לכבוד
מר עמיר פרץ
שר הביטחון
לכבוד
רב אלוף דן חלוץ
הרמטכ"ל
לכבוד
תת-אלוף אביחי מנדלבליט
הפרקליט הצבאי הראשי
דחוף ביותר!!!
שלום רב,
הנדון: פגיעה נמשכת באוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה מידי צה"ל
סימוכין: מכתבנו מיום 28.6.2006
אנו שבים ופונים אליכם כדי להתריע על אחריותה של ישראל לפגיעות באוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה, המעוררות חשש כבד להפרות חמורות של המשפט הבינלאומי. חובתה של ישראל לחדול מיד מהתקפות בלתי מובחנות ובלתי פרופורציונליות, הפוגעות באוכלוסייה האזרחית, ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים, לרבות בדיקת אירועים, קיום חקירות אפקטיביות, והבאת האחראים להם לדין במקרים הנדרשים, על מנת למנוע הישנותן.
מאז 28.6.2006, היום בו פתח צה"ל במבצע שזכה לכינוי "גשמי קיץ", הרגו חיילי צה"ל ברצועת עזה מעל 160 פלסטינים1 . כרבע מתוך ההרוגים הינם ילדים. מעל 600 נפצעו2 . רק בשבוע שבין 19.7.2006 ל-25.7.2006 הרגו חיילי צה"ל 18 פלסטינים, מהם עשרה ילדים ושלוש נשים, ופצעו 174 3. על פי נתוני ארגון "בצלם" כמחצית מההרוגים(!) הינם אזרחים, שלא השתתפו בלחימה. רבים מהם נהרגו עת שהו בביתם או בקרבתו. מספר ההרוגים הפלסטינים בחודש יולי הוא הגבוה ביותר בחודש אחד מאז אפריל 2002.
במהלך הפעולות, הרסו כוחות צה"ל, באמצעות דחפורים וכן בהפצצות מהיבשה ומהאוויר, עשרות בתי מגורים. מאות תושבים אולצו לברוח מבתיהם ונותרו ללא קורת גג לשוב אליה.
בנוסף, וכתוצאה ישירה מהפצצת תחנת השנאים על ידי צה"ל לפני למעלה מחודש, ממשיכה כלל האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה לסבול מתנאי חיים בלתי נסבלים, ובכלל זאת, משיבושים נמשכים באספקת החשמל, ושיבושים חמורים באספקת המים.
שני עקרונות היסוד של המשפט ההומניטרי ושל המשפט הפלילי הבינלאומי הינם: עקרון ההבחנה בין לוחמים לבין אזרחים ועיקרון המידתיות. המדובר בעקרונות, אשר נועדו לשרת את מטרת העל של המשפט ההומניטרי, קרי הקטנת הסבל הנגרם לאוכלוסייה האזרחית בעת סכסוכים מזויינים.
הפרוטוקול הראשון לאמנת ג`נבה בדבר הגנת קורבנות סכסוכים מזוינים בינלאומיים משנת 1977 (להלן- "הפרוטוקול"), שהוראותיו בנוגע להגנה על האוכלוסייה האזרחית הוכרו כחלק מהמשפט הבינלאומי המינהגי, קובע, כי "בניהול פעולות צבאיות, תינקט זהירות מתמדת במטרה לחוס על האוכלוסיה האזרחית, על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים" (סעיף 57(1) לפרוטוקול).
בפרוטוקול נקבע עוד, כי "התקפה תבוטל או תושעה, אם מתברר כי המטרה איננה מטרה צבאית ] . . . [ או שניתן לצפות כי תגרום לאובדן נלווה של חיי אזרחים, פציעה נלווית של אזרחים, נזק נלווה לאובייקטים אזרחיים או שילוב של כל אלה, אשר יהיו מופרזים ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי" (סעיף 57(2)(ב) לפרוטוקול).
