14 בספטמבר 2005
לכבוד
מר אריאל שרון
ראש הממשלה
רח` קפלן 3
קרית בן גוריון
ירושלים 91919
הנדון: תנאי העסקתם של רבנים יוצאי אתיופיה
אני מתכבדת לפנות בשמה של קבוצת רבנים יוצאי אתיופיה, שפנו אל האגודה לזכויות האזרח בתלונה על אופן תשלום שכרם וכן על תנאי ההעסקה שלהם. מבחינה שערכנו עולה חשש כי:
א. הכספים המועברים על ידי הרשות הארצית לשירותי הדת במשרד ראש הממשלה לא מגיעים במלואם אל יעדם. משמע, הרבנים יוצאי אתיופיה מקבלים שכר מדולדל, חלקם ללא זכויות סוציאליות, וזאת בניגוד להנחיות משרד ראש הממשלה.
ב. שכרם של הרבנים האתיופים ותנאי העסקתם נמוכים באופן מובהק מאלה של עמיתיהם שאינם אתיופים. ההסכמים הקיבוצים לרבנים אינם מוחלים, מסיבות שאינן ברורות, על הרבנים האתיופים; כל הליכי קביעת הדירוג והתשלומים הנלווים בהתאם, וכתוצאה מכך תשלום השכר, אינו ברור ואינו שקוף, וקיים חשש כי הרבנים יוצאי אתיופיה מופלים מול עמיתיהם, שאינם אתיופים.
פנייתנו אליך נעשית מתוקף היותך השר הממונה על שירותי הדת ועל המועצות הדתיות.
א. כללי
1. במדינת ישראל מתגוררים כיום כמאה אלף בני העדה האתיופית. מרביתם הגיעו ארצה במהלך שנות התשעים. בחינה מקיפה שערך "מרכז אדוה" לגבי מצבה של העדה בתחומי הדיור, החינוך והתעסוקה העלתה כי מרבית בני העדה נמצאים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי בחברה הישראלית ורחוקים ממוקדי הכוח שלה1 . אף מרכז המחקר והמידע של הכנסת נדרש לנושא, ומסמך רקע שכותרתו "קהילת יוצאי אתיופיה: תמונת מצב, פערים וטענות לאפליה" מצייר תמונת מצב עגומה לגבי מצבה של קהילה זו2 . ממשלות ישראל השונות הציבו לעצמן מטרה לקדם את האוכלוסייה יוצאת אתיופיה. לא בכדי התקבל לאחרונה תיקון לחוק שירות המדינה (מינויים) (ס"ח התשס"ה 718, מיום 1.8.05) הקובע חובת ייצוג הולם בשירות המדינה למי שהוא או אחד מהוריו נולדו באתיופיה. אולם כפי שיפורט להלן, כוונות טובות לחוד, ומעשים לחוד.
ב. מינוי רבנים אתיופים
2. הרבנים והקייסים יוצאי אתיופיה מונו על ידי השר לענייני דתות עוד בשנת 1995. בשנת 2002 היו 13 רבנים מבני העדה האתיופית שהוסמכו לשרת במועצות הדתיות. כמו כן כיהנו באותה עת 58 קייסים3 .
3. תקצוב הרבנים והקייסים נעשה במישרין על ידי משרד ראש הממשלה, ומופיע בספר התקציב תחת סעיף "העסקת קייסים במועצות". זאת ועוד, במכתב שהוציא סמנכ"ל משרד הדתות דאז, מר יהושע ישי, ליושבי ראש המועצות הדתיות, קבע הסמנכ"ל במפורט את הרכב עלות השכר, בציינו כי סך כל התשלומים הסוציאליים שישולמו לרבנים יהיו בגובה 27% מסך התשלום המועבר, וכי התשלומים יכללו ביטוח לאומי, מס מעסיקים, מס שכר והפרשות לפיצויים.
מכתבו של מר יהושע ישי ליו"ר המועצה הדתית אשדוד, מיום 22.8.95 מצ"ב ומסומן נספח 1.
