האגודה לזכויות האזרח הגישה בתחילת חודש יולי תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בשם עובד לשעבר בנציגות מדינת ישראל באמסטרדם, נגד המדינה ונגד חברת אל על, מעסיקתו בפועל של העובד, בגין ניכוי שלא כדין של דמי הכשרה ושכר עבודה. התביעה, בגובה 20,708.94 ש"ח, הוגשה בידי עו"ד שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח.
ק` י` הועסק בידי המדינה ובידי חברת אל על כעוזר קצין בטחון בנציגות ישראל בשדה התעופה סכיפהול באמסטרדם החל בסוף חודש דצמבר 2003 ועד לחודש ינואר 2005. לתובע, שהועסק קודם לכן כדייל באל על, הוצגה בראשית תהליך המיון למשרה בהולנד תמונה ורודה של תנאי ההעסקה שם, ובכלל זה תנאי שכר טובים, חמישה ימי עבודה בשבוע והשתתפות בשכר דירה. התובע, שהתלהב מתנאי העבודה שהוצגו בפניו, החליט להמשיך את תהליך המיון למשרה, ובסיומו עבר קורס הכשרה במהלך 13 ימים. רק לאחר שעבר להתגורר עם אשתו באמסטרדם, לא לפני שעזבו דירה שכורה, מכרו את רכבם, התפטרו ממשרותיהם ורכשו יחידה לאחסון תכולת ביתם, זומן י` לחתום על הסכם עבודה, שמעיון בו התבררו לו עובדות חדשות, שלא נמסרו לו קודם לכן. ביניהן: החוזה הוא לתקופה של שלושה חודשי נסיון; התחייבות העובד ל- 24 חודשי עבודה, שאם לא יסיים אותה, יוטל עליו קנס של 2,500 $, בנימוק של "החזר העלות של קורס ההכשרה", ותנאים נוספים, הפוגעים בעובד ושלא הוזכרו קודם לכן.
בחודש ינואר 2005 סיים התובע את עבודתו, בהודעה מראש לממונה עליו, לאחר שנתגלו אצל אשתו בעיות בריאות, שלא איפשרו לבני הזוג להישאר ולעבוד באמסטרדם. בסמוך לסיום עבודתו קיבל י` מכתב מסגן ראש האגף לארגון באגף הבטחון של אל על, בו נדרש לשלם לחברה בה הועסק "חוב בגין הוצאות דמי הכשרה". בניכוי פיצויי פיטורין, שהוא זכאי להם, נדרש י` לשלם לחברת אל על 408.41 יורו. מספר ימים לאחר מכן קיבל י` את תלוש השכר שלו לחודש ינואר 2005, בו פורט קיזוז בסך 1,075.19 יורו משכרו, בגין "מענק דירה". קיזוז זה היווה כ- 99% משכרו, ולחשבון הבנק שלו נכנסו 12.79 יורו בלבד. מדובר בתלוש שכר, שאינו עולה בקנה אחד עם המכתב, שקיבל התובע ימים אחדים קודם לכן (אין שם, למשל, זכר לפיצויי הפיטורין ולקיזוז דמי ההכשרה ומענק הדירה מהם, שנזכר גם הוא במכתב), וכן נפלו בו פגמים נוספים.