כללי המשפט ההומניטרי מטילים חובה מפורשת על הכוח הלוחם להבחין בין מטרות צבאיות לבין מטרות אזרחיות. כאשר יש ספק אם יעדים, המשמשים באופן רגיל לצרכים אזרחיים, כגון בנייני מגורים, משמשים גם למטרה צבאית, יש להניח שאינם משמשים לכך, ותקיפתם לפיכך – אסורה (סעיף 52(3) לפרוטוקול). זאת ועוד, גם אם אכן מדובר במטרה צבאית, עדיין הסיכון לאזרחים ולמתקנים אזרחיים חייב להילקח בחשבון בתכנון ובביצוע תקיפה. סעיף 51(5) לפרוטוקול קובע, כי התקפות מהסוגים שלהלן תחשבנה כחסרות הבחנה:
א. התקפה על-ידי הפצצה בכל שיטה או אמצעי, המתייחסת למספר מטרות צבאיות נפרדות ומובחנות באופן ברור והממוקמות בעיר, עיירה, כפר או אזור אחר המכיל ריכוז דומה של אזרחים או אובייקטים אזרחיים, כאל מטרה צבאית יחידה; וכן
ב. התקפה שניתן לצפות כי תגרום לאובדן נלווה של חיי אזרחים, פציעה נלווית של אזרחים, נזק נלווה לאובייקטים אזרחיים, או שילוב של כל אלה, אשר יהיו מופרזים ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי.
זאת ועוד, ככוח לוחם בעזה, וכבעלת השליטה האפקטיבית בשטחים, בהם מתנהל מבצע "גשמי קיץ", מחוייבת מדינת ישראל להבטיח את זכותם של התושבים לחיים, לקבלת טיפול רפואי ולאספקת מצרכים חיוניים (בג"ץ 4764/04 רופאים לזכויות אדם נ` מפקד כוחות צה"ל בעזה, פ"ד נח (5) 385 (2004)).
חלק נכבד מפעולות צה"ל הנוכחיות ברצועת עזה כוללות התקפות, המבוצעות בלב ריכוזי אוכלוסייה, או לעבר יעדים, המצויים בלב ליבה של אוכלוסייה אזרחית, או בסמוך להם. רבות מההתקפות מכוונות לפגיעה ולהרס של מבנים, המשמשים באופן רגיל לצרכים אזרחיים, כשרבים מהם בתי מגורים. ההתקפות כוללות ירי טילים ממסוקים וירי פגזים מטנקים. בנוסף, ממשיך כל העת ירי ארטילרי מסיבי על צפון הרצועה4 . כל מי שמחליט על שימוש באמצעים אלה לעבר מטרות, המצויות בלב אזורי מגורים או בסמיכות קרובה להם, כשרבים מהם הינם אזורים המאוכלסים בצפיפות רבה ביותר כמחנות פליטים, יודע, ולמצער, חייב לדעת, כי הוא מעמיד בסכנת חיים ממשית אזרחים רבים, המצויים במבנים אלה או בסביבתם, ומסכן מבנים אזרחיים. לא מדובר בסיכון תיאורטי. דפוסי פעולה אלה הובילו, כאמור, להריגתם של עשרות אזרחים, ולפציעתם של מאות. ברי, כי אין בטענה, כי תושביהם של אזורים שלמים ברצועת עזה הוזהרו בדבר הכוונה להפציץ את בתיהם5 , כדי לפטור מהחובה לנהוג בזהירות, חובה המעוגנת, בין השאר, בהוראות הפרוטוקול שצוטטו לעיל, ומהאחריות הנגזרת מהפרתה של חובה זו.
ביצוען של התקפות יזומות בלב ליבה של אוכלוסייה אזרחית צפופה או בסמיכות רבה לה, יחד עם הנתונים המצטברים על מספרם הניכר של האזרחים מקרב ההרוגים והפצועים (שכאמור מגיע לכדי מחצית מההרוגים), והפגיעה הנמשכת בתשתיות אזרחיות, מעוררות חשש כבד להפרות חמורות של המשפט הבינלאומי ההומניטרי. מדובר בהפרות, העשויות להגיע – במיוחד נוכח העובדה, שמדובר בהרג נרחב של אזרחים – לכדי פשעי מלחמה (ראו למשל, סעיף 8(2)(b)(iv) של חוקת רומא של בית המשפט הפלילי הבינלאומי, המגדיר פשע מלחמה מסוג גרימה מודעת של נזק נלווה ובלתי פרופורציוני לאזרחים, או את סעיף 8(2)(b)(v) המגדיר פשע מלחמה מסוג הפצצת ערים וכפרים).
