מחר, יום ב`, 4.9.00, בשעה 09:00 בבוקר יתקיים דיון בבג"צ בעקבות צו על תנאי, שחייב את משרד החינוך ואת המועצה האזורית רמת נגב לנמק בתוך 10 ימים מדוע לא יוקם בית ספר בתוך הכפר הלא מוכר ביר הדאג`, ומדוע לא יסדירו את ההסעות לילדים המוסעים כיום למרחקים ארוכים באופן שלא יאלצו ללכת מספר ק"מ עד לנקודת האיסוף.
האגודה לזכויות האזרח ועדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל עתרו לפני כחודש וחצי לבג"צ נגד שר החינוך והמועצה האזורית רמת נגב בדרישה להקים מוסדות חינוך לילדים הערבים המתגוררים בתחום השיפוט של המועצה האזורית. העתירה הוגשה בשם דחללה אבו-גרדוד, סלמאן אבו-חמיד, לבאד טסאן, ובשם המועצה האזורית לכפרים הלא-מוכרים בנגב וקואליציית ארגונים וועדי הורים לשיפור מערכת החינוך הערבית בנגב, על ידי עו"ד דנה אלכסנדר מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד מרואן דלאל מעדאלה.
בדיון שהתקיים בעתירה לפני כשבועיים הביע בית המשפט את מורת רוחו מכך שאין בית ספר בכפר ביר הדאג`, המונה כ-5,000 תושבים, ומהסחבת שנהגו משרד החינוך והמועצה האזורית רמת נגב בהקמת בית ספר לישוב למאות הילדים המתגוררים בו. השופטת דורנר הוסיפה, כי בתנאים הקיימים כיום, ברור שילדים רבים אינם לומדים, וכי למדינה צריך להיות אינטרס שילדים אלה ילכו לבית הספר.
הילדים הערבים, המתגוררים בישובים הבלתי מוכרים בתחומי המועצה האזורית רמת נגב, מהווים את הרוב של ילדי המועצה, ומספרם גדול ממספר הילדים היהודים. למרות זאת לא הוקם עבורם ולו מוסד חינוך ערבי אחד בתחומי המועצה. היעדרם של מוסדות חינוך ערביים הסמוכים למקום המגורים מחייב את הילדים לנסוע מרחקים ארוכים כדי להגיע לגנים ולבתי-ספר מחוץ לתחומי המועצה. כתוצאה ממצב זה, שיעור הרישום לגנים ולבתי ספר נמוך בקרב ילדים אלה, שיעורי הנשירה גבוהים וחוק לימוד חובה והתקנות לפיו אינם מקויימים. שרי החינוך, שאליהם פנו העותרים במהלך השנים, נמנעו מלהשתמש בסמכותם לחייב את המועצה האזורית להקים בית ספר בסמוך למקום מגורי הילדים.
עוה"ד אלכסנדר ודלאל ציינו בעתירה, כי התנערותם של המועצה האזורית ושל משרד החינוך מאחריותם כלפי הילדים הערבים במועצה מהווה הפרה בוטה של החוק ושל איסור ההפליה על רקע דת ולאום החל עליהם. עוד נאמר בעתירה, כי קשיי הגישה אל בתי הספר משתקפים בשיעורי נשירה גבוהים, במיוחד של בנות. לפי אותם נתונים, לגבי שנת הלימודים תשנ"ח, ניתן לראות כי בעוד ש-56 ילדים מביר הדאג` היו רשומים בכתה ב`, מתוכם 29 בנות, 13 ילדים בלבד היו רשומים בכתה ח`, מתוכם רק שתי בנות. נתוני הרישום אף הם אינם מציגים את מלוא התמונה, שכן גם ילדים שרשומים ללימודים נעדרים לעתים קרובות, בשל קשיי הגישה. בימים של מזג אוויר קשה, של חום או קור קיצוני, הורים נרתעים מלשלוח את ילדיהם לבית הספר, כשהדבר כרוך בהליכה רגלית ארוכה, בהמתנה ליד הכביש ובנסיעה ממושכת.
עוה"ד אלכסנדר ודלאל טוענים, כי יש במצב זה משום הפליה ברורה ובוטה כלפי הילדים הערביים תושבי המועצה האזורית רמת נגב, שלא הועמד להם אף מוסד חינוך ערבי: לא בית ספר, לא כיתות ואף לא גני חובה. אין דוגמא של ישוב יהודי, במועצה האזורית רמת נגב, שיש בו מאות ילדים, המוסעים מדי יום לבית ספר המרוחק מהם עשרות ק"מ. ילדי המועצה היהודים, שמוסעים לבית ספר אזורי במועצה, מתגוררים בישובים קטנים שאין בהם די ילדים להקמת בית ספר. יתר על כן, אף בישובים קטנים אלה, הוקמו גני חובה, מתוך הכרה שילדים בני 5 אינם יכולים לנסוע מרחקים לגן חובה. בביר הדאג`, אף גן חובה לא הוקם, ורוב הילדים בגיל הגן אינם לומדים.
בעתירה נאמר, כי חוק לימוד חובה והתקנות שהותקנו לפיו מחייבים רשות חינוך מקומית להקים בית ספר, כאשר ישנה דרישה של 100 ילדים ומעלה לבית ספר מן הזרם שאינו קיים באותה רשות. מאחר שבמועצה האזורית רמת נגב מתגוררים למעלה מ-400 ילדים ערבים בגיל חינוך חובה, מוטלת על המועצה חובה חוקית לפתוח להם בית ספר ערבי, ועל שר החינוך לחייב את המועצה לפתוח בית ספר בנסיבות אלה. עוד הודגש בעתירה, כי כתוצאה מאי-הקמת מוסדות חינוך ערבים במועצה האזורית רמת נגב, למאות הילדים הערבים המתגוררים בה, נפגעת זכות היסוד של ילדים אלה לקבל חינוך חובה חינם, להתפתח ולהשתלב בחברה. העותרים דורשים, כי יוקם בית ספר יסודי בביר הדאג`, וכן כיתות גן ו-א` במשכנות רועים עבדת, שישרתו את ילדי הר הנגב.