ג. חשש כי השכר אינו מגיע ליעדו במלואו
4. דא עקא, שעל אף התקצוב הישיר ועל אף ההנחיה המפורשת של מנכ"ל משרד הדתות, הרי שבפועל, כאשר פנו הרבנים בבקשה לברר על התנאים הסוציאליים המשתלמים להם, גילו כי למעשה, הם אינם מקבלים את כל שכרם ואת הזכויות הסוציאליות המגיעות להם.
5. העובדה כי השכר לא מגיע במלואו ליעדו היתה ידועה במשרד הדתות זה מכבר. כבר ביום 24.10.99 פנה מנכ"ל משרד הדתות, מר גדליה שרייבר, אל יושבי ראש המועצות הדתיות, במכתב שכותרתו "העסקת רבנים וקייסים במועצה". בפתח מכתבו כתב: "בבדיקה שנערכה על ידי משרדנו התברר לנו כי התשלומים לנדון לא נעשים במלואם כפי ההוראות וההקצבות על ידי משרדינו". מר שרייבר מציין כי סך כל התשלומים הסוציאליים יהיו בגובה 28.5% מהתשלום המועבר ויכללו ביטוח לאומי, מס מעסיקים, הפרשה לפיצויים.
מכתבו של מר שרייבר ליושבי ראש המועצות הדתיות מצ"ב ומסומן נספח 2.
6. מקורה של ההקצאה לרבנים ולקייסים יוצאי אתיופיה הינו בספר התקציב. בספר התקציב לשנת 2003 מצוין סעיף "העסקת קייסים במועצות הדתיות (71)" בהקצאה של 6,332,000 ש"ח.
העתק העמוד הרלבנטי מספר התקציב לשנת 2003 מצ"ב ומסומן נספח 3.
7. מצאנו כי בשנת התקציב 2005 הוקצו 5,823,000 ש"ח ל"העסקת קייסים במועצות" (סעיף 080105 לספר התקציב). אין אזכור למספר הרבנים והקייסים.
העתק העמוד הרלבנטי מספר התקציב מצ"ב ומסומן נספח 4.
8. חלוקה פשוטה ושרירותית של התקציב תראה כי כל אחד משבעים ואחד הרבנים והקייסים מתוקצב, בשנת 2005, בגובה של כ-7,500 ש"ח לחודש. בהתאם, בחינת טופס ההפקדה של משרד ראש הממשלה למועצה המקומית ערד לדוגמא, מוכיח כי בחודש דצמבר 2004 הופקד עבור הרב האתיופי והקייס 7,538 ש"ח כל אחד, סכום הקרוב לסכום שחושב על פי ספר התקציב לעיל.
טופס ההפקדה לבנק מחודש דצמבר 2004 מצ"ב ומסומן נספח 5.
9. ביום 7.8.05 פנה מר אריאל קטן, מנהל אגף בכיר, תקינה תקצוב ובקרה ברשות הארצית לשירותי דת במשרד ראש הממשלה, אל מר חיים ברודז`ק, יו"ר ממונה למועצה הדתית בערד, והבהיר לו כי משרד ראש הממשלה מעביר בעבור כל קייס 7,295 ש"ח בחודש. (סכום הנמוך מהסכום שהופקד באוגוסט 2004 כפי שנראה לעיל).
מכתבו של מר קטן מיום 7.8.05 מצ"ב ומסומן נספח 6.
10. אולם, בחשבונו של הרב האתיופי בערד, מופקד בשנת 2005 שכר בסיס בגובה 5037.30 ש"ח, שבנוסף לו הוא מקבל החזר על שיחות טלפון בגובה של כמאה ש"ח ותוספות שכר ויוקר. משכרו מנוכה "עידוד צמיחה" וכן מופרש סכום לקרן השתלמות. סה"כ שכר הנטו של הרב של ערד, המכהן מזה עשר שנים והינו בעל דרוג של רב בעל תואר שני, עומד על 4,749 ₪. כמעט 3,000 ש"ח פחות מהסכום שמועבר על ידי משרד הדתות.
