במשרד מבקר המדינה: הפרת זכויות עובדים, המועסקים באמצעות קבלן

זכויות העובד של מאבטח במשרד מבקר המדינה, שעבד מטעם חברת הקבלן סער, הופרו באופן שיטתי: בין היתר לא שולמו לו שעות נוספות, דמי נסיעה, דמי חגים וחופשה שנתית, ושכרו הולן. האגודה פנתה לחברת סער ולמשרד מבקר המדינה בדרישה להפריש לו ולמאבטחים נוספים את המגיע להם

לכבוד
עו"ד מרדכי בס, מנכ"ל
משרד מבקר המדינה
ת"ד 1081
ירושלים 91010

לכבוד
מר מיכה מילוא, מנכ"ל
חב` סער שמירה ושירותים בע"מ
רח` יפו 217
ירושלים 91360

נכבדיי,


הנדון: הפרת זכויות עובד – מר רון גממר

הריני מתכבדת לפנות אליכם בשמו של מרשי, מר רון גממר (רוני גאמר).

מר גממר עבד כמאבטח במשרד מבקר המדינה מחודש דצמבר 2003 ועד חודש יוני 2005, סה"כ 19 חודשים. על אף שמשכורתו שולמה לו באמצעות חברת "סער שמירה ושירותים (1986) בע"מ" (להלן "החברה" או "סער"), הרי שעיקר עבודתו בפועל נעשתה במשרד מבקר המדינה ובכפוף לעובדי משרד מבקר המדינה: החל בראיון הקבלה לעבודה, דרך הכשרתו המקצועית, הליווי המקצועי לרבות הפיקוח על העבודה, וכלה בפיטוריו.

עיון בתלושי השכר של מרשי מעלה כי באופן שיטתי נפגעו זכויותיו הקבועות בחוקי המגן ובהסכם הקיבוצי הכללי בין ההסתדרות לבין הארגון הארצי של מפעלי השמירה בישראל, שנחתם ביום 12.7.72, (להלן: "ההסכם הקיבוצי") שהורחב בצו הרחבה מיום 25.12.73, אשר תכליתם שמירה על רשת הביטחון הבסיסית לה זכאי העובד. יתרה מזו, הפגיעה בזכויותיו של מר גממר הינה בניגוד לאמור בתנאי המכרז למתן שירותי אבטחה 1/2003 שהוציא משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור (להלן: "המכרז"), בו זכתה חברת סער, וכן בניגוד לאמור בחוזה אשר נערך בין חברת סער לבין עובדי האבטחה במשרד מבקר המדינה, וביניהם, מר גממר.

כך, במהלך עבודתו הופרו תדיר זכויותיו השונות של מר גממר כעובד, ובין היתר לא שולמו לו: שעות נוספות, דמי נסיעה, דמי חגים וחופשה שנתית. כמו כן שכרו הולן. זאת ועוד, תלוש השכר ערוך באופן בו רב הנסתר על הגלוי, ובשל הקושי לקוראו, אנו שומרים לעצמנו את הזכות לשוב ולדרוש בהמשך רכיבי שכר נוספים במקרה הצורך.


א. נתוני הבסיס לחישוב שכרו של מר גממר ולחישוב הזכויות הנגזרות ממנו:

1. מר גממר עבד בהיקף של 80% משרה.

2. שכר מאבטח – החל מחודש דצמבר 2003 ועד לחודש נובמבר 2004, שימש מר גממר כמאבטח מהשורה. בהתאם למכרז, שכר בסיס למאבטח לשעה ביום חול עומד על סך של 150% משכר מינימום העומד על 17.93 ש"ח – משמע שכר הבסיס הינו 26.9 ש"ח לשעה.

