לבטל צו המכריז על שטחי B שמצפון לכביש חוצה שומרון כשטח צבאי סגור

ב-18.8.05 פנתה האגודה לאלוף פיקוד מרכז בעקבות פרסום צו, המכריז על כל שטחי B שמצפון לכביש חוצה שומרון כשטח צבאי סגור, והאוסר על כניסת ישראלים אליהם. הצו לא מאפשר לסוחרים ומספקי שירותים, פעילי זכויות אדם, עורכי דין ועוד, להיכנס לעשרות כפרים בגדה המערבית

לכבוד
האלוף יאיר נוה
מפקד כוחות צה"ל באיו"ש


דחוף ביותר!

שלום רב,


הנדון: צו בדבר הוראות ביטחון – הכרזה בדבר סגירת שטחי B לישראלים

הננו פונים אליך, על מנת שתשקול מחדש ותורה על ביטולה המיידי של ההכרזה שבנדון.

1. ביום 8.8.2005 חתמת על צו, המכריז על כל שטחי B שמצפון לכביש חוצה שומרון כשטח צבאי סגור. הצו פורסם לידיעת הציבור רק ביום 16.8.2005 בשעות הערב.

2. על פי הצו, חל איסור על ישראלים להיכנס לשטחים אלה או לשהות בהם, אלא בהיתר. לפי סעיף 4 לצו, היתר כניסה לשטח יכול להינתן על ידי מפקד כוחות צה"ל או מי שהוסמך לכך מטעמו, ויכול שיהיה כללי, לסוגים, אישי או מיוחד.
3. על פי האמור בצו, הוא יעמוד בתוקפו למשך ארבעה חודשים וחצי, דהיינו מיום כניסת הצו לתוקף ועד ליום 31.12.2005.
4. הצו פוגע באופן פסול ובלתי מוצדק בזכויות יסוד חוקתיות, ובזכויות מוגנים המעוגנות, בין השאר, במשפט הבינלאומי ההומניטרי. עיון בצו מחד גיסא, ובמטרותיו המוצהרות מאידך גיסא, מלמד, כי הוצאת הצו נגועה בחוסר סבירות קיצוני ובחוסר מידתיות, כאשר לא מתקיים קשר הגיוני בין מטרות הצו לתוכנו.

5. האיסור הקבוע בצו שולל, הלכה למעשה, את יכולתם של ישראלים, ובכלל זה, פלסטינים אזרחי ותושבי ישראל, בעלי קרבת משפחה וקשרי ידידות עם תושבי הכפרים, סוחרים ומספקי שירותים, פעילי זכויות אדם, בעלי תפקיד ועורכי דין, העוסקים בייצוג תושבי הכפרים ובהגנה על זכויותיהם, מלהיכנס ולשהות בעשרות כפרים בגדה המערבית.

בעקבות איסור זה נפגעות לא רק זכויותיהם של אלה, שאינם מורשים להיכנס, אלא ואולי ביתר שאת, זכויותיהם המוגנות של אלה המתגוררים בכפרים אלה. כך, שכן חלק בלתי נפרד מהשלכותיו של האיסור האמור הינו – ניתוקם של תושבי עשרות הכפרים האמורים מקרובים, מידידים, ומאנשים המייצגים אותם או המסייעים להם (ראו למשל סעיפים 27, 30 ו-63 לאמנת ג`נבה).
רק כדוגמא ניתן להזכיר את תפקידם החשוב של חלק מהמוזכרים לעיל בשמירה על זכותם של תושביהם של עשרות כפרים בגדה המערבית, הסובלים מתופעה נמשכת של אלימות מתנחלים ופעולות פסולות של כוחות הביטחון בגינן נמנעת גישתם לאדמותיהם החקלאיות. פעילותם של פעילי זכויות אדם, ושל ארגוני זכויות אדם בהקשר זה, הינה חיונית לצורך שמירה על זכויות בסיסיות אלה. איסור הכניסה, אשר הוטל באופן גורף על הישראלים, חוסם ומונע הושטת עזרה חיונית מעין זו. נוכח משכו של הצו, הדבר ימנע אף את הסיוע, הנחוץ לתושבי הכפרים במהלך עונת המסיק הקרובה.

