פליטים בישראל

חומר רקע בנושא פליטים ומבקשי מקלט המגיעים לישראל, והמלצות לבניית מערכת ישראלית למתן הגנה ראויה לפליטים. לציון יום הפליט הבין-לאומי 2005

* האגודה לזכויות האזרח בישראל * רופאים לזכויות אדם * מוקד סיוע לעובדים זרים * קו לעובד * אמנסטי אינטרנשיונל * התכנית לזכויות פליטים של אוניברסיטת תל-אביב

יום הפליט הבינלאומי 2005

ב 20 ביוני יציינו מדינות בכל רחבי העולם "יום הפליט הבינלאומי", במועד זה יצדיעו לאומץ ולנחישות של הפליטים, יאשרו את מחוייבותן הנמשכת לשמירה על זכויות האדם של הפליטים, ויגנו את האלימות, הדיכוי והמלחמות, הממשיכים להפוך אלפי אנשים בכל רחבי העולם לפליטים.

יום הפליט הבינלאומי מצויין בישראל זו השנה השנייה. השנה הוא נערך בשיתוף פעולה בין ארגוני הפליטים בישראל (המרכז לפיתוח לפליטים אפריקאיים, ארגון העובדים האפריקאיים ונציגי קהילות הפליטים ההומניטריים) ומספר ארגוני זכויות אדם ישראליים: האגודה לזכויות האזרח בישראל, עמותת רופאים לזכויות אדם, מוקד סיוע לעובדים זרים, אמנסטי אינטרנשיונל – ישראל, קו לעובד והתכנית לזכויות פליטים של אוניברסיטת תל-אביב.

מיהו פליט?

האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 (עליה חתומה גם ישראל) קובעת כי פליט הוא אדם שברח ממדינתו עקב הפרות חמורות ושיטתיות של זכויות האדם הבסיסיות שלו. ההפרות אליהן מתייחסת האמנה הן כאלה שנבעו מדתו, לאומיותו, השקפתו הפוליטית, גזעו או מהשתייכותו לקבוצה חברתית מסויימת (קטיגוריה זו כוללת גם ג'נדר ונטייה מינית). הנחת היסוד של האמנה היא כי קיימת חובה מוסרית ומשפטית ליתן מקלט בטוח לאדם כזה, החושש לשוב למדינתו, ואשר לגביו קיים חשש מבוסס כי אם יחזור, יאונה לו רע.

לישראל מגיעים גם אנשים רבים הבורחים מארצותיהם כתוצאה מסכסוכים מזויינים בין מדינות או בתוך מדינות. חלקם (ממדינות מערב אפריקה) מקבלים הגנה זמנית בישראל, הגם שאינם פליטים על-פי ההגדרה הדווקנית של אמנת הפליטים. יצויין כי אמנת ג'נבה הרביעית, עליה חתומה גם ישראל, קוראת לצדדים המעורבים בסכסוך מזויין להימנע ממעשים כגון גירוש אזרחים מבתיהם ומאזור מחייתם ומחייבת הגנה על זכויות האדם שלהם.

אמנת הפליטים

מדינת ישראל וארגונים יהודיים רבים היו פעילים בניסוחה של אמנת הפליטים אשר נולדה על רקע מוראות השואה. 145 מדינות חברות כיום באמנה ובפרוטוקול שלה. נציבות האו"ם לפליטים הוקמה כגוף הבינלאומי שתפקידו להגן על פליטים ברחבי העולם ולפקח על קיומה של האמנה על-ידי המדינות החברות. לנציבות האו"ם משרד ישראלי היושב בירושלים.
אבן הפינה של האמנה הוא עקרון איסור ההחזרה (Non Refoulement) האוסר איסור מוחלט להשיב אדם למקום בו צפויה סכנה לחייו או לחירותו.

מדינת ישראל ואמנת הפליטים

למרות שמדינת ישראל היתה אחת המדינות הראשונות לחתום על האמנה, היא איחרה מאד ביישומה. רק משנת 2002 החלה לפעול "הועדה המייעצת לפליטים" ועדה בינמשרדית בה חברים נציגי משרד הפנים, המשפטים, והחוץ, ואשר תפקידה לייעץ לשר הפנים בשאלה מי זכאי לקבל מעמד של פליט בישראל. המשרד הישראלי של נציבות האו"ם לפליטים ממשיך למלא תפקיד מרכזי בהליך. בקשות למקלט מוגשות אל נציבות האו"ם, מי שבקשתו נמצאה אמינה על פניה מוגדר כ"מבקש מקלט" ומקבל רישיון עבודה בישראל. נציבות האו"ם לפליטים בוחנת את הבקשה ומגישה המלצותיה אל הועדה המייעצת לפליטים. ההחלטה הסופית מתקבלת על-ידי שר הפנים. מי שהוכר מעמדו כפליט מקבל תושבות ארעית (הכוללת גם ביטוח רפואי וזכויות סוציאליות) למשך שנתים. בתום תקופה זו ייבחן מצבו מחדש.