3. עם תחילת עבודתו נאמר למר גממר בעל פה, כי תינתן לו תוספת גלובלית של 9% למשכורתו כגמול כולל בעבור עבודה במהלך שעות נוספות. סעיף ח2(6) להסכם הקיבוצי קובע כי ניתן "בהסכמת העובד, להוסיף על שכרו של עובד בעד יום עבודה פלוני תוספת כוללת בשיעור של 9% לפחות משכר העבודה הרגיל. . . במקרה כזה יהיה צד ב` פטור מלשלם לאותו העובד גמול עבודה בשעות נוספות. . .". חרף הוראות ההסכם הקיבוצי, מר גממר מעולם לא נשאל האם הוא אכן מסכים להסדר הנ"ל, ורק במהלך חודש אפריל 2005, נתבקש להביע הסכמתו בכתב לתוספת של 6% ממשכורתו של מאבטח, ו-9% לעובד שאינו עובד אבטחה. יצויין כי נוסח זה נוגד את האמור בהסכם הקיבוצי.

4. היות ותלושי השכר שהונפקו למר גממר אינם מפרטים את פריסת השעות הנוספות בהן עבד, יערכו החישובים בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי. לפיכך, השכר הרגיל עבור התקופה בה עבד כמאבטח עומד על סך של 29.3 ש"ח לשעה. (26.9+9%)

5. על פי האמור בס` ח2(5) להסכם הקיבוצי, עבור עבודה בימי שבת וחג, יש לשלם לעובד תוספת של 50% משכר הבסיס, משמע יש לשלם למר גממר בהתאם לחישוב הבא: 26.9 ש"ח שכר בסיס של מאבטח 150% X = 40.35 ש"ח לשעה בעבור עבודתו בימי שבת כמאבטח. ובשל תוספת 9% שכר מאבטח בימי שבת וחג עומד על 44 ש"ח לשעה.

6. שכר כאחראי משמרת- החל מחודש דצמבר 2004 ועד לגמר עבודתו בחודש יוני 2005 שמש מר גממר כאחראי משמרת, ולפיכך היה זכאי לתוספת שכר בסך של 10% משכר הבסיס, בהתאם לאמור בתנאי המכרז. משמע מר גממר היה זכאי לשכר על פי החישוב הבא – 110% 26.9 X שכר הבסיס = 29.6 ש"ח לשעה.

7. לשכר בסיס זה יש להוסיף תוספת גלובלית בעבור עבודה בשעות נוספות, בסך של 9%. משמע, השכר המלא עבור התקופה בה שימש מר גממר כאחראי משמרת, עומד על סך של 32.3 ש"ח לשעה.
8. עבור עבודתו בימי שבת וחג כאחראי משמרת, יש לשלם למר גממר בהתאם לחישוב הבא: 29.6 ש"ח שכר בסיס של אחראי משמרת 150% X = 44.4 ש"ח לשעה בעבור עבודתו בימי שבת כאחראי משמרת. ובתוספת של 9%: שכר אחראי משמרת בימי שבת וחג עומד על 48.4 ש"ח.


ב. רכיבי השכר הנדרשים על פי חוקי המגן, ההסכם הקיבוצי, צו ההרחבה והמכרז הינם כדלהלן:


9. תוספת עבודה בשעות נוספות

כאמור לעיל, מר גממר חויב בעל פה, בניגוד להוראות ההסכם הקיבוצי, לוותר על תגמול עבור עבודה בשעות נוספות, ולקבל תחת תגמול זה תוספת גלובלית של 9%. כאילו אין די בהתנהלות בלתי חוקית זו, מחישובינו עולה, כי השכר ששולם בפועל למר גממר שולם למעשה ללא התוספת המדוברת של 9% ובניגוד בוטה להוראות ההסכם הקיבוצי. כך גם עולה ממכתבה של עו"ד חופית סבאג, היועצת המשפטית של חברת סער בטחון ביום 14.11.04 אל עו"ד אורי בראון, אשר פנה בענין דומה, לפיו בפועל חברת סער גילמה את התוספת האמורה של 9% בשכר הבסיס. העתקו של המכתב נשלח אף למשרד מבקר המדינה.