עו"ד אברהם-ויס מציינת בכתב התביעה, כי תופעת ה"קנסות" הנגבים שלא כחוק מעובדים והחתמת עובדים בכלל, ועובדי אבטחה בפרט, על חוזים הכוללים סעיפים בלתי מידתיים, כגון אלה העוסקים בניכוי דמי הכשרה, הינה תופעה רווחת בשוק העבודה הישראלי בעת האחרונה. חמור הדבר שבעתיים, היא מדגישה, כאשר מדובר במדינה עצמה כמעסיק. היא מציינת עוד, כי לאחרונה הוגשה הצעת חוק, שהאגודה לזכויות האזרח השתתפה בניסוחה ואשר מהותה הגברת האכיפה בגין ניכויים שלא כדין, ובהם ניכויים בגין קורס הכשרה. עוד נטען בכתב התביעה, כי הסעיף המאפשר ניכוי דמי הכשרה הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד ולכן יש לבטלו. מדובר בסעיף המבטא את הפער הניכר בין כח המיקוח של העובד ובין זה של המעסיק, שכן קיימת אי-סימטריה בולטת בין התחייבות העובד לתקופת העסקה של 24 חודשים, שהפרתה גוררת "פיצוי", לבין העדר כל התחייבות מקבילה מצד הנתבעת. בנסיבות אלה, ועל פי סעיף 3 לחוק החוזים האחידים, מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. זאת ועוד, הואיל ויש להניח כי עובד סביר לא היה מסכים לחתום על סעיף זה מרצונו החופשי, וכי התובע חתם עליו בלית ברירה – יש לראות את הסעיף כבטל ומבוטל. זאת ועוד, בחוזה קיימת סתירה בין אורך תקופתו (שנה אחת) ובין התניית ההעסקה ללא "קנס" בגין תקופת ההכשרה (24 חודשים) – עדות נוספת לכך שמדובר בחוזה מקפח. כמו כן, העובדה שהחוזה הוצג לראשונה בפני העובד כאשר הוא כבר שהה באמסטרדם מעידה על חוסר תום לב מצדן של המדינה ושל חברת אל על.
עו"ד אברהם-ויס מבהירה, כי הסעיף בחוזה בדבר "ניכוי דמי הכשרה" הינו אצטלה לפגיעה בחופש העיסוק ובזכות הקניין של התובע, שכן מדובר בהגבלה בלתי מידתית של חופש העיסוק שלו בכובלו אותו למקום עבודתו למשך 24 חודשים. מדובר בנסיון של המעסיקים לכבול אליהם עובדים לתקופה ממושכת, בשל החשש כי יעזבו קודם לכן בשל תנאי העבודה הלקויים. אי תשלום שכר בעבור עבודה שבוצעה, היא מוסיפה, הינה פגיעה בזכות הקניין של התובע. זאת ועוד, חוק הגנת השכר קובע רשימה סגורה של ניכויים משכר עבודה, וניכוי "עלות ההכשרה" אינו נכלל בה. לפיכך, לא מדובר בניכוי חוקי מן השכר, אל במעין קנס, המנוגד לחוק. יצוין עוד, כי מדובר בקיזוז שאינו פרופורציונלי כלל ועיקר לעלות ההכשרה בפועל: מדובר בקורס הכשרה בן 13 ימים, שנערך בכיתת לימוד, ללא עזרים מיוחדים ויקרים. המדינה וחברת אל על, נטען בכתב התביעה, לא הוכיחו כלל כי עלות הקורס מגיעה לסכום של 2,500 $ לעובד. יתר על כן, אין מקום לתבוע את עלות הקורס מן העובד, אשר נאלץ לחזור לארץ (ולהפר-לכאורה את החוזה) רק בשל מצבה הבריאותי של אשתו, עובדה שלא היתה תלויה בו ושלא יכול היה לחזותה מראש.
לאור דברים אלה, נאמר בכתב התביעה, יש להשיב לתובע את הסכום שקוזז ממשכורתו האחרונה, בגין ההכשרה המקצועית כביכול, וכן לבטל את יתר החוב, אשר נזקף לכאורה לחובתו. כן נדרשות המדינה ואל על לשלם לו שכר מצטבר עבור ההגעה למקום העבודה כחצי שעה לפני תחילת המשמרות, הגעה אשר נדרש לה בקביעות בידי מעסיקיו, אך לא קיבל עליה כל תשלום, וכן בעבור המתנות בין משמרות, בהן נאלץ לשהות בשטח שדה התעופה, בלא יכולת מעשית לשוב אל ביתו. בית הדין מתבקש להוסיף לסכומים אלה פיצוי בגין עוגמת נפש ופיצויים בגין הלנת שכר, הוצאות משפט והפרשי הצמדה וריבית כדין. כן נדרשות המעסיקות להוציא לתובע תלוש שכר חדש ומפורט, במקום התלוש ה"מכובס", שהוצא לו בניגוד לחוק.