הפליטים המגיעים לישראל

רוב מבקשי המקלט מגיעים לישראל מאפריקה, בעיקר מאתיופיה. מדינות מוצא אחרות הן: אריתריאה, בורמה, קולומביה, ניגריה, תורכיה, סודן, זנזיבר ועוד.
מבקשי המקלט מגיעים לישראל בדרכים לא דרכים – חלקם חוצים מדבריות ברגל ומסכנים נפשם בחציית גבולות באופן בלתי חוקי, אחרים מפליגים על אוניות כנוסעים סמויים, ויש המגיעים בדרך האוויר לנמל התעופה בן-גוריון. רבים מהם מגיעים לישראל ללא כסף, ללא קרובים או ידידים, לאחר תלאות קשות. חלקם נושאים עימם צלקות גופניות ונפשיות בשל כל מה שארע להם.

על-פי נתוני המשרד הישראלי של נציבות האו"ם לפליטים יש גידול ברור במספר הבקשות למקלט המוגשות מדי שנה בישראל. בשנת 2003 הוגשו בישראל כ-800 בקשות למקלט. כיום עלה המספר ללמעלה מ-1,000 בשנה. מבין המבקשים זוכים רק מתי מעט במקלט. לפי הערכות שונות כ-150 איש זכו במקלט בישראל במהלך עשרים השנים האחרונות.

כאמור, מדינת ישראל מעניקה גם מקלט הומניטרי זמני לכ-500 אנשים אשר מוצאם בחוף השנהב, ליבריה, קונגו וסיירה ליאון, בשל המלחמות האזרחיות העקובות מדם המשתוללות בהן. הגנה זו נמשכת כל עוד קיים מצב החירום במדינות המוצא (לאחרונה הודע לקהילה הסיירה-ליאונית, אשר חלק מאנשיה שוהה בישראל למעלה מעשר שנים, כי בסוף הקיץ תיפסק ההגנה ויהיה עליהם לשוב לארצם).

הדרך לבניית מערכת ישראלית למתן הגנה ראויה לפליטים עדיין ארוכה…

על-אף ההתקדמות הרבה שנעשתה מאז שנת 2002, בהנחת היסודות לבניית מערכת קבלת פליטים ישראלית, עדיין קיימים פגמים של מהות ושל פרוצדורה במערכת הישראלית ובשלהם קיים חשש להפרות של זכויות הפליטים להליך הוגן ולהגנה:

  • חקיקת דין פליטים ישראלי: המערכת כיום נשענת על נוהל פנימי, שלא פורסם, במשרד הפנים. יש לצעוד בעקבותיהן של מדינות המערב ולחוקק דין פליטים ישראלי מפורט, אשר יבטיח את יציבות המערכת ואת ההגנה על זכויותיהם של הפליטים.

  • הגנות פרוצדורליות בהליך ההכרעה בדבר מעמדו של אדם: ההחלטה אם להעניק מקלט הינה בעלת חשיבות מכרעת לחייו של אדם, לפיכך יש לבסס הליך נאות אשר יכלול בין היתר פרסום ההליך, זכות שימוע, זכות ערעור ממשית ואפשרות לייצוג על-ידי עורכי-דין.

  • הגנה על הזכות לבקש מקלט: למרות שעקרון איסור ההחזרה מוכר ומקובל בישראל, אירעו מספר מקרים בהם אנשים ונשים שהגיעו לגבולותיה של ישראל הוחזרו מיד למקום ממנו הגיעו, מבלי שניתנה להם האפשרות לבקש מקלט. פעולה כזו מסכנת את חייו של האדם ומפירה את חובותיה הבינלאומיות של מדינת ישראל. במקרים אחרים נכלאו מבקשי המקלט לאחר שחצו את גבול ישראל במחנות הצבא ו"נשכחו מלב" לתקופה ארוכה.

  • אזרחי מדינות אויב אינם זוכים בישראל להגנה: על-פי הנוהל הקיים כיום הם אמורים להיות מועברים למדינות אחרות שיתנו להם מקלט. בתקופת הבינים בה הם שוהים בישראל הם אינם מקבלים זכויות כלשהן וחלקם מגיעים עד לסף רעב. בבסיס נוהל זה עומדים שיקולים בטחוניים, אולם יש לשים לב כי הפליטים בהם מדובר, הנמלטים ממשטרים מדכאים בסביבתה של ישראל, אינם בהכרח מסוכנים לבטחונה.

  • הגנה בתקופת ההמתנה להחלטה: מבקשי מקלט אינם מקבלים כל זכויות רפואיות בתקופת ההמתנה להכרעה (העשויה להגיעה עד לשנתים ימים). יש בהם החולים במחלות סופניות ומכאיבות ומתקשים לקבל טיפול רפואי בסיסי.


  • ביום הפליט אנו מצטרפים לארגונים וליחידים בכל רחבי העולם, המצדיעים לרוחם הבלתי מנוצחת של הפליטים, לאומץ שלהם כנגד כל הסיכונים וליכולתם שלא לאבד תקווה. אנו קוראים למדינת ישראל לגלות רוח של נדיבות ואחווה כלפי האנשים הנרדפים המתדפקים על דלתותיה.

    גרסת pdf

    • LinkedIn
    • Twitter
    • Facebook
    • Print
    • email

    תגיות:

    קטגוריות: אזרחות ותושבות,זכויות אזרחיות,מבקשי מקלט ופליטים

    סגור לתגובות.