על כן נבקשכם להוסיף לשכרו תוספת של 9% בהתאם לחישוב הבא:
75,202 ש"ח סך כל המשכורות בתקופה הנדונה (ללא תשלום נסיעות) 9% X = 6,768.18 ש"ח.


10. תשלום עבודה במוצאי שבת וחג

חובת התשלום של שכר נוסף, כמפורט לעיל, נפרשת על פני 36 שעות, בהתאם לאמור בס` 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951. משמע, יש לשלם למר גממר תוספת בסך 150% גם עבור עבודתו במוצאי שבת וחג. היות ואין ברשותנו פירוט מדויק של שעות העבודה של מר גממר, נבקשכם להעביר לידינו פירוט זה, על מנת שנוכל לבחון האם אכן קבל הלה תשלום מלא עבור עבודה בימי חג ושבת, ובכלל זה מוצאי חג ושבת, ואנו שומרים לעצמנו את הזכות לשוב ולתבוע בהמשך בעבור עבודה בשעות אלו.

11. הלנת שכר

משכורתו של מר גממר הולנה כעניין שבשגרה, מדי חודש בחודשו. כך לדוגמא, בעבור חודש ינואר 2004, לא קבל מר גממר את סך כל השכר המגיע לו בעבור עבודתו, כי אם תשלום חלקי בלבד. יתר התשלום, על סך 550 ש"ח, הועבר לו אך בחודש פברואר 2004, כפי שעולה מתלוש המשכורת בעבור חודש זה. כך גם בתלושי המשכורת של חודשים מאי, יוני, יולי ואוקטובר 2004, וכן בתלושי השכר של חודשים ינואר, פברואר ויוני 2005, מצוינות השלמות שכר שונות בעבור חודשים קודמים. הלנת שכר "כרונית" זו, של לעיתים למעלה מחודש ימים, הנה בניגוד להוראות חוק הגנת שכר, תשי"ח-1958, המאשר אך עיכוב בשכר של עד 9 ימים, ומשכך, הנכם נדרשים בתשלום פיצויים לעובד על הלנת שכר מתמדת זו.


12. השתתפות בקורס הכשרה

א. בעבור השתתפותו בקורס הכשרה, שולם למר גממר אך שכר חלקי בלבד, אשר הולן אף הוא: בתחילת שנת 2004 השתתף מר גממר בקורס הכשרה אשר נמשך שישה ימים, אולם התגמול בעבור קורס זה שולם לו במשך חמישה חודשים, החל מחודש מאי 2004 ועד לחודש ספטמבר 2004. כך בעבור קורס שארך כאמור 6 ימים שולם לו שכר עבור חמישה ימים, כאשר עבור כל יום בו השתתף בקורס, קבל הלה שכר בחודש עוקב. יתרה מזו, מעיון בתלוש המשכורת עולה, כי מר גממר קבל תגמול אך בעבור 8 שעות ליום, בחישוב של שכר מינימום. בפועל עבד מר גממר 10 שעות ביום והיה זכאי לשכר הגבוה משכר מינימום בהתאם לתנאי המכרז. על כן יש לשלם לו את ההפרשים ע"פ החישוב הבא: 2 שעות עבודה ביום 5 X ימי עבודה + 1 יום עבודה מלא (עבורו לא קבל כלל משכורת) = סך הכל 20 שעות עבודה = 20 ש` 29.3 X ש"ח לשעה (שכר לשעה כמאבטח) = סה"כ 586 ש"ח. כן יש לתגמל את מר גממר בעבור ההפרש שבין השכר אשר שולם לו עבור ימי הקורס, העומד על שכר מינימום, לבין השכר לו היה זכאי על פי תנאי המכרז, בהתאם לחישוב הבא – 8 ש` 5 X ימים 11.37 X ש"ח (ההפרש בין הסכום שקבל לסכום לו היה זכאי) =סה"כ 454.8 ש"ח.

