בעקבות הבקשה ניתנה ב-11.9.05 החלטה כי יקבע דיון בתוך חודשיים. בית המשפט הוסיף כי "יש להניח כי המשיבים ימנעו מהוצאת צווי משמורת וצווי הרחקה מן הארץ ביחס למשפחות שעניינן הוא נושא לעתירה וזאת עד לדיון בבקשה לצו ביניים".
בג"ץ 8204/05
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
המבקשים:
1. א` ר` מס` דרכון קולומביאני —– (קטין, באמצעות הוריו ואפוטרופסיו הטבעיים המבקשים 3 ו-4 )
2. א` ר` (קטינה, באמצעות הוריה ואפוטרופיה הטבעיים המבקשים 3 ו-4)
3. ח` ר` מס` דרכון קולומביאני —–
4. ג` ר` מס` דרכון קולומביאני —–
5. האגודה לזכויות האזרח בישראל
6. מוקד סיוע לעובדים זרים
ע"י באי-כוח עוה"ד מיכל פינצ`וק ו/או דן יקיר ו/או דנה אלכסנדר ו/או אבנר פינצ`וק ו/או עאוני בנא ו/או לילה מרגלית ו/או באנה שגרי-בדארנה ו/או שרון אברהם-ויס ו/או לימור יהודה ו/או סוניה בולוס ו/או עאזם בשארה ו/או עודד פלר
מהאגודה לזכויות האזרח בישראל
רח` נחלת בנימין 75 תל-אביב 65154
טל` 5608185-03; פקס 5608165-03
נגד
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
רח` קפלן 1, ירושלים
2. שר הפנים
רח` קפלן 2, ירושלים
בקשה למתן החלטה בבקשה לצו ביניים
בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת ליתן החלטה בבקשה לצו ביניים, לפיה ימנע המשיב 2 מהוצאת צווי משמורת וצווי הרחקה, למשפחות של מהגרי עבודה, ובכללם משפחת המבקש 1, בהן ילדים אשר אינם זכאים לקבל רשיון לישיבת קבע בהתאם להחלטת הממשלה – שכן אין הם עונים על התנאים הנדונים בעתירה דנן: תנאי הלידה בישראל או תנאי כניסת ההורים לישראל כדין, וזאת עד למתן פסק דין בעתירה.
הבקשה הוגשה לבית המשפט הנכבד במצורף לעתירה דנן ביום 30.8.05.
ואלה נימוקי הבקשה:
1. המבקש מס` 1 (להלן "המבקש") הינו קטין בן 14, אזרח קולומביה, אשר הגיע לישראל יחד עם אמו, המבקשת 4, בהיותו בן 3. אביו, המבקש 3, הגיע לישראל 10 חודשים קודם לכן. למבקש אחות בת 8 שנים, המבקשת 2, אשר נולדה בישראל. המבקש גדל והתחנך בישראל והינו ישראלי לכל דבר ועניין.
2. המבקשות 5 ו-6 הינן עמותות הפועלות, בין היתר, להגנה על זכויות מהגרי עבודה בישראל.
3. ביום 26.6.05 נתקבלה החלטת ממשלה מס` 3807 שכותרתה "הסדר לשעה למתן מעמד לילדי שוהים בלתי חוקיים, הוריהם ואחיהם הנמצאים בישראל" (להלן: "ההחלטה" או "ההסדר"). ההחלטה נועדה למצוא פתרון ראוי לבעייתם הקשה של ילדי מהגרי עבודה רבים, כדוגמת המבקש, אשר גדלו והתחנכו בישראל, התערו בה תרבותית וחברתית, וחרף זאת, אין להם כל מעמד חוקי בה.
4. ההחלטה קובעת מספר תנאים להסדרת מעמדם של ילדי מהגרים בישראל: הילד נולד בישראל, חי בה ברצף ונמצא בתחומה במועד קבלת החלטה זו; עד ליום 31.12.05 הוא יגיע לגיל 10 לפחות; הוריו נכנסו לישראל כדין, טרם מועד לידתו; הוא לומד בבית ספר בישראל או סיים לימודיו כאמור, דובר את השפה העברית, והרחקתו הצפויה מישראל תהיה כרוכה ב"הגליה תרבותית" למדינה עמה אין לו זיקה תרבותית. על מנת לקבל מעמד נדרש הילד לעמוד בכל ארבעת התנאים.
