במשך שנים רבות הפעיל משרד הפנים מדיניות מפלה כלפי מאות נשים ערביות, אזרחיות המדינה, שנישאו לתושבי השטחים ועברו להתגורר בשטחים. נשים אלו הוחתמו, ללא הבנה והסכמה מודעת מצידן, על בקשה לוויתור על אזרחותן הישראלית עם קבלת תעודת תושב של השטחים. שר הפנים אישר את הוויתור על האזרחות הישראלית, דבר שהותיר נשים אלו ללא אזרחות של מדינה כלשהי. כאשר (בעקבות גירושין או התאלמנות) ביקשו הנשים לחזור עם ילדיהן ולגור בישראל, גילו כי הן נטולות כל מעמד חוקי במדינה. מעבר לכך ששהייתן במדינה נחשבת בלתי חוקית, הן אינן זכאיות לקיצבאות הביטוח הלאומי, הן וילדיהן אינם מבוטחים בביטוח בריאות, ואין אפשרות לרשום את הילדים לבית-ספר.
בעקבות עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל לבג"צ, התחייב שר הפנים להשיב לנשים אלו (ולילדיהן) את האזרחות. בפועל הן נדחות בלך ושוב מזה חודשים רבים. יתר על כן, למרות התחייבותו של שר הפנים בפני בג"צ כי ינחה את לשכות משרד הפנים ברחבי הארץ בנוגע להחלטה, נשים שפנו ללשכות נענו כי לא ידוע דבר על כך.