לסכום זה נצרף את הסכום הקודם 454.8 ש"ח + 586 = 1,040.8 ש"ח סה"כ אשר יש לשלם למר גממר, עבור השתתפות בקורס ההכשרה. לסכום זה יש להוסיף פיצויי הלנת שכר.


13. תגמול עבור שעות חפיפה בין משמרות

מר גממר, בדומה לשאר המאבטחים במשרד מבקר המדינה, חויב להגיע רבע שעה טרם החלה המשמרת, על מנת לעבור חפיפה ולהשאר רבע שעה לאחר תום המשמרת לצורך העברת החפיפה – סה"כ חצי שעה נוספת בכל יום עבודה. רק בעבור חודשים ספטמבר-נובמבר 2004, וכן חודש ינואר 2005, מצוין בתלושי המשכורת העוקבים כי מר גממר תוגמל בעבור חצי שעת חפיפה. ויודגש, אף בחודשים אלו, נשתלם הסכום באיחור רב ובאופן חלקי. חרף זאת, נחשב להלן אך את הסכום המגיע למר גממר בעבור שעות החפיפה בשאר החודשים, אשר עבורם לא קבל כל תגמול שהוא, בהתאם לחישוב הבא:
115 ימי עבודה כמאבטח (ביתר החודשים) 0.5 X שעת חפיפה 29.3 X ש"ח (שכר לשעה כמאבטח) = 1,684.75 ש"ח עבור שעות חפיפה כמאבטח
84 ימי עבודה כאחראי משמרת (ביתר החודשים) 0.5 X שעת חפיפה 32.3 X (שכר לשעה כאחמ"ש) = 1,356.6 ש"ח עבור שעות עבודה כאחראי משמרת

סה"כ עבור חפיפה עבור משמרת – 1,356.6 + 1,684.75 = 3,041.35 ש"ח


14. דמי נסיעה

חוק שכר מינימום התשמ"ז-1987 מחייב תשלום של עד 21.30 ש"ח ליום (לעובד המועסק על בסיס יומי), או מחיר כרטיס "חופשי חודשי", או לחילופין את סכום הנסיעות היומי הלוך ושוב, לפי הנמוך מבין השלושה. לפיכך, מוטלת על המעביד החובה החוקית לשלם לעובד סך של 216 ש"ח לחודש דמי חופשי חודשי או לחילופין עלות נסיעה הלוך ושוב בסך של 5.5 ש"ח לכל כיוון. מבדיקת דמי הנסיעות אשר שולמו בפועל למר גממר עולה, כי שולם לו תשלום חודשי חלקי בלבד בעבור נסיעות. מלבד חודש דצמבר 2004, בו שולמו דמי נסיעות בסכום של עלות כרטיס חופשי חודשי, בשאר החודשים הסכום ששולם היה נמוך מן הסכום אשר הגיע למר גממר בפועל, הנמוך ממילא מעלות כרטיס חופשי חודשי. על כן יש לשלם למר גממר תוספת של דמי נסיעות בהתאם לחישוב סכום נסיעות יומי (הסכום נמוך מבין השלושה) על פי החישוב הבא:
268 ימי עבודה סה"כ 11 X ש"ח (5.5 ש"ח לכל כיוון) = 2,948 ש"ח; מסכום זה נוכה הסכום הכולל אשר שולם בפועל למר גממר בעבור נסיעות במהלך כל חודשי העבודה, העומד על סך של 2,528.8 ש"ח; לאחר הקיזוז הנ"ל יש לשלם סך של 419.2 ש"ח בגין דמי נסיעה.


