מתוך: עקרונות להכרה בכפרים הערבים הבדווים בנגב – המאבק להכרה
תלמה דוכן כתבה את המלצותיה בדו"ח שפורסם ביוני 2010, וכולל כמה נקודות מפנה חיוביות בהתייחסות של מוסדות התכנון אל הכפרים הבדווים הלא-מוכרים בנגב. על פי העקרונות המנחים בדו"ח, האוכלוסייה שחיה בכפרים היא בעלת מאפיינים קהילתיים ייחודיים וזיקה למרחב שבו היא חיה, וכל פתרון שיוצע לה חייב להתחשב בכך כדי שאפשר יהיה לממשו בפועל. דוכן גם הולכת צעד קדימה בכל הנוגע לתפיסת מגוון היישובים שיש להציע לתושבים הבדווים, ומכירה בצורך להכיר בסוג ההתיישבות הקיים –התיישבות כפרית – בכל פתרון תכנוני עתידי שייועד לכפרים. השיח התכנוני והפרקטיקה של דוכן מכירים בכפרים ומבקשים להסדירם. עם זאת, בחינת הפתרונות הנקודתיים המוצעים לכל כפר וכפר מעלה כמה בעיות מהותיות, המביאות לכך שרבות מההמלצות אינן ניתנות ליישום במתכונתן הנוכחית.[1] ההמלצות משקפות הסדרה תכנונית של יישובים נוספים מלבד אלה שכבר הוכרו, באמצעות הגדרת ייעוד קרקע חדש בשם "אזור כפרי חקלאי משולב" שבתחומו אפשר יהיה לבחון את האפשרות להכיר בכפרים קיימים או להקים ישובים חדשים, ואולם אחת הבעיות המרכזיות ביותר בהמלצות היא שתתחייב מהן העברה של אוכלוסיות ממקום מושבן והותרת כמה כפרים ללא מענה תכנוני, לפי הטבלה הבאה.[2]
פתרונות מוצעים על פי דו"ח תלמה דוכן
| שם היישוב
|
סטטוס בתוכנית המטרופולינית | אוכלוסייה משוערת 2010 |
|
אפשרות סבירה להכרה במיקום הנוכחי | 19,050 |
|
הכרה תוך העברה של כל היישוב כקהילה לאזור כפרי-חקלאי | 13,950 |
|
העברה של חלק מהיישוב לאזור כפרי-חקלאי והשארת החלק האחר על מקומו | 9,600 |
|
מחיקת היישוב וכניסה לעיירות הבדוויות | 7,500 |
|
ללא פתרון | 3,200 |
המלצות דוכן אומצו בצורה חלקית על ידי ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים (להלן ולנת"ע) ביום 20.7.2010,[3] באמצעות סימון השטחים שהחוקרת הצביעה עליהם כ"אזור "נוף כפרי חקלאי משולב". בחלקים מן האזור יינתנו פתרונות תכנוניים באמצעות תכנון מפורט. אולם אותה ועדת משנה לא אימצה את האמור בדו"ח בכל הנוגע לאזכור פרטני של קבוצות אוכלוסייה, ולפיכך האימוץ החלקי מהווה נסיגה מהמלצות דוכן, המובילה פרקטיקה ושיח תכנוני המכירים בכפרים ומבקשים להסדירם, בכפוף להסתייגויות שפורטו לעיל.
התחייבות מוסדות התכנון בבג"ץ לגבי הכללת התיישבות כפרית בתוכנית ושיתוף התושבים, כמו גם העקרונות הכלליים והמנחים שבדו"ח החוקרת, הם עקרונות חשובים שיש לקיימם הלכה למעשה. תוכניות הריכוז וההעברה של הבדווים לא רק שנכשלו בעבר, אלא שהן בלתי סבירות, מפלות ופוגעות בזכויות האדם שלהם. תוכנית המבקשת לפנות תושבים אזרחי המדינה ממקום מושבם ולהרוס את בתיהם וכפריהם מנוגדת לעקרונות הצדק, המוסר וזכויות האדם המעוגנים במשפט הבינלאומי. כדי שתוכנית תהיה ישימה עליה לכבד את צורכי האוכלוסייה הערבית הבדווית ואת זכותה לשמור על אורח חייה באמצעות הכרה בכפרים הבדווים במקום הימצאם. זה המקום לציין כי המאבק התכנוני-משפטי יימשך ככל שמגמת הנסיגה מהתחייבות מוסדות התכנון לבג"ץ תימשך.
[1] מתבסס על ניתוח שערכה מתכננת הערים נילי ברוך מעמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון (2010).
[2] סיכום זה נערך על ידי פרופ' אורן יפתחאל ומתכננת הערים נילי ברוך מעמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון.
[3] פרוטוקול ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים מס' 434 מיום 20.7.2010, עמ' 25.
