האגודה לזכויות האזרח הגישה בסוף השבוע האחרון תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בשמם של חמישה עובדי אבטחה, המועסקים בסניפי שופרסל באמצעות חברת השירותים שא"ס. התביעה, המגיעה לסך של 188,721.21 ש"ח (ללא פיצויים בגין הלנת שכר, פיצויים עונשיים, הצמדה, רבית, וכו`), הוגשה בגין פגיעה נרחבת בזכויותיהם של העובדים. עו"ד שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח, המייצגת את התובעים, מסבירה בכתב התביעה, כי העובדים, כולם משתכרי שכר מינימום או שכר הקרוב לו, אינם מקבלים את מלוא הזכויות המגיעות להם על פי חוקי המגן, ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף השמירה, שתכליתם שמירה על רשת הביטחון הבסיסית להם זכאים העובדים. היא מוסיפה ומדגישה, כי העובדה, שזכויותיהם של כל חמשת העובדים נמנעו מהם באופן עקבי, מעידה על כך שהפרת החוק אינה מעידה חד פעמית של המעסיקות כי אם דפוס התנהלות שגרתי, ובנסיבות אלה מבקשם התובעים להטיל על המעסיקות פיצויים מוגדלים.
התובעים, כולם עולים חדשים מברית המועצות לשעבר, אינם מקבלים ממעסיקותיהם את מלוא זכויותיהם על פי דין, לרבות תוספת שכר עבור עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה, דמי חגים, דמי נסיעה והפרשות לקרן פנסיה. יתרה מזו, במהלך שנות עבודתם, לא קיבלו העובדים את מלוא ימי החופשה אשר מגיעים להם על פי דין, ואף דמי פדיון החופשה ששולמו להם היו חלקיים ופחותים מאלה הקבועים בחוק. כן קוזזה ממשכורותיהם של התובעים חצי שעת הפסקה מדי יום ביומו, אף שהעובדים שהו אז במקום עבודתם ועמדו לרשות המעביד במהלך זמן זה. בנוסף, נוכו ממשכורותיהם סכומים עלומים שונים, בניגוד לחוק. זאת ועוד, תלושי השכר של העובדים אינם כוללים פירוט מדויק של שעות העבודה הנוספות אשר עבד כל אחד מהם, גם זאת בניגוד לחוק ובאופן שהקשה עליהם לחשב את תוספת השכר המגיעה להם בגין עבודה בשעות נוספות. הפגיעות בזכויותיהם של העובדים מגיעות למימדים גדולים מאוד. כך, למשל, מאחד העובדים התובעים, המועסק בשופרסל באמצעות חברת שא"ס מזה ארבע שנים ומשמש כאחראי משמרת, נמנעו תשלומים בסך למעלה מ- 56,000 ש"ח, סכום עצום, במיוחד בהתחשב בכך, שמדובר במי ששכרו 18.5 ש"ח לשעה.
כתב התביעה מפרט גם פרקטיקה פסולה של חברת שא"ס אשר לחצה על העובדים לחתום על "הסכם פשרה", לפיו הם מוותרים על על כל זכויותיהם, לרבות על הזכויות שנצברו להם על פי ותק, וכי מעתה ואילך הם יועסקו באותו מקום עבודה עצמו באמצעות חברה חדשה, נושאת שם אחר. זאת ועוד מאז החלה האגודה לזכויות האזרח ליצג את התובעים, פוטרו שניים מהם, לאחר שהופעלו עליהם לחצים לוותר על זכויותיהם לפי חוק.
עו"ד אברהם-ויס מבהירה בכתב התביעה, כי בענף השמירה והאבטחה, המאופיין בעבודה מאומצת ובסיכון אישי של העובדים, נפוצה במיוחד שיטת ההעסקה באמצעות חברות קבלן, הנותנות שירותים לגורם שלישי, "המשתמש בפועל", אשר לכאורה אינו נחשב כמעסיקם של העובדים. שיטת העסקה זו מחלישה את כוחם של העובדים, מאחר שהיא מנתקת את הקשר הישיר בין העובדים למעביד בפועל ומאפשרת למעביד להנות מיתרונות כלכליים על חשבון העובדים, הנמנים ברובם עם בני הקבוצות המוחלשות בחברה הישראלית, כגון עובדים מבוגרים ועולים חדשים. מרביתם משתכרים שכר מינימום, ורבים מהם אינם מודעים לזכויותיהם, דבר המאפשר למעסיקיהם להפר זכויות אלה בנקל. מצב זה חמור במיוחד עת מדובר בעולים חדשים, בעיקר מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, אשר ממילא סובלים מקשיי שפה ומחוסר היכרות בסיסית עם מערכת המשפט הישראלית. עובדים רבים, היא מציינת, חוששים חשש של ממש לגורל פרנסתם, אם יעזו לפצות פה ולהתלונן על מעבידיהם, ולפיכך נמנעים רובם מלהגיע לפתחו של בית הדין לעבודה ולדרוש את הזכויות המגיעות להם על פי חוק.
עו"ד אברהם-ויס מדגישה בפני בית הדין, כי יש לראות את התובעים כעובדיהן של שתי הנתבעות גם יחד, המשמשות מעבידות במשותף: חברת השירותים היא מעבידתם של התובעים, בהיותה זו ששכרה את שירותיהם, הכשירה אותם לביצוע עבודתם וסיפקה להם את הציוד הנדרש, והיא זו הממונה על תשלום שכרם מדי חודש בחודשו. יחד עם זאת, נוצרו גם יחסי עבודה ישירים בין העובדים לחברת שופרסל, אשר די בהם כדי להטיל אחריות ישירה על חברה זו, לכל הפחות כמעסיקה במשותף עם החברה הקבלנית – היא זו אשר נהנתה בפועל מעמלם, מכישוריהם וממיומנותם של העובדים. עבודתם של אלה גם בוצעה בשטחה של חברת שופרסל, אשר העסיקה אותם בפועל במשך תקופות ארוכות (כשלוש שנים בממוצע), כאשר אנשי החברה הם שנתנו לעובדים הוראות באשר לאופן ביצוע עבודתם, החליטו על קידומם ופיקחו על עבודתם באורח שוטף. לא יעלה על הדעת, מדגישה עו"ד אברהם-ויס, כי מבנה ההעסקה המשולש יהפוך כלי המאפשר פגיעה בזכויות העובדים, ועל כן אין לתת יד להתעלמותה של המשתמשת בפועל מאחריותה להבטחתן של זכויות אלה.
עב (ת"א) 9664/05 אנטולי פטרובצקי ואח` נ` חברת שא"ס ואח`