15. זמן הפסקה

סעיף 20(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, קובע כי "ביום עבודה של שש שעות ומעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל-3/4 שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות". מר גממר אכן קיבל חצי שעת הפסקה בכל משמרת, אולם הוא נדרש להישאר במקום העבודה ולעמוד לרשות המעביד. כך, הסתובב הלה עם מכשיר קשר במהלך שעות ההפסקה, על מנת שמעסיקו יוכל להזעיקו בשעת הצורך. בנסיבות אלה, על פי פסיקת בתי הדין לעבודה, כאשר עובד נדרש להישאר במקום העבודה במהלך זמן ההפסקה, תיחשב ההפסקה כחלק בלתי נפרד משעות העבודה, ויש לשלם לו שכר בגין זמן זה. (וראה דיון (ארצי) לב/11-2 אחמד פאיד חגיראת נ` זכריה חצרוני, ד(1) 145). לפיכך, יש לשלם למר גממר את הסכומים אשר קוזזו ממשכורתו עבור יציאה להפסקה, בסכום כולל של 1,300 ש"ח.


16. חופשה שנתית

בשנתיים הראשונות לעבודתו זכאי מר גממר, העובד בהיקף של 80% משרה, ל-9.6 ימי חופשה בשנה, וזאת בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק חופשה שנתית התשי"א-1951, הקובע כי על המעסיק חלה חובה להוציא את העובד לחופשה מדי שנה. בתנאים מסוימים יכול העובד לקבל כתוספת לשכרו פדיון ימי חופשה. למר גממר ניתנה אך חופשה בתשלום על סך של 573.76 ש"ח במהלך חודש מרץ 2005 ודמי פדיון חופשה בחודש ינואר 2005 בסכום של 176 ש"ח. בהתאם להוראות, הנכם נדרשים לשלם למר גממר פדיון ימי חופשה בהתאם לחישוב דלהלן:
X 9.6 (עבור שנה ראשונה כמאבטח) כ-9 שעות עבודה ביום X 29.3 ש"ח שכר לשעה = 2,531.52 ש"ח
X 4.8 (עבור חצי שנה שנייה כאחמ"ש) כ-9 שעות עבודה ביום X 32.3 ש"ח שכר לשעה = 1,395.36 ש"ח
סה"כ 3,926.88 ש"ח דמי פדיון חופשה. לאחר ניכוי הסכומים שכבר הועברו למר גממר בגין ימי חופשה, עומד הסכום על סה"כ 3,177.12 ש"ח בגין דמי פדיון חופשה.


17. דמי חגים

תשלום דמי חגים נקבע בצו ההרחבה להסכם הקיבוצי, ובהסכם המסגרת לארגוני המעסיקים, והוא חל על כל המעסיקים בענף. כך, יש לשלם למר גממר שמונה ימי חג בשנה. זאת ועוד, כאמור לעיל, בהתאם לתנאי ההסכם הקיבוצי, שומר שעבד בימי שבת וחג, ובכלל זה מוצאי חג, יקבל תעריף של 150%, אולם היות ואין פירוט בתלוש משכורתו של מר גממר, קיים קושי בחישוב התשלום המלא המגיע לו בגין עבודה בימים אלו. לפיכך, נבקשכם להעביר לידינו פירוט מדויק של ימי העבודה של מר גממר, בהתייחס לעבודה בימי שבת וחג. בינתיים, מבלי לפגוע בטענות דלעיל, יש לשלם למר גממר דמי חגים, בהתאם לחישוב הבא:
1 שנה ראשונה כמאבטח 8 X ימי חג בשנה 9 X שעות עבודה ביום 29.3 X ש"ח לשעה = 2,109.6 ש"ח.
0.5 שנה כאחראי משמרת 8 X ימי חג בשנה 9 X שעות עבודה ביום 32.3 X ש"ח לשעה = 1,162.8 ש"ח
3,272.4 ש"ח עבור דמי חגים.