11. מבירור שערכנו עם רבנים נוספים יוצאי אתיופיה המשרתים במועצות הדתיות השונות ברחבי הארץ, עולה תמונה דומה. הנה כי כן, שכרם של הרבנים האתיופים מתכווץ בדרכו ממשרד ראש הממשלה אל יעדו.
12. לא רק שהשכר מתכווץ, אלא שגם ההטבות הנלוות התגלו כדבר "נזיל" כאשר מדובר ברבני העדה האתיופית: כך למשל, בעוד שלחשבונו של רב הקהילה האתיופית בקרית מלאכי הופרשו בכל שנת 2004 על ידי המעסיק 538 ש"ח לטובת קרן השתלמות (כארבעים וחמישה שקלים לחודש בממוצע), גורלו של הרב האתיופי של גדרה ובית שמש לא שפר עליו, ושכרו אינו כולל אף הפרשה לקרן השתלמות.
ד. תנאי ההעסקה של רבנים בישראל
13. מלבד "התכווצות" השכר ונזילות ההטבות הסוציאליות, הרי שכפי שיפורט לעיל, בחינת הסוגיה מעלה כי תנאיי העסקתם של רבנים יוצאי אתיופיה הינם "שונים" מתנאי ההעסקה של רבנים שאינם אתיופים. על אף שהרבנים האתיופים משמשים במועצות הדתיות וכולם נושאים בתפקידים מוגדרים של רושמי נישואין, שכרם של הרבנים האתיופים נמוך באופן מובהק משכרם של עמיתיהם, שאינם אתיופים. חידה היא בעיני כיצד חושבה עלות שכרם של הרבנים האתיופים, מי קבע את גובה השכר, וכיצד הוא מעודכן. לצערי לא הצלחתי למצוא תשובה לשאלה זו בכתובים או בעל פה.
14. תנאי העסקתם של רבנים בישראל נקבעו בהסכמים קיבוציים. האחד משנת 1988 (הסכם קיבוצי מס` 7042/88 (להלן: "ההסכם") והשני משנת 1996. מטרת ההסכם כפי שהוגדרה בו – "הנהגת סולם שכר מיוחד לרבנים ופישוטו".
ההסכם משנת 1988 מצ" ב ומסומן נספח 7.
15. כך קובע סעיף ההגדרות בהסכם משנת 1988:
א. סעיף 2.1 "רב" – בעל תעודת כושר לרב מהרבנות הראשית.
ב. סעיף 2.2 "תפקיד של רב" – רב המכהן באחד התפקידים המנויים בנספח ג` להסכם זה. בין היתר מונה הרשימה בנספח ג` את התפקיד "רושם נישואין".
ג. סעיף 3 להסכם קובע את דרגות שכרו של רב בהתאם לרמת השכלתו. כך למשל, תעודת כושר לרב מהרבנות מזכה בשכר על פי "תואר ראשון".
ד. סעיף 5 קובע את סולם השכר ועדכונו.
ה. סעיף 6 קובע תוספת ותק, כך שרב המכהן 10 שנים, זכאי לתוספת של 20% בשכרו.
ו. סעיף 7 קובע תוספות שכר והטבות.
ז. סעיף 10 קובע קצובות והטבות אחרות, לרבות קצובת טלפון, ביגוד, הבראה, נסיעה וקרן השתלמות, בהתאם להוראות התקשי"ר וחוקת העבודה.
16. מלבד תוספות השכר בשל תפקידם מכח ההסכם הקיבוצי, וההטבות הסוציאליות המחויבות בהנחיית משרד הדתות לעיל, נערכה ביום 14.10.90 ישיבת של הוועדה בנושא הטבות לרבנים במשרד הדתות. בין היתר נקבע בישיבה זו המפתח להחזר שיחות טלפון. כך למשל זכאי רב שכונה על פי ישיבה זו ל-400 שיחות טלפון בחודש. כמו כן עסקה ישיבה זו גם בהחזר אחזקת רכב.
פרוטוקול הישיבה מצ"ב ומסומן נספח 8.