החלטת הממשלה מיום 26.6.05 מצורפת כנספח ב/1 לבקשה.
5. לאור ההחלטה, לפיה תנאי לקבלת מעמד תושב קבע בישראל הוא לידה בישראל, נגזר על המבקש, אשר אינו עומד בתנאי זה, לעזוב את חבריו ואת סביבתו הקרובה והמוכרת ולגלות מישראל עם בני משפחתו אל ארץ זרה.
6. בדומה למבקש, שוהים בישראל ילדים נוספים, אשר אינם עונים לאחד משני התנאים נשוא העתירה: תנאי הלידה בישראל או תנאי כניסת ההורים לישראל שלא כדין. כך, על פי הערכות המבקשות 5 ו-6, נמצאים בישראל כ-200 ילדים נוספים של מהגרי עבודה, בני עשר ומעלה, אשר לא נולדו בישראל. הערכה זו מתבססת על אומדן סטטיסטי בדבר מספר ילדי מהגרי עבודה, בני 10 ומעלה, הנמצאים בישראל ועל נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדבר מספר ילדי מהגרי העבודה בני גיל זה, אשר נולדו בישראל. בנוסף ל-200 ילדים אלו, ישנם ילדים נוספים, אשר מספרם אינו ידוע, שהוריהם נכנסו לישראל שלא כדין.
7. עד לקבלת ההחלטה, נהנו ילדים אלו ובני משפחותיהם מהגנה מפני מעצר וגירוש במשך למעלה משנה וחצי. זאת בעקבות הצהרת שר הפנים הקודם, ח"כ פורז, לפיה יש "להשהות את גירושם של ילדים מעל גיל 10 השוהים בישראל מספר שנים משמעותי בלא מעמד חוקי, וזאת עד לקביעת מדיניות בנושא", החלטה אשר הוארכה מעת לעת, עד אשר נקבעה מדיניות בנושא, בדמות החלטת הממשלה נשוא העתירה.
8. ביום 9.8.05, במענה לפניה מאת העותרים 5 ו-6, הודיע מנהל מינהל האוכלוסין, כי ניתנה הנחייה להאריך את שהות המשפחות נגדם הוצאו צווי ההרחקה, עד למחצית חודש ספטמבר 2005.
העתק תשובת מנהל מינהל האוכלוסין מסומנת כנספח ב/2 לבקשה.
9. בעוד כשבוע ימים, אם כן, צפויים ילדים רבים אשר אינם עונים לקריטריונים הנדונים בעתירה, ובני משפחותיהם להידרש לעזוב את ישראל.
10. על הנזק, שייגרם למבקש ולילדים רבים במצבו, היה ויגורשו מישראל, אין צורך להכביר במילים. מדובר בילדים, אשר גדלו והתחנכו בישראל, ובה מרכז חייהם. היה וידרשו לצאת מישראל ייקטע מסלול חייהם, והם יאלצו להיפרד מסביבתם המוכרת והאהובה, ולעקור לארץ זרה, אשר לא פעם אף את שפתה אינם יודעים על בוריה.
11. כנגד הנזק החמור והמובהק, הצפוי להיגרם לעותר ולאחרים במצבו היה ויורחקו מישראל, לא ברור כיצד יינזק האינטרס הציבורי, אם בכלל, היה ויותר להם להמשיך ולשהות בישראל, עד שבית משפט נכבד זה יבחן את חוקיות התנאים המופיעים בהסדר. היה ותתקבל העתירה ויבוטלו התנאים, יהיו ממילא העותר ואחרים רשאים להישאר בישראל; היה ותידחה העתירה והתנאים יוותרו בעיינם, יצא כי שהייתם ארוכת השנים בישראל הוארכה במספר חודשים נוספים.
12. מאזן הנוחות, אם כן, מורה על מתן צו ביניים כמבוקש בראש בקשה זאת.
13. לאור פרק הזמן הקצר עד למועד פקיעת הנחיית מנהל מינהל האוכלוסין, ומצבם הבלתי אפשרי של משפחות מהגרי עבודה, אשר חרב איום הגירוש מונפת מעל ראשם וחששות ממשיים באשר לגורלם מלווים אותם מדי יום ביומו, מתבקש בית משפט נכבד זה, ליתן הכרעה בבקשה לצו ביניים כאמור בראש בקשה זו.
נחתם ביום 11 ספטמבר 2005
______________
מיכל פינצ`וק, עו"ד
באת-כוח המבקשים
