"כל אדם זכאי לחירות הדעה והביטוי, לרבות החירות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה, ולבקש ידיעות ודעות ולקבלן ולמסרן בכל הדרכים וללא סייגי גבולות" (סעיף 19)
הזכות לחופש הביטוי הוכרה משחר ימי המדינה כזכות יסוד וככלל מעמדה בישראל איתן. עם זאת קיימות לא מעט מגבלות על חופש הביטוי בישראל, ביניהן: הפקודה למניעת טרור; איסורי פרסום גורפים מדי; חובת רישוי עיתונות; בעלות צולבת על כלי תקשורת; התערבות בתוכן השידורים של כלי התקשורת הציבוריים ובתוכן של אירועים תרבותיים; שימוש בחוקי עזר עירוניים להגבלת ביטוי חופשי של תושבים ברשויות מקומיות.
הזכות להפגין היא חלק בלתי-נפרד מחופש הביטוי. שוטרים רבים מפרשים את האיסור על התקהלות בלתי- חוקית כאיסור גורף על כל סוגי ההתקהלויות, ולכן רואים הצדקה בפיזור כל התכנסות ללא רשיון משטרתי, כולל משמרות מחאה שקטות. שימוש מופרז בכוח במהלך הפגנות מרתיע מפני מימוש הזכות להפגין.