17. חוזר מנכ"ל משרד הדתות סג/1 מחודש פברואר 2003 מונה רשימה של 17 רבנים המוסמכים לכהן כרושמי נישואין, כנדרש בנספח ג` בהסכם הקיבוצי לעיל. כל הרבנים יוצאי אתיופיה נכללים ברשימה זו.
חוזר המנכ"ל מצ"ב ומסומן נספח 9.
18. הנה כי כן, כל הרבנים יוצאי אתיופיה עומדים לכל הפחות בתנאים הנדרשים להגדרת רב שכונה, בעל תפקיד במועצה הדתית, בעל תואר ראשון ובעל ותק של 10 שנים. לפיכך, על פי ההסכם הקיבוצי היו צריכים להשתכר שכר משולב, גבוה יותר, ולקבל תנאים סוציאליים בהתאם להסכם הקיבוצי. אולם, תנאי ההעסקה שלהם אינם ברורים, ובפועל אין הרשויות מחילות עליהן את ההסכמים הקיבוציים וכלל לא ברור כיצד נקבע הדירוג המקצועי שלהם. לצערנו, כל מאמצינו לאתר את טבלאות השכר המעודכנות עבור רבנים עלו בתוהו. הגב` רינה הללי, העוסקת בעניינם של רבני שכונות במשרד ראש הממשלה, טענה שאין בידיה מידע כזה והפנתה אותנו לגב` סימה כהן, אף היא ממשרד רה"מ, וחוזר חלילה. במועצה הדתית בת"א הפנו אותנו למשרד רואי החשבון אפרתי, אולם הם סרבו להמציא לנו את המידע, וכך, מידע שאמור להיות שקוף וגלוי, על שכר במגזר הציבורי, הפך סוד כמוס.
19. בכל אופן, עיון בתלוש השכר של הרב האתיופי לגדרה ובית שמש בחודש מרץ 2005 מגלה שכר משולב בגובה של 4,118 ש"ח – שכר משולב הנמוך בהרבה מהשכר הקבוע על פי ההסכם הקיבוצי. על אף שרב זה משרת קהילה הפרושה גיאוגרפית, אין הוא מקבל הוצאות אחזקת רכב או הוצאות נסיעה בדומה לעמיתיו הרבנים שאינם אתיופים.
20. זאת ועוד, לרבנים יוצאי אתיופיה באשדוד ובגדרה נמסר, שבניגוד לעמיתיהם שאינם אתיופים, הם אינם זכאים לקבל תוספת שכר עבור חופות אותן הם עורכים.
21. על מנת לחדד את האפליה נביא את עניינו של הרב שי מערד, שבמשך מספר שנים קיבל שכר מלא, כפי הנראה על פי ההסכם הקיבוצי כיתר עמיתיו הרבנים. אולם בחודש ינואר 2004, כשבחן את תלוש משכורתו ואת חשבון הבנק, נתברר לרב שי כי שכרו הופחת בסכום של כ-3,000 ש"ח בחודש! הרב שי הנדהם פנה אל הגב` ברוריה פרנסיס, סמנכ"ל לענייני דתות במשרד רה"מ, על מנת לעמוד על פשר הטעות, וזו הפנתה אותו אל הממונה הישיר עליו, מר חיים ברודז`ק. מר ברודז`ק טען כי ועד העובדים הוא זה אשר נתן את ההוראה לקצץ בשכרו, וכי ספק אם ביכולתו לעשות דבר בנדון. יחד עם זאת, הרגיע אותו מר ברודז`ק והבטיח לו כי יעשה כמיטב יכולתו לשם בירור העניין. חרף הבטחתו זו, מאז ועד היום לא שב אליו מר ברודז`ק עם תשובה בנדון, חרף הזמן הרב שחלף ועל אף פניות חוזרות ונשנות.
22. בתקופה האמורה נשלחו בשוגג לרב שי תלושי שכר מלאים לחודשים ינואר-אפריל 2004, כפי הנראה בהתאם להסכם הקיבוצי, ותלושי שכר "מופחתים" לאותם חודשים. לנוחותכם ערכנו בטבלה את ההבדלים בין תלושי השכר לחודש אפריל 2004, שמקורם בין היתר בהבדלים בדרגות. יצויין כי בחשבון הבנק של הרב שי הופקד השכר הנמוך מבין השניים.
