ארגונים לזכויות אדם בישראל מתריעים כי הצעת התיקון לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), אשר תידון מחר (יום ג` 31.5.05 בשעה 10:00) בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אינה חוקתית, ותגרום, אם תתקבל, להפקעה גורפת של זכויות פלסטינים, אשר נפגעים מידי כוחות הביטחון הישראלים. את חוות הדעת המפורטת בעניין זה, אשר הוגשה לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט, כתבו עורכי הדין יוסי וולפסון, גיל גן-מור וחוה מטרס-עירון מהמוקד להגנת הפרט, בשיתוף עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח. כן הוכן נייר עמדה תמציתי בנושא זה, אשר יחולק לחברי ועדת חוקה, חוק ומשפט ולחברי כנסת נוספים מטעם ארגונים לזכויות אדם בישראל: המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח, בצלם, רופאים לזכויות אדם, מרכז עדאלה והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל.
התיקון החמישי לחוק הנזיקים האזרחיים, אשר יידון מחר בוועדה, נועד לפטור את ישראל מאחריות לכל נזק שייגרם לנתין של מדינת אויב או לתושב אזור עימות. אם יתקבל התיקון, לא תהיה עוד המדינה חייבת בתשלום פיצויים עבור נזק שייגרם לתושב אזור עימות (למעט חריגים בודדים), בין אם באזור עצמו ובין אם מחוצה לו. יצויין, כי כבר היום אין פלסטינים יכולים לתבוע את המדינה בגין נזקים, שנגרמו להם כתוצאה מפעילות המוגדרת פעילות מלחמתית. מאז התיקון הרביעי לחוק משנת 2002, מוגדרת פעילות מלחמתית באורח נרחב ביותר, לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, מעשי איבה או התקוממות, וכן פעולות הנעשות בשם מניעתם. אולם עד עתה ניתן היה, בכפוף להגבלות הקשות של תיקון זה, לתבוע בגין נזקים, שנגרמו כתוצאה ממעשי ביזה, רשלנות בשטחי אימונים, ירי שבוצע מבלי שנשקפה סכנה לחיילים, התעללויות והשפלות במחסומים, אלימות פיזית, ועוד. התיקון החמישי לחוק, אם יתקבל, יחסום כמעט לחלוטין את יכולתם של פלסטינים לתבוע את המדינה בגין נזקים, שנגרמו כתוצאה מפעולות, שהיא עצמה רואה בהן התעללות או עברה על החוק, וחוזרת ומדגישה את שאט נפשה מהן. התיקון החמישי לא חס אף על ילדים וקשישים שנפגעו בפעולות, שאין בינן ובין העימות ולא כלום.
ארגוני זכויות האדם מדגישים, כי משמעות אישורו של התיקון החמישי כמוה כשלילת כל זכויות האדם של תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה. זאת כיוון שזכויות אשר לא ניתן לקבל סעד בגין הפרתן אינן זכויות כלל, אלא מלים ריקות מתוכן. אם לא די בהפיכתם של אנשים למחוסרי זכויות, נאמר בחוות הדעת, התיקון המוצע יוצר משטר של אפליה חמורה: התיקון חוסם תביעות על בסיס זהותו של התובע (כנתין מדינת אויב או תושב אזור עימות), ולא על בסיס עילת התביעה. דבר זה מהווה פגיעה חמורה בזכות לשוויון ובכבוד האדם.
כותבי חוות הדעת מבהירים, כי המשפט הבינלאומי קובע, שמצב עימות מטיל חובות על כוחות הצבא כלפי אזרחי האויב. מי שמפר חובות אלה, צריך לשלם עבור הנזקים שגרם. מטרתו של משפט זה הינה צמצום הפגיעה של עימותים מזוינים באוכלוסייה אזרחית. לצורך זה מוגדרים תושבי אזור העימות כ"מוגנים", שהצדדים מחויבים להיזהר בזכויותיהם. הצעת התיקון לחוק הופכת למעשה את המשפט הבינלאומי על פיו, והופכת את ה"מוגנים", שזכאים להגנה מיוחדת, ל"תושבי אזור עימות", שחשופים לפגיעה תוך שלילת זכותם לפיצוי.
כותבי חוות הדעת מוסיפים כי ההתנגשות, שתיווצר בין התיקון לחוק לבין המשפט הבינלאומי, עלולה לגרור תובעים פוטנציאליים, שדרכם לבית המשפט הישראלי תיחסם, להגשת תביעות בבתי משפט בחו"ל. סגירת האפשרות להגיש תביעות בישראל תחסום את אפשרותה של המדינה לטעון בבתי משפט זרים כי התביעה הוגשה בפורום לא נאות.
לסיכום, מנסחיה של חוות הדעת מבהירים, כי מדובר בהצעה בלתי חוקתית, בלתי נחוצה, ואשר תהפוך את ישראל למצורעת בקהילה הבינלאומית. לפיכך, מן הראוי להסיר את ההצעה מסדר יומה של הכנסת ולמנוע את הכתמת ספר החוקים בהסדר פסול שכזה.