יצוין כי בהתאם לסעיף 5 לנספח א` למכרז, עבור שירותי אבטחה ביום כיפור ובליל הסדר ישולם לעובד שכר של 200% מהשכר הרגיל המשתלם לו לשעה. על אף שמר גממר תוגמל הן בעבור עבודתו במהלך יום כיפור בחודשים ספטמבר ואוקטובר 2004, והן בעבור עבודתו במהלך ליל הסדר בחודש אפריל 2005, היות ואין בידינו פירוט מדויק של שעות עבודתו במהלך ימי חג אלו, נבקשכם להעביר לנו את פירוט השעות המדויק בימים אלו ואת הגמול ששולם לו בעבורם, ואנו שומרים לעצמנו הזכות לשוב ולדרוש בהמשך את התגמול המלא עבור עבודה בימים אלו.


18. דמי הבראה

בהתאם לצו ההרחבה, יש לשלם לעובד דמי הבראה בגין 6 ימים מהשנה הראשונה עד השלישית, סה"כ 306 ש"ח עבור כל יום. בכל תקופת ההעסקה שולם למר גממר סך של 602 ש"ח בלבד בגין דמי הבראה במהלך חודש מרץ 2003. לפיכך יש לשלם לו את יתרת התשלום על פי החישוב הבא: 80% משרה 306 X ש"ח 6 X ימים X 1.5 שנים = 2,203.2 ש"ח דמי הבראה. מסכום זה יופחתו דמי ההבראה שכבר שולמו למר גממר בסך של 602 ש"ח. סה"כ יש לשלם סך של 1,601.2 ש"ח בגין דמי הבראה.


19. פנסיה

זכאותו של מאבטח להפרשות לפנסיה מבוססת על הוראת סעיף יב(1) להסכם הקיבוצי שהורחב בצו הרחבה. על המעסיק לבטח את העובד בקרן פנסיה של "מבטחים" לאחר 6 חודשים ולהפריש לעובד רטרואקטיבית מתחילת עבודתו, על פי חישוב של 6% מהשכר של כל חודש עבודה. ויודגש, יש להפריש באופן רטרואקטיבי את כל הסכומים הללו לקופת הפנסיה. על פי תלושי השכר, ולמיטב ידיעתנו, למר גממר לא הופרש ולו שקל אחד מאז תחילת עבודתו לטובת קרן פנסיה. לפיכך יש לשלם למר גממר 6% משכרו, עבור כל תקופת עבודתו: סך של 4,512.5 ש"ח בגין דמי פנסיה.

20. פיצויי פיטורין

ביום 14.6.05 הודיע משרד מבקר המדינה למר גממר על הפסקת עבודתו. ביום 15.6.05 הוציא משרד מבקר המדינה מכתב בעניין זה גם לחברת סער. משכך יש לשלם למר גממר פיצויי פיטורין בסך של 1.5 חודשי עבודה ממוצעים, בעבור 1.5 שנות עבודה, בהתאם לאמור בס` 12 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ע"פ החישוב הבא: 4,424 ש"ח משכורת ממוצעת 1.5 X חודשי עבודה = 6,636 ש"ח עבור פיצויי פיטורין.

21. לחלופין ולמען הזהירות נטען, כי מדובר בהתפטרות שדינה כפיטורין, שכן ביום 15.6.05 הופנה מר גממר על ידי חברת סער לעבודה באוניברסיטה בהר הצופים. על אף שלכאורה הוצעה לו עבודה בשכר דומה לשכר בו השתכר במשרד מבקר המדינה, הרי שבפועל היה שכר הבסיס שהוצע לו בהר הצופים נמוך באופן משמעותי מזה ששולם במשרד מבקר המדינה. יתרה מזאת, מאחר שבהר הצופים מונו כאחראי משמרת רק מי שהיו קצינים בצבא ומאחר שמר גממר אינו קצין, הרי שלו היה עובר לעבוד בהר הצופים היה עליו לשמש כמאבטח, משמע ירידה של 10% בשכרו. זאת ועוד, אין ספק כי חלק מהאטרקטיביות של העבודה במשרד מבקר המדינה הינה תנאי העבודה הנוחים מאוד: מרבית העבודה נעשית בישיבה, בתוך מבנה, ועל פי ההנחיות מותר לעובדים לקרוא וללמוד. מעמיתיו, שעבדו כמאבטחים בהר הצופים, ידע מר גממר כי העבודה שהוצעה לו הינה בעמידה, תחת כיפת השמיים. אין ספק כי בנסיבות אלה מדובר בהרעת תנאים מוחשית בתנאי העבודה ולפיכך בהתפטרות שדינה כפיטורין על פי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג- 1963.


