפרים שלמים גורר הפרה חמורה נוספת של אמנת ג`נבה, משום שגירושם של תושבי אותם כפרים מבתיהם ולצמיתות מפר אף הוא את זכויותיהם של אותם תושבים, כפי שהן עוגנו באמנת ג`נבה.

לאור כל האמור לעיל, נבקשך לחדול לאלתר מקריאותיך לביצוע הפרות חמורות של הוראות המשפט ההומניטרי.

בכבוד רב,

דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: המשפט ההומניטרי הבינלאומי,זכויות האדם בשטחים הכבושים

סגור לתגובות.