רשימה של מספר אירועים, בהם נהרגו אזרחים מתקיפות חיילי צה"ל בחודש האחרון ברצועת עזה, בהם מתעורר חשד להפרות דיני הלחימה, מצ"ב כנספח א`.
חובתה של מדינת ישראל, הן מכוח המשפט הבינלאומי ההומניטרי והן מכוח משפט זכויות האדם, לנקוט בכל פעולה, לרבות בדיקת אירועים והפקת לקחים, וביצוע חקירות אפקטיביות, על מנת לוודא יישום בפועל של דיני המלחמה6 . הימנעות מנקיטה בפעולות אקטיביות למניעת ביצוען של עבירות, ולהפקת לקחים במקרים, בהם עבירות התבצעו, לא רק שמהווה כשלעצמה הפרה של חובותיה של מדינת ישראל, אלא שהיא אף עשויה להביא לכך, שבירורם של עניינים אלה ייערך בפני גופים בינלאומיים או בתי משפט של מדינות שונות, מכוח הפעלת סמכויות שיפוט אוניברסליות.
לאור האמור, הנכם מתבקשים להנחות לאלתר את כוחות צה"ל לחדול מתקיפות בלתי מבחינות ובלתי מידתיות, ולנקוט בכל הצעדים הנחוצים על מנת למנוע הישנותן של הפגיעות באזרחים וביעדים אזרחיים – לרבות חקירת אירועים, בהם נהרגו אזרחים שלא היו מעורבים בלחימה והעמדה לדין במקרים המחוייבים.
בכבוד רב,
לימור יהודה, עו"ד
דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי
1. בצלם, 3.8.2006: כמעט מחצית ההרוגים בחודש יולי ברצועת עזה – אזרחים שלא השתתפו בלחימה. על פי פרסומי ארגון בצלם, מאז תחילת המבצע הרגו כוחות הביטחון הישראליים ברצועת עזה 164 פלסטינים, 80 מהם (48%) לא השתתפו בלחימה בעת שנהרגו. 36 מההרוגים קטינים, ו-20 מהם נשים.
2. OCHA, Situation Report, Gaza Strip – 27 July, noon; Statement on Gaza by United Nations Humanitarian Agencies Working in the occupied Palestinian territory, August 3rd 2006. נתונים דומים עולים מדיווחיהם של מקורות נוספים, ובהם כלי תקשורת וארגוני זכויות אדם.
3. OCHA, Protection of Civilians – Weekly Briefing Notes, 19-25 July 2006
4. ראו טענות העותרים בבג"צ 3261/06 עמותת רופאים לזכויות אדם ואח` נ` שר הביטחון. במהלך החודש האחרון כוללות הפגזות צה"ל ירי של בין 200 ל-250 פגזי ארטילריה בממוצע מדי יום לעבר רצועת עזה, וכ-220 התקפות אוויריות. ראו ה"ש 2.
5. לפי דוחות OCHA עולה, כי רק תושביהם של בתים בודדים קיבלו אזהרה טלפונית קונקרטית להתפנות, וגם במקרים אלה, ניתנו לבני הבית כ-30 דקות בלבד בטרם החלה ההפגזה. בכל יתר המקרים, ככל הנראה, ההסתמכות היא על אזהרות כלליות, שפוזרו באזורים נרחבים.
6. ראו טענות העותרים בבג"צ 9594/03 בצלם והאגודה לזכויות האזרח נ` הפרקליט הצבאי הראשי (ממתין למתן פסק-דין). כן ראו חוות דעתם של מומחים למשפט בינלאומי מיום 27.7.2006, בעניין "השלכות דיני המלחמה בעניין פעילות צה"ל בלבנון", שנשלחה אליכם (פנייתו של מכון קונקורד לחקר קליטת המשפט הבינלאומי בישראל, מיום 27.7.2006).