23. הבדלי השכר בין שני התלושים, המגיעים לאלפי שקלים בחודש, מדברים בעד עצמם:
השוואת תלושי שכר- הרב האתיופי של ערד, חודש אפריל 2004
| תלוש "לרב יוצא אתיופיה" | תלוש שכר "רגיל" | |
| 22 | 33 | דרגה |
| 4,774.7 | 6,800 | שכר משולב |
| 97.2 | 122 | שיחות טלפון |
| 171.9 | 201 | תוספת שכר |
| 68.6 | תוספת יוקר | |
| 171.9 | 201 | תוספת שכר |
| -38.8 | -235 | ניכוי עידוד צמיחה (1%) |
| -104 | -1281 | מס הכנסה |
| -321.9 | -397 -408 |
ביטוח לאומי + ביטוח בריאות |
| – | 500 | רכב ק"מ מגולם |
| – | 426 | ניידות רכב ברוטו |
| – | 342 | ניידות נטו |
| – | 92.4 | תוספת ערבה |
| – | 750 | תוספת (חברת קדישא) |
| – | 725 | תשלום מיוחד |
| – | -351 | קופת גמל סהר |
| -125.4 | -212 | קרן השתלמות |
| 4,522 | 7,074.40 | שכר נטו |
תלושי השכר של הרב שי לחודש אפריל 2004 מצ"ב ומסומנים נספח 10 א` וב` בהתאמה.
24. לא די בכך שההסכם הקיבוצי, הקובע קריטריונים ברורים ושקופים, לא מוחל משום מה על הרבנים יוצאי אתיופיה, אלא שמחד מקצה משרד ראש הממשלה, כך נראה, את אותו סכום בדיוק עבור כל הרבנים וכל הקייסים, ומאידך, תלושי השכר של הרבנים מציינים תפקידים שונים. כך למשל, בעוד הרב יאסו מגדרה ובית שמש מצוין כ"רב אזורי", מצוין הרב שי מערד כ"רב שכונה" ואילו הרב מיכאל מאשדוד מצוין כ"קייס". משמעות האבחנה אינה ברורה. כמו כן גם הדרגה הקבועה בתלוש השכר אינה ברורה ומשתנה בין רב אחד למשנהו.
25. על פי הנאמר לעיל, לכאורה, אמורים ההסכם הקיבוצי, הוראות התקש"יר וחוקת העבודה לחול על הרבנים יוצאי אתיופיה; אולם מסיבות שונות, על אף שמזה עשר שנים הם מכהנים כרבנים לקהילותיהם ומשמשים כרושמי נישואין, התנאים הקבועים בהסכמים אלה אינם מוחלים עליהם. כתוצאה מכך נמוך שכרם באופן מובהק ביחס לרבנים שאינם אתיופים ואין הם מקבלים זכויות סוציאליות שונות כגון פנסיה.
26. הנה כי כן, מהנאמר לעיל עולה כי הרבנים יוצאי אתיופיה מופלים לרעה ביחס לרבנים שאינם אתיופים.
בנסיבות אלה, אנו פונים אליך:
א. להחיל על הרבנים יוצאי אתיופיה את כל התנאים וההטבות לרבות ההסכמים הקיבוצים החלים על רבנים.
ב. להחזיר לאלתר את הזכויות הסוציאליות ואת הפרשי השכר שאמורים היו להשתלם לרבנים האתיופים מאז החלטת הממשלה בשנת 1995, אולם נעלמו בדרכם ממשרד הדתות וממשרד ראש הממשלה אל חשבון הבנק של הרבנים עצמם.
ג. להבא, להקפיד על כך שכל הזכויות של הרבנים יוצאי אתיופיה ישולמו על פי דין.
נודה לך על תשובה מהירה, על מנת שנוכל לבחון המשך צעדינו באשר להבטחת זכויותיהם של הרבנים, ועל מנת לצמצם את הפגיעה בהם ככל האפשר.
בברכה,
שרון אברהם-ויס, עו"ד