22. תלושי השכר

אשר הופקו למר גממר וניתנו לו בכל תקופת עבודתו כללו מספר קטגוריות סתומות, אשר לאדם מן הישוב לא היתה כל אפשרות לעמוד על פשרן. כך פנה מר גממר, בדומה לעובדים נוספים במשרד, אל החברה, על מנת לקבל הסבר על תוכן התלוש, אולם מאמציו עלו בתוהו. סעיף 2(א)(5) בחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) תשס"ב-1992 קובע, כי על המעביד למסור לעובד את "סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר ואולם אם נקבע שכר עבודתו על פי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו – דירוג העובד ודרגתו"; כך גם סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 קובע כי "מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו, והשכר ששולם להם, וכן חייב הוא למסור לעובדיו, בכתב, פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו". משמעותם ומטרתם של סעיפי חוק אלו הן ליידע את העובד בדבר רכיבי השכר המגולמים במשכורתו הכוללת, הן בתחילת העבודה והן במהלכה, על מנת שזה יוכל לבחון האם אכן שולמו לו כל רכיבי השכר כנדרש. כך למעשה גם תלוש המשכורת מופק מדי חודש לעובד, על מנת שהעובד יוכל לאמוד את הסכומים ששולמו לו בפועל. האופן בו הוצג תלוש השכר של מר גממר מרוקן, הלכה למעשה, את הרציונל העומד בבסיס חוקים אלה, ומר גממר נדרש לערוך חישובים סבוכים ולתהות על קנקנם של רכיבי שכר מסוימים, שלא לצורך, ובניגוד להוראות הדין, בבואו לבחון האם אכן שולמה לו משכורת כחוק.


סיכום- סך כל התשלומים המגיעים למר גממר עומד על 31,768.75 ש"ח

תוספת שעות נוספות – 6,768.18
השתתפות בקורס הכשרה – 1,040.8
תגמול שעות חפיפה – 3,041.35
דמי נסיעה – 419.2
זמן הפסקה – 1,300
דמי פדיון חופשה – 3,177.12
דמי חגים – 3,272.4
דמי הבראה – 1,601.2
פנסיה – 4,512.5
פיצויי פיטורין – 6,636

סה"כ – 31,768.75

לסכום זה יש להוסיף הן את התשלום בגין שעות עבודה נוספות בימי חג כאמור לעיל, והן פיצויי הלנת שכר.

אשר על כן ולאור כל האמור לעיל נבקש כי הסכום האמור על סך 31,768.75 ש"ח יועבר לידי מרשי לאלתר, אחרת הורני מרשי לפנות בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה.


יצויין כי אל האגודה לזכויות האזרח פנו מאבטחים נוספים ממשרד המבקר והעלו טענות דומות לאלה של מר גממר על פגיעה בזכויותיהם כעובדים. על כן נבקשכם להפריש גם לשאר המאבטחים במשרד מבקר המדינה, את כלל הזכויות המגיעות להם על פי דין.

לנוחותכם מצ"ב מכתבה של עו"ד חופית סבאג, לעו"ד אורי בראון מיום 14.11.04.

בברכה,
שרון אברהם-ויס, עו"ד


נכתב בסיוע תמי קצביאן

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות חברתיות,זכויות עובדים

סגור לתגובות.