6. אין חולק, כי בסמכותו של המפקד הצבאי להכריז על שטח כשטח צבאי סגור, אך זאת רק אם שיקולים, הנוגעים לשמירת הסדר והביטחון, מחייבים זאת, בהסתמך על תשתית עובדתית מבוססת, וכאשר הפגיעה הנגרמת איננה בלתי מידתית. עמד על כך היועץ המשפטי לממשלה במסגרת תשובתו לבג"צ 9593/04, בה הבהיר, כי יש מקום להפעיל את הסמכות לסגירת שטח רק מקום, בו מתקיימת סכנה נקודתית חריגה, אשר לא ניתן להתמודד עימה בדרך חלופית סבירה אחרת, בטווח הזמן המתחייב ממהות הסכנה ואופייה, וכי אף במקרה כזה ההגבלה תיעשה לזמן המזערי המתחייב (וראו גם בג"צ 6893/05 ח"כ הרב יצחק לוי נ` ממשלת ישראל (פסק-דין מיום 3.8.2005) ).

ואולם, עיון בצו ובמטרותיו המוצהרות מלמד, כי תנאים אלה אינם מתקיימים ביחס לצו הנדון, וכי פסול הוא בגין חוסר סבירות וחוסר מידתיות זועקים לעין.

7. המטרה המוצהרת הראשונה של הצו, הינה "להגן על ביטחונם של אזרחים ישראלים בתקופה רגישה זו ולאפשר לכוחות הביטחון ליישם את תוכנית ההתנתקות בצפון השומרון" (כפי שנכתב בהודעה שפורסמה באתר האינטרנט של דובר צה"ל).

קשה להבין במה שונים באופן קטיגורי, מבחינת חשש כלשהו לביטחונם של ישראלים, כל הכפרים הפלסטיניים שמצפון לכביש חוצה שומרון (כביש מס` 5), מיתר כפרי הגדה המערבית המצויים מדרום לו. זאת ועוד, לא ברור כיצד משפיעה תוכנית ההתנתקות בצפון השומרון על הסכנה לביטחונם של אזרחים ישראליים, באופן המחייב את איסור כניסתם לכל הכפרים הפלסטינים מצפון לכביש האמור.

8. המטרה המוצהרת השנייה (המתקשרת לסיפא של המטרה הראשונה) הינה "למנוע מאזרחים ישראלים לנוע דרך השטחים האמורים (שטחי B) על מנת להגיע ליישובים המיועדים לפינוי, בניגוד לחוק, תוך הפרעה לפעילות כוחות הביטחון וסיכון חייהם וחיי אנשי כוחות הביטחון".

לא ברור, מהו הקשר הרציונלי שבין האמצעי – איסור הכניסה לשטחי B – למטרה. כך, שכן דרכי הגישה ליישובים המיועדים לפינוי עוברות כולן בשטחי C דווקא, ולא בשטחי B. ישראלי, שיבקש להגיע ליישובים המיועדים לפינוי, לא תהיה לו כל סיבה לעבור דרך כפרים פלסטינים דווקא בדרכו אליהם (אלא אם הוא מתכנן לבצע בהם פעילות בלתי-חוקית ואז ממילא לא יהיה בצו כדי להרתיעו).

9. לא זו אף זו, הצו מטיל איסור כניסה על אזורים עצומים, ועל עשרות רבות של כפרים פלסטינים, הרחוקים באופן ניכר ביותר, בחלקם עשרות קילומטרים, מהאזור הצפוי לפינוי.
כידוע, עוד ביום 13.7.2005 הוצא צו, אשר מכריז על הגבלת כניסה לשטח, הסמוך לשטח הצפוי לפינוי, בדומה לצווים שהוצאו ביחס לאזורים הצפויים לפינוי ברצועת עזה.

בנסיבות אלה אין בצו הנוכחי כדי להוסיף או לתרום במשהו למטרה האמורה.

10. התוצאה, איפוא, היא, שהצו אינו תורם להשגת המטרות, אותן הוא מבקש להשיג, ולעומת זאת הוא גורם לפגיעה רחבה ומיותרת, שאין לה כל קשר לקידום מטרות אלה.

11. מטעמים אלה דינו של הצו המכריז על כל שטחי B מצפון לכביש חוצה שומרון (כביש מס` 5), בטלות מדעיקרא, ולחלופין להתבטל.

בנסיבות אלה, אנו פונים אליך על מנת שתשקול מחדש את העניין, ותורה, כמתחייב, על ביטולו של הצו.

נודה לתשובתך הדחופה על מנת שנוכל לשקול את המשך צעדינו.

בכבוד רב ובברכה,
לימור יהודה, עו"ד

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות האדם בשטחים הכבושים,חופש התנועה

סגור לתגובות.