האגודה לזכויות האזרח הגישה השבוע בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים תביעה בשמו של מאבטח, שהועסק במשרד מבקר המדינה באמצעות חברה קבלנית. בכתב התביעה, המופנה נגד החברה הקבלנית ונגד מבקר המדינה, מבקשת עו"ד שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח לשלם למאבטח את מלוא הזכויות, אשר להן היה זכאי כעובד. החברה הקבלנית, סער שמירה ושירותים, נאמר בכתב התביעה, מתנערת מאחריותה על פי דין לשלם למאבטח את המגיע לו, ואילו משרד מבקר המדינה, המשתמש בפועל בעבודתו של התובע, טוען כי אינו נושא בכל אחריות ומטיל את כולה לפתחה של החברה הקבלנית. עו"ד אברהם-ויס מדגישה, כי נסיבות המקרה של המאבטח התובע אינן חריגות וכי הן מתארות דפוס נפוץ של העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם או קבלני שירותים והתנערות של המעסיק-בפועל מכל אחריות לזכויותיהם של העובדים, בתואנה כי מדובר ב"שירות". עמדה זו, היא מבהירה, פוגעת בזכויותיהם של העובדים בישראל, וזו גם הסיבה לכך, שהאגודה לזכויות האזרח בחרה לייצג את התובע בעניין זה.
התובע, רון גממר, שימש כמאבטח במשרדי מבקר המדינה בירושלים במשך כשנה וחצי, מדצמבר 2003 ועד יוני 2005, ובאופן פורמלי הועסק על ידי חברת סער שמירה ושרותים. משרד מבקר המדינה השתמש בפועל בעבודת האבטחה שלו והיה מעסיקו, במשותף עם חברת סער. יצוין, כי מר גממר התקבל מראש לעבודה במשרד מבקר המדינה, לשם פנה בהסתמך על כך, שמדובר ברשות ציבורית, ומתוך אמונה, ששם לא תפגענה זכויותיו. עם פנייתו לעבודה במקום, עבר ראיון בפני נציגיהם של משרד מבקר המדינה ושל החברה הקבלנית גם יחד, ובמסגרת עבודתו היה כפוף להנחיותיהם של אנשי משרד מבקר המדינה. גם כשפוטר לבסוף מעבודתו, נעשה הדבר בידי קצין בטחון של משרד מבקר המדינה.
במהלך עבודתו של גממר במשרד המבקר, נאמר בתביעה, הופרו תדיר זכויותיו השונות, ובין היתר לא ניתן לו תשלום עבור שעות נוספות, דמי נסיעה, זמן הפסקה בו עמד לרשות מעסיקיו, דמי הבראה, דמי חגים, חופשה שנתית ופנסיה. כמו כן שכרו הולן כדבר שבשגרה. בסך הכל נדרשים משרד המבקר וחברת סער לשלם לגממר סך של 28,817.95 ש"ח, וזאת לפני חישוב של תשלום עבור שעות עבודה נוספות בימי חג ולפני פסיקתם של פיצויי הלנת שכר ופיצויים עונשיים. יצויין עוד, כי עם קבלתו של גממר לעבודה במשרד המבקר, לא הוצגו בפני ולא נמסרו לו – בניגוד מפורש לחוק – חוזה העסקה או הודעה בכתב, המפרטת את תנאי העסקתו.
עו"ד אברהם-ויס מדגישה בכתב התביעה, כי הדפוס, לפיו מופרות זכויות עובדים כעניין שבשגרה במדינת ישראל, הפך לרעה חולה וכי ארגוני זכויות האדם, ובכללם האגודה לזכויות האזרח וקו לעובד, מדווחים על עובדים רבים, מרביתם עובדים של קבלני שירותים, הפונים אליהם בטענות של פגיעה מתמשכת וגורפת בזכויותיהם. על כן היא מבקשת מבית המשפט להרתיע את המעסיקים הנתבעים במקרה זה בשל פגיעתם השגרתית בזכויות העובדים, באמצעות הטלה של פיצויי הלנת שכר מלאים וכן – באמצעות פיצויים עונשיים. היא מדגישה במיוחד בהקשר זה את עצימת העיניים של משרד מבקר המדינה, שהיה מודע לפגיעה בזכויות העובדים, ואשר כגוף ציבורי האמון על ביקורת התנהלותם של גופי שלטון שונים, מוטלת עליו חובת הגינות מיוחדת.
עב 1270/06
