בעקבות תביעה, שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשמם של שני עובדים ממזרח ירושלים, אשר פוטרו מעבודתם באוניברסיטה העברית שלא כדין, הושגה פשרה, הכוללת תשלום פיצויים לעובדים, הן על ידי האוניברסיטה, והן על ידי החברה הקבלנית, שהעובדים הועסקו באמצעותה. העובדים פוטרו לאחר הפיגוע בקפטריה בקמפוס הר הצופים בשנת 2002, אך ורק בשל לאומם הערבי ובשל עבירות ביטחוניות קלות ערך שהתיישנו, אך באותו זמן טרם נמחקו מהמרשם הפלילי שלהם. זאת על אף, שהם עבדו באוניברסיטה במשך שנים רבות, ומעולם לא הוטל כל דופי בעבודתם או בהתנהגותם. התביעה הוגשה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בשנת 2003 בידי עו"ד באנה שגרי-בדארנה מהאגודה לזכויות האזרח, אשר דרשה בה, כי האוניברסיטה העברית והחברה הקבלנית תפצינה את העובדים בגין פיטוריהן, שנעשו תוך פגיעה בכבודם ובזכותם לשוויון. כן נדרשו הנתבעות להשיב את העובדים המפוטרים לעבודתם, ולחלופין – לשלם להם את יתרת פיצויי הפיטורין והזכויות הסוציאליות המגיעות להם.
בשנה שעברה, בעקבות הליך גישור, ניאותה האוניברסיטה העברית לשלם לכל אחד מהעובדים סך של 10,800 ש"ח וציידה אותם במכתב המלצה. בשל סירובה של החברה הקבלנית להגיע לפשרה, נמשך הדיון בתביעה נגדה, ובאחרונה, לאחר קיומו של דיון הוכחות בתיק, הושג הסכם פשרה, במסגרתו פיצתה החברה את השניים בסכומים של 3,000 ו-5,000 ש"ח. הסכם פשרה זה אושר בשבוע שעבר בידי בית הדין לעבודה וקיבל תוקף של פסק דין.
התובעים עבדו בניקיון באוניברסיטה העברית, באמצעות חברת "שירותים קבלניים בע"מ", במשך 8 ו-14 שנים בהתאמה, ומעולם לא הוטל כל דופי בהם ובעבודתם. בסוף חודש אוגוסט 2002, לאחר הפיגוע בקפטריה בקמפוס הר הצופים, דרשה האוניברסיטה מכל העובדים הערבים, המועסקים אצלה באמצעות החברה הקבלנית, לפנות למשטרה ולהמציא לידי מחלקת הביטחון של האוניברסיטה את העתק המרשם הפלילי שלהם, כתנאי להמשך העסקתם. דרישה זו לא הופנתה לעובדים יהודים.
בבוקר יום 1.9.2002, לאחר שמסרו שני העובדים את העתקי המרשם הפלילי שלהם למחלקת הביטחון באוניברסיטה, נאסרה כניסתם לקמפוס, לעיני עובדים אחרים, שכניסתם הותרה, ולעיני שוטרי מג"ב ואחרים, באופן שהשפיל אותם ופגע בכבודם. כל פניותיהם ותחינותיהם של התובעים לעובדי מחלקת הביטחון, כדי לאפשר את כניסתם לקמפוס או לקבל הסבר על מניעת כניסתם למקום עבודתם, לא נענו. לאחר כשעתיים של המתנה משפילה נמסר להם, כי מחלקת הביטחון אוסרת על המשך העסקתו של כל עובד קבלן לא יהודי, שהמרשם הפלילי שלו מצביע על "עבר ביטחוני" כלשהו, וכי החברה הקבלנית נדרשת להחליפם. זאת על אף, שככל שהדבר נוגע לשני עובדים אלה, מדובר בעבירות קלות יחסית, אשר נעברו שנים רבות לפני כן (15 ו-19 שנים, בהתאמה), ומאז לא עברו התובעים כל עבירה בטחונית. נסיבות איסור הכנסתם למקום עבודתם והקישור המעליב בינם לבין מבצע הפיגוע השפילו את התובעים, פגעו קשות בדימויים בעיני עמיתיהם ובכבודם שלהם.
פיטוריהם של השניים, שנודעו באוניברסיטה כעובדים נאמנים ומסורים, הביאו לפגיעה קשה ביותר בהם ובמשפחותיהם. הפיטורים, ציינה עו"ד שגרי-בדארנה בכתב התביעה, נעשו באורח פסול, אך ורק בשל לאומם הערבי ובשל המרשם הפלילי הישן שלהם, מבלי שנשקלו פרטי העבירות המצוינות בו, מועדן וחומרתן, ומבלי שנעשתה כל בדיקה לגבי השאלה האם הם היוו, במועד פיטוריהם, סיכון בטחוני ספציפי.
עב 2439